אין הגרלות קלות

לאחר הניצחון על פרו במוקדמות גביע דייויס כולם פנטזו על מפגש מסעיר בשמינית גמר הבית העליון מול נבחרת עם שמות גדולים כמו ספרד, רוסיה או ארה"ב, ואם אפשר אז שיהיה באצטדיון הביתי ברמת השרון. אולם פנטזיות נוטות לא להתגשם: ישראל הוגרלה לשחק מול נבחרת שבדיה האפורה יחסית בשטוקהולם. איפה השמות הגדולים, איזה אצטדיון ביתי והכי גרוע- הסיכוי לעבור הוא קלוש. נבחרת הקרחונים השבדית תארח אותנו במארס 2009 למפגש שני תוך שנה. בפעם שעברה, באותו השלב בדיוק, זה נגמר בהפסד 3:2 בישראל. לא בטוח שהפעם משהו ישתנה לטובה.

רועי פרייס לא ממש התרשם מהניצחון על פרו החלשה

אל המפגש הקודם הגיעה נבחרת הדייויס שלנו במצב רוח מרומם. דודי סלע דורג במקום ה-63 בעולם והיה חדור מוטיבציה ומלא ביטחון בעקבות הניצחון שלו על פרננדו גונזאלס מצ'ילה, במפגש שקדם לשבדיה ואנדי רם ויוני ארליך הגיעו כאלופי אוסטרליה הטריים בזוגות. בנוסף, המפגש עם השבדים התקיים רק שבוע לאחר מפגש נבחרות הפדרציה של ישראל ורוסיה, שעורר עניין סביב הטניס הישראלי וגניחותיה של מריה שראפובה. השבדים, לעומת זאת, הגיעו חוששים מהיעדרותו של המחבט מספר אחת שלהם, רובין סודרלינג בן ה-24, ולמרות זאת הצליחו השבדים המותשים לנצח את הנבחרת הישראלית בסיומו של מותחן ארוך.

לאחר החוויה הישראלית התמודדו השבדים ברבע הגמר מול ארגנטינה החזקה בחוץ. השבדים אומנם הפסידו 4:1, כאשר רובין סודרלינג הוא היחיד שהצליח להביא נקודה, אך נשארו בבית העליון בעקבות העלייה לרבע הגמר הטורניר. בחלומות הכי ורודים שלהם הם לא האמינו כי יקבלו שוב את נבחרת ישראל ועוד בבית למשחק החשוב בשמינית הגמר. קשה להאמין כי נבחרת ישראל תעפיל על חשבונה של שבדיה במגרש המהיר באולם בשטוקהולם, אותו סוג מגרש שהשבדים אוהבים כל כך. אפילו הפסד מינימאלי נראה כחלום באספמיה.

הבעיות של נבחרת הדיוויס הישראלית ידועות לכל. הראל לוי, המחבט מספר שתיים של הנבחרת, אינו הטניסאי האידיאלי ולכן מפגש מול נבחרת חזקה כמו שבדיה בחוץ מתחיל כמעט אוטומאטית בפיגור 2:0. בנוסף לכך, היכולת הפושרת של דודי סלע מול לואיס הורנה ואיוון מירנדה החלשים, מרמזת על כך כי גם במארס הוא ימשיך לדשדש באזור ה-100 בעולם במקרה הטוב ו-150 במקרה הרע. לא בדיוק השחקן שיוכל להביא שתי נקודות מסודרלינג ויוהנסון החזקים. רק אנדי רם ויוני ארליך נראים כרגע כנקודת האור היחידה בנבחרת.

השם המעניין ביותר בנבחרת השבדית הוא דווקא הקפטן החביב מאטס וילאנדר. וילאנדר האגדי, שזכה בשבעה תארי גרנד סלאם ובסך הכול ב-33 תארים כשחקן ודורג במשך זמן רב במקום הראשון בעולם, הוא כיום מאמנו של פול הנרי מאת'יו הצרפתי (25 בעולם) ומשמש כפרשן הטניס של יורו ספורט. עבור שחקני הדייויס הוותיקים שלנו – הראל לוי, נועם אוקון, אנדי רם ויוני ארליך- מפגש מול וילאנדר הוא וודאי חוויה ענקית, הבעיה היא שזו כנראה החוויה הנעימה היחידה שמצפה להם בשבדיה.