מורשת קרב: הנדרסון מול בלפורט בברזיל

תגידו, מתי יצא לכם לראות קרב בין שני לוחמים שהגיל המצטבר שלהם מגיע ל-79? אם נראה לכם שמדובר בשני קשישים אז אתם טועים בגדול. UFC Fight Night 32 מגיע לגואייניה, ברזיל וישודר בלילה שבין שבת לראשון (ישיר בספורט 5 LIVE). הקרב המרכזי מציג התנגשות קלאסית בין שני הדמויות היותר מוערכות בעולם ה-MMA: דן הנדרסון נגד ויטור בלפורט. שני אלופים לשעבר שכבר ראו ועשו הכל, וכעת יש להם הזדמנות לשחזר קרב שנערך ביניהם ב-2006 בזירה המיתולוגית PRIDE.

אי שם בתחילת שנות ה-70 נולד לו בקליפורניה תינוק שבשעתו נראה לרופאים בריא ותקין, אך משהו בהליך הגנטי-מולקולרי-שקר כלשהו השתבש והתוצרת היא אדם ביוני מודרני. דן הנדרסון הוא לא רק הלוחם המבוגר ביותר ב-UFC כיום, אלא מדובר גם בסופרסטאר שהגיע להישגים יוצאי דופן ואף כבש פסגות שאף לוחם לא הצליח להתעלות עליהם. ארון הגביעים של הנדרסון התחיל לתפוס צורה כבר בימי התיכון על מזרון ההיאבקות, קריירה שהובילה אותו לייצוג אולימפי בנבחרת ארה"ב בברצלונה ובאטלנטה. משם המעבר ל-MMA היה מהיר, והנדרסון מצא את עצמו כשנה לאחר מכן מנפץ ראשים בכלוב ואפילו זוכה בטורניר משקל בינוני ב-UFC 17.

אז מה הופך את דן הנדרסון לדמות כה משמעותית? הוא הלוחם היחיד בהיסטוריה של הספורט שהחזיק בחגורות אליפות בשתי קטגוריות שונות בו-זמנית בארגון המוביל בעולם דאז, PRIDE היפני, אשר החזיק בשמות הנוצצים ביותר בעולם הלחימה. הנדרסון שלט ביד רמה במשקל בינוני (עד 84 ק"ג) עד שהחליט שהוא יכול להשיג יותר, עלה משקל ולקח גם את החגורה מוונדרליי סילבה האימתני בחצי כבד (עד 93 ק"ג). מאפיין זה הינו נדבך עיקרי בקריירה המוצלחת של הנדרסון – הנכונות להילחם מול מתמודדים עצומים לעומתו ולהשיג ניצחונות מרשימים. דוגמא מושלמת לכך היא הניצחון של הנדרסון על פדור אמיליאננקו, קרב שנערך במשקל כבד. שכחתי לציין שהנדרסון על הדרך לקח אליפות בסטרייקפורס? פשוט קשה לעקוב אחרי כל התארים.

באותה מסגרת זמן, פלוס-מינוס, ויטור בלפורט החל את הקריירה שלו ונכנס ל-UFC בסערה. כבר לפני גיל 20 הוא לקח בהליכה את הטורניר במשקל כבד ב-UFC 12. בלפורט הוא מאותם יחידי סגולה אשר היו עם ה-UFC כבר בהתחלה ועדיין נלחמים בארגון. הקריירה של בלפורט עברה מספר עליות ומורדות, אשר כללו גלות באירגונים אחרים ואי יציבות שגרמה להרבה מומחים להצהיר שהרוצח הצעיר מברזיל גמר את הסוס. תקופת החושך הזאת דווקא החלה טוב, בלפורט לקח את החגורה מרנדי קוטור בקרב השני בתוך הטרילוגיה ביניהם אך הפסיד את החגורה כבר באותה שנה. מאותו הפסד בלפורט המשיך רצף זוועתי אשר כלל את אותו הפסד לדן הנדרסון ביפן.

ויטור ירד למחתרת ונשכח מהסצינה כמעט למשך שנתיים, אך מעטים ידעו את הקאמבק שבלפורט מתכנן – ועוד איזה קאמבק. בלפורט חזר בדיוק באותה סערה שגרמה לו לכבוש את ה-UFC בתחילת הקריירה שלו, רשימת הקורבנות הלכה ותפחה וכמעט כולם מצאו את עצמם שוכבים על הרצפה ושואלים את השופט מה קרה. ב-UFC החליטו להחזיר את הבן הסורר הביתה והתשובה של בלפורט הייתה יותר ממספקת. מלבד להפסדים לאנדרסון סילבה וג'ון ג'ונס (בלפורט נכנס לקרב בהתראה קצרה ובאופן הירואי), ויטור סיים את כל יריביו בנוק-אאוט או הכנעה ואף פיתח אנינות טעם לבעיטות לראש, כאלו ששלחו את רוקהולד וביספינג לקרשים.

המפרט הטכני מציג שני לוחמים, האחד שמאלי והשני ימני, עם יכולות מוכחות לסיים קרבות במהלומה אחת, אך עם זאת יש יתרון ברור לדן הנדרסון בשני מובנים. האחד הוא עוצמת האגרוף שידו הימנית מסוגלת לייצר והשני הוא היכולת של הנדרסון לספוג מחבט בייסבול לראש ולהמשיך לחייך. בלפורט מצד שני מחזיק ביתרון המהירות ובמידה והקרב מגיע לקרקע, אזי החגורה השחורה בג'יו-ג'יטסו ברזילאי תיתן לבלפורט הזדמנות ייחודית להכניע את הנדרסון. אין צורך לציין למי הולך יתרון ההיאבקות, דן הנדרסון כמתאבק אולימפי יחליט האם ומתי הקרב יגיע לקרקע.

האלמנט ההיסטורי של הקרב המסקרן הזה נותן לנו הזדמנות לחזות בשני פורצי דרך ואוונגרדים ב-MMA. הקרבות ששני הלוחמים האלו השתתפו בהם הפכו לימים לקלאסיקות שעיצבו ופיתחו את פני השטח לדורות הבאים. ההשלכות של הפסד או ניצחון בפני אותם לוחמים הינו פחות משמעותי מאחר ושניהם כבר הגיעו להישגים בלתי רגילים, והקרב הזה הוא נטו בשביל האוהדים.