"חינוך סובייטי? מי שלא עומד בזה, שיעזוב"

ויגדורצ'יק בראיון אינטימי: "צריך לדחוק אותן לקצה". צפו

בזמן שנבחרות ישראל בכדורגל ובכדורסל מדשדשות פעם אחר פעם, נבחרת ההתעמלות אומנותית עושה חייל וממשיכה בהכנות לקראת טוקיו 2020, שם תהיה אחת התקוות שלנו למדליה. עוד לפני כן, שי האוזמן פגש את מאמנת הנבחרת, אירה ויגדורצ'יק, לשיחה אינטימית בה היא מספרת על התפתחות הענף והיחס הישראלי אליו.


"התעמלות אומנותית זו אומנות, הדבר היחידי שהופך את זה לספורט זה השיפוט", פתחה את דבריה ויגדורצ'יק, שקטפה כבר 23 מדליות כמאמנת נבחרת ישראל. "אני אוהבת את היצירה בענף, להפוך ילדה מגושמת למשהו מדהים, זה סוג של פיסול, כל אביזר פשוט מקבל צורה. מי שלא מתאהבת בענף צריכה לפרוש, קשה לאמן מתעמלת שמסרבת לקבל את התרבות השונה הזו. כשאתה אוהב משהו, צריך לעבוד קשה בשבילו. כל ספורט הישגי מבוסס על משמעת ותובענות".


ויגדורצ'יק לא הסתפקה בהסבר וערכה השוואה בין הספורט לבין הצבא הישראלי: "יש איזושהי מוזרות אצלנו בעם, כי אנחנו שולחים את הילדים בני ה-18 מהבתים שלהם לצבא בשביל למות למען המדינה. ביום אחד אנחנו מעלים אותם על אוטובוסים ושם התובענות היא מטורפת. ההבדל היחיד בין זה לבין התעמלות אומנותית זה שבספורט אתה יכול לבחור, בצבא אתה עושה את זה להגנת המדינה. אבל בצבא המפקד דורש המון, ואם הוא לא ידרוש אתה תמות סתם. יש חוקים של משמעת וביצוע. הדרך מאוד דומה".


כשנשאלה על מעמד המאמן אמרה: "תכונת המאמן היא מולדת, אפשר ללמוד את תורת האימון ולהיות מאמן בינוני. מאמן שמביא להישגים זה מאמן עם ראש מאוד פתוח, שלומד המון ומתאים את עצמו לצרכים. מאמן יותר חשוב מהספורטאי. חינוך סובייטי? לשפה יש משמעות, מי שלא מסוגל לשמוע דברים קשים מהמאמן שלו, שילך הביתה. חובה לדחוק את הספורטאים לקצה היכולת, אבל צריך לעשות את זה באהבה".

על היחס התקשורתי לענף, אמרה ויגדור'ציק: "ההתעניינות בי לא התחילה מהישגים, אלא בגלל דברים שליליים. אני מודה לאלוהים שבזכות זה אני משווקת את ההתעמלות האומנותית. אף אחד לא יודע מי מאמן את לינוי אשרם, אבל ברגע שיהיה קצת צהוב אז כולם יידעו. התקשורת באה לספורט הזה ממקום לא נכון, זה מצער". בנושא הכלכלי הוסיפה: "יש לי מזל שהכסף זה הדבר שהכי פחות מעניין אותי. צריך לשלם למאמנים לפי חוקים וכבוד, אני פחות מתעסקת בזה, אבל אם היה יותר כסף היה יותר טוב".


כשנשאלה על השקפת עולמה על ציונות אמרה: "ציונות זה אהבת ארץ ישראל מבחינתי. אני באמת מאוד אוהבת את המדינה שלנו, לא משנה מי עומד בראשה. מדינת היהודים היא מדינת היהודים וככה אני מחנכת את הספורטאיות שלי. אין לנו ארץ אחרת".


על מלחמות האגו בתוף הענף הוסיפה: "אני לא מאשימה את המאמנות, אני מאשימה את השיטה במדינת ישראל לניהול ספורט. בענף כמו שלנו שהוא מבוסס על נשים והוא אישי, יש מלחמה על התפקיד. בעולם מתוקן האיגוד חייב להתערב, לנהל את הענף ולא לאפשר את המריבות הללו". 


על המחיר שמשלמות הספורטאיות: "הפרעות אכילה זה מחלה פסיכיאטרית שטמונה בגנים. מה שדורשים מהספורטאים זה לאכול אוכל בריא. אני מאמנת 32 שנים והייתה אצלי ילדה אחת בלבד עם הפרעות אכילה. כשנכנסנו למחלקה בבית החולים נדהמתי לגלות ארבעים בנות שאין להן שום קשר לספורט. הספורטאייות לא משלמות מחיר. אנחנו מנסים להכניס אותן לאורח חיים בריא, כמו כל ספורטאי. אני לא מכירה ספורטאי אולימפי עם מחלה נפשית, אלה אנשים חזקים". 


ויגדורצ'יק התייחסה גם להנחה שהתעמלות אומנותית זה לא ספורט: "זה ספורט לכל דבר. ספורט תחרותי זה דבר שאפשר למדוד אותו, שיש בו את אלמנט השיפוט. זה ספורט שמבוסס על אומנות". על אידיאל היופי הוסיפה: "המתעמלת צריכה להיות קלילה ואסתטית. בחורה שמנה לא תוכל להביע את עצמה על המשטח. גברים? הענף הזה הוא ביטוי לנשים, אוי ואבוי אם גבר ישתתף בזה. הענף קם כדי לבנות אישה חזקה שתביע בגופה מה שבא לה, עד שהוא קם נשים רקדו רק עם גברים".


בנוגע לנושא ההטרדות המיניות בענף אמרה: "לא נתקלתי בהטרדות מיניות בענף. אני חושבת שבמקרה כזה, הגבר צריך לקבל עונש כבד, זה ניצול של נשים. אבל, אני חושבת שנשים יודעות טוב מאוד לנצל גברים, לא פחות משהם מנצלים אותן".  על טוקיו 2020 הוסיפה: "אני קמה בבוקר בשביל להצליח והולכת לישון עם זה בלילה".