השעון לא נעצר, הקוראנית הודחה ופרצה בבכי

מעבר לכוכבים הגדולים בענפים הפופולאריים, בכל אולימפיאדה יוצאים סיפורים אנושיים מרגשים, והמשחקים האולימפיים בלונדון 2012 לא יוצאים דופן מהבחינה הזאת. אתמול בלילה קיבלנו סיפור על תקווה, אכזבה וטעויות שיפוט.

אה לאם שין הקוראנית נחשבת למתמודדת מצויינת בסייף, ובחצי הגמר היא היתה קרוב מאוד להגיח את מדליסטית הזהב מבייג'ינג 2008, בריטה היידמן. במצב של 5:5, הקרב נכנס להארכה, כשהיא יודעת שאם לא תספוג נקודה לחובתה היא תעפיל לגמר בשל העדיפות לה זכתה לפני הקרב מבחינת דירוג.

אבל, תקלה מבכיה בציוד האלקטרוני גרם לכך שהבאזר הגיע באיחור של שנייה, ובדיוק באותו רגע היריבה מגרמניה הצליחה לפגוע בלאם שין. למרות שהשופטים ראו שהזמן עבר, הם פסקו על ניצחון להיידמן. אך הסיפור שלנו לא נגמר כאן: הקוראנים ערערו על ההחלטה (מה שאילץ אותם לשלם 80 דולר), ומאחר ובסייף אסור לרדת מהמשטח בזמן שדנים בערעור, הקוראנית החביבה נאלצה לשהות מול קהל גדול במשך דקות ארוכות כשהיא מררת בבכי קורע לב.

"כנראה שהיתה תקלה בשעונים", הודה המזכיר הכללי מקסים פראמאנוב. "הבעיה היא, שהחוקה לא מאפשרת לשופטים להחליט על סמך מה שהם חושבים שהם ראו, אלא רק על פי הציוד האלקטרוני. היתה לנו דילמה, אבל היינו חייבים ללכת עם השעונים ולקחנו את ההחלטה היחידה שיכולנו לקחת". לאחר שהערעור נדחה, הבכי של לאם שין הפך למעציב עוד יותר, ובקרב על הארד שאליו המשיכה היא הפסידה וסיימה במקום הרביעי.