רוג'ר, זה לא הסוף
אם יתאים את עצמו למצב החדש וישכור מאמן אישי, רוג'ר פדרר יוכל לשבור את השיא של פיט סמפראס. ונדאל? לו יש את כל מה שצריך כדי לעבור את שניהם
מפגש בין רוג'ר פדרר לרפאל נדאל, במיוחד אם הוא מתרחש בגמר גרנד-סלאם, הוא אירוע הספורט הכי מרגש שניתן היום למצוא בספורט העולמי. היריבות, האיכות, הדרמה והעובדה שכל מפגש כזה עובר ישירות לדפי ההיסטוריה הופכים כל קרב לאירוע שאסור להחמיץ. גמר אליפות אוסטרליה היה עוד הוכחה שזה הדבר האמיתי, שאין לו תחליף בשום ענף אחר.
איך קובעים מיהו הטניסאי הכי גדול בכל הזמנים? האם זהו האיש שזכה בהכי הרבה גרנד-סלאמס? אם כן, אז חבל על הדיון. בואו נחכה שרוג'ר יפרוש, נראה כמה מתכות כבדות יש לו בשק, ונשווה לפיסטול פיט. אלא שהשאלה הזו היא הרבה יותר איכותית מאשר כמותית, ואם כבר גרפת יותר מ-10, אז 13, 14 או 15 זה לא מה שיעשה את ההבדל. פיט סמפראס היה שחקן בינוני על חימר, רק פעם אחת הגיע לחצי הגמר בפריס ואם היה דירוג לחימר סביר להניח שהוא לא היה בטופ-10. פדרר שחקן הרבה יותר מגוון, שהגיע לגמר רולאן גארוס בשלוש השנים האחרונות, ובמקרה נפל על תקופתו של שחקן החימר הטוב בהיסטוריה. רוג'ר לא יפסיד לאף אחד על חימר חוץ מרפא, ולכן גם אם ייעצר על 13 גרנד סלמס הוא עדיין יותר גדול מפיט.
לפדרר יש עוד זמן
למרות המכה המוראלית ממלבורן, שמתווספת לגמר ווימבלדון האחרון, אין שום סיבה שפדרר לא ישווה וישבור את השיא של סמפראס. השוויצרי אמנם כבר מעבר לשיאו, אבל יש לו עדיין הרבה מאוד כלים קטלניים בשק, הוא עדיין מכסה את המגרש בצורה פנטסטית והוא בין 4 השחקנים הטובים בעולם. להזכירכם, סמפראס אסף את התואר האחרון שלו בניו יורק בגיל 31 ואחרי בצורת של יותר משנתיים, כך שלרוג'ר יש עוד זמן.
אבל, וזה אבל גדול – רוג'ר יצטרך לעבוד קשה, ובעיקר לעשות התאמות כדי שזה יקרה. ברוב הקריירה שלו פדרר היה הזכר הדומיננטי בספארי ללא איום ממשי ועקבי, ולכן הדברים באו לא קצת יותר מדי בקלות. הוא לא נהג ללמוד את היריבים שלו או להכין תכנית משחק, כי זה פשוט לא עניין אותו. הוא האמין בעליונות הטניס והחוזק המנטאלי שלו במקרים שהמשחק יגיע לנקודות החשובות. מ-2004 עד 2007 זה עבד לא רע, אבל ב-2008 זה השתנה ואין שום סיכוי שהגישה הזו תעבוד השנה.
פדרר חייב להתחיל להעסיק מאמן במשרה מלאה (משהו שלטיפוס עקשן כמוהו יהיה קשה לאכול) ולעבוד על נקודות התורפה שלו (ויש לו כאלה). לשחקן כמותו, איבוד כושר ההרתעה זה הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות והיום כולם כבר יודעים שגם הוא פגיע. כל משחק מול נדאל, דיוקוביץ' או מארי יחייב תכנית משחק מפורטת, ובשביל זה צריך מאמן. מבחינה מנטאלית, ברור שבמפגשים מול רפא לספרדי יש יתרון, וגם לגבי תכנית המשחק ברור מי בא יותר מוכן – נדאל טוחן לפדרר את הבק-הנד עם כדורים חזקים ומלאים בטופ-ספין, שרוג'ר נאלץ להכות בגובה הכתף. לא נמצא בן האנוש שיכול להתמודד בצורה עקבית עם העינוי הזה, ורפא מקבל מרוג'ר טעות אחרי טעות.
גם אם לא ניתן למצוא יריב אימונים שייצר עבור פדרר את אותן העוצמות של נדאל (אין מישהו שיכול לייצר לאורך נקודה אחת את מה שנדאל עושה לו במשך 5 שעות), לפדרר יש מספיק כלים כדי להזיז את המשחק מאיזור הנוחות של רפא, לזה שלו. ניצול נקודות השבירה הוא בעיה שהורגת את פדרר בכל המפגשים מול נדאל, וגם כאן הוא חייב לבוא יותר מוכן ואגרסיבי, כי שם מוכרע המשחק.
הנייר עם נדאל
נדאל ממשיך להראות השתפרות עקבית משנה לשנה. הבק-הנד שלו הפך לנשק קטלני, משחק הרשת שלו השתפר משמעותית והסרב מרויח לו הרבה נקודות קלות. העבודה הסיזיפית הזו באה לידי ביטוי עם שיפור עקבי בהישגים על המשטחים הקשים בניו יורק ומלבורן ב-4 השנים האחרונות, וכמובן עם הניצחון האפי בחצר האחורית של פדרר בוומבלדון בקיץ האחרון, שבא לאחר שנתיים רצופות של "כמעט". נדאל לא הוריד את הראש למרות תחושת הפספוס וההחמצה הענקית, למד את הלקח וחזר כל שנה יותר ויותר מוכן עד שהשיג את המטרה. פדרר, שלא נאלץ להתמודד עם אתגרים כאלה בעבר, יהיה חייב לאמץ את המנטאליות הזו.
פדרר הוא "פרונט ראנר" מדהים, מרגיש נוח מאוד בראש הלהקה, אבל מתקשה במרדף אחרי מי שלפניו. זה בא לידי ביטוי גם בדירוג וגם במשחקים מול נדאל. נדאל הוכיח שהוא יודע להתמודד עם שני סוגי הלחצים השונים האלה, ועכשיו תורו של פדרר להתעלות, בתנאי שיידע לקבל את המצב. נדאל צבר כעת את הגרנד-סלאם השישי שלו. לפדרר, שהיה בן 22 – גילו של נדאל היום – היו "רק" שניים. גילאי 22-26 נחשבים לשיא הקריירה של שחקן טניס, אז לפחות על הנייר לנדאל יש את כל הנתונים כדי לעבור את סמפראס או פדרר, אבל בשביל זה קודם כל הוא צריך להישאר בריא. ופדרר? אני לא דואג לו. רק תנו לנו עוד כמה פרקים מהספר מתח הזה.