אז כמה היה נגמר מפגש בין סרינה למארי?

השבוע מלאו 20 שנים למותו של בובי ריגס. לא בטוח מה ועד כמה אומר השם הזה לבני הדורות הצעירים יותר, ואם להידבק להגדרה הצרה, מדובר בטניסאי עבר שדורג ראשון בעולם - הן כחובבן והן כמקצוען - בשנות ה-30 ו-40 של המאה הקודמת. אבל זו לא הסיבה בגללה התכנסנו פה. מה ששמו של בובי ריגס יזכיר לאמריקנים, ולחובבי הטניס בכלל - כנראה לא פחות מאשר הישגיו בסבב הגברים - הוא חלקו בהצתת מה שנקרא עד היום "מלחמת המינים".

ריגס היה טיפוס צבעוני. וולגרי, נוטה לפרובוקציות, מהמר כפייתי, וגם אדם שהיה ידוע כאחד שנוטה לזלזל בנשים באופן כללי, ובטניסאיות בפרט. הרבה לאחר פרישתו, כשהיה כבר בן 55, הוא התבטא פומבית שטניס הנשים נחות וקרא מעל לכל במה לבילי ג'ין קינג, אחת השחקניות הטובות בעולם, להתמודד מולו בטענה שאין לה צ'אנס מולו. קינג סירבה, אבל מרגרט קורט, שהיתה אז בת 30 והמדורגת הראשונה בעולם, נענתה לאתגר. והאמת? זה לא היה כוחות. לעיני 5,000 צופים ב-13 במאי, 1973, בקליפורניה, ריגס ניצח 2:6, 1:6 כאשר הוא מאמלל את היריבה שלו. המפגש התקיים ב"יום האם", והאמריקנים מכנים אותו עד היום: "טבח יום האם".