הגזילה הגדולה: החוק המטומטם הרס לוויבר

מנחם לס מתרעם על הדחתה של המתעמלת בגלל שהיא אמריקנית

הדבר הבלתי יאומן ביותר קרה. הדבר המוזר, האקסטרווגנטי, אקסצנטרי, חריג, ויוצא דופן הוציא את המתעמלת האמריקנית הנפלאה ג'ורדין וויבר, שהגיעה שלישית בין כל מתעמלות העולם במוקדמות ל-'אול-אראונד' (קרב-רב; כל מקצי ההתעמלות) מחוץ לתחרויות הגמר באול-אראונד בגלל...בגלל... שהיא אמריקנית.
 
ראשונה במוקדמות הגיעה האמריקנית אלי רייזמן היהודיה עם 60.391, ושניה הגיעה גאבי דגלאס, השחורה האמריקנית החמודה בת ה-16 עם 60.265. וויבר הגיעה שלישית עם 60.032.

חוק חדש, מטומטם כמו הרבה דברים באולימפיאדה הזאת, קובע שרק שתי מתעמלות מכל מדינה עולות לגמר, ולא חשוב כמה טובות הן.  וויבר היא אליפת העולם בקרב-רב בהתעמלות, וכן אלופת ארה"ב. ההחלטה הזאת תתחיל מרד. אין לי כל ספק בנידון.
 
היא לא כשלה; לא עשתה כל פאשלה. פשוט שתי יריבותיה, שגם הן בין החמישיה הטובה בעולם, היו מעט טובות ממנה במוקדמות. היא לא מעדה, לא נפלה בכל אחד מארבעת המקצועות (קרקע, קורה, מקבילים, קפיצות). היא הגיעה שלישית מכל מתעמלות העולם, ועתה עליה לצפות ביריבות נחותות ממנה מתחרות בגמר במקצועות בהן גברה עליהן.
 
היא לא הייתה מושלמת כרגיל: הייתה לה רעדה קטנה בעמידת הידיים על המקבילים, וכמה רעידות זעירות בקורה. היא גם יצאה מהגבול המותר בהתעמלות קרקע – אבל גם חברותיה רוס ודגלאס עשו אותו דבר, כמו כמה מתעמלות אחרות ממדינות אחרות שתהיינה בגמר במקומה. כמה עצוב. וויבר היא הטובה בעולם בסיכום כל ארבעת מקצועות ההתעמלות, אבל אני לא מאמין שהיא טובה מספיק באף אחד מהארבעה להשגת מדליית זהב אינדיבידואלית. סיכויה היחיד כנראה למדליית זהב יהיה ניצחון קבוצת הנשים בתחרות הקבוצתית.
 
חלום של ארבע שנות אימונים מפרכים נקטע לא בגלל יכולת, אלא בגלל פרוצדורה. היא כה קרובה בניקוד לשתי האמריקניות שהיא הייתה בוודאי גוברת עליהן בגמר וזוכה בזהב כי היא כמעט שלא עושה שגיאות בהופעותיה. כשנודע לה שהיא לא תשתתף בגמר בגלל החוק האיום הזה, היא החלה לבכות בשקט, ואמרה: "קשה לי להאמין שחלום אולימפי מתנדף ככה באוויר", ונעלמה לחדר ההלבשה. חלום חייה היה מדליית זהב באול-אראונד, ובעוד ארבע שנים היא תהיה כבדה ומבוגרת מדי.
 
"אני מאוד חוששת לה", אמרה מרטה קורולי, מנהלת נבחרת הנשים האמריקאית בהתעמלות.