מס, זה כל הסיפור: למה אנחנו שובתים?
מתן נאור, ממובילי מאבק השחקנים מול המנהלת, בטור מיוחד
הפתגם המפורסם אומר ששום דבר בחיים לא ודאי, מלבד המוות והמסים. אז זהו, שלא. בספורט הישראלי רק חצי מהמשפט הזה נשאר נכון. מנהלי הכדורסל לאורך שנים נהנים מהטבה שמעניקה פטור ממס עבור שכר השחקנים הזרים עד תקרה של 107 אלף דולר וממס מופחת של 25% במקום 50% שמשלם ישראלי.
הסיפור פה הוא איזון בין הטבת המס לבין מספר הזרים שכל קבוצה יכולה לרשום. השחקנים מבינים את חשיבות ההטבה, על מנת לאפשר הבאה של שחקנים איכותיים יותר, אך לא לשם ניצול ציני ורמיסה של השחקנים הישראלים. על אף כל מה שאתם שומעים בתקשורת, זאת המהות של המחלוקת בין השחקנים לבין המנהלת.
החוק הרוסי לא נכשל
במלחמת התודעה אני מרגיש שהם מנצחים: "החוק הרוסי נכשל"; "החוק הרוסי לא תרם לנבחרת"; "הדקות המובטחות בגלל החוק הרוסי גורמות לשחקן הישראלי לא לעבוד קשה"; "צריכים לפחות ארבעה זרים וזה משאיר מקום לשמונה ישראלים בכל קבוצה".
אני לא חושב שהחוק הרוסי נכשל. צמחו פה המון שחקנים בחמש השנים האחרונות, שחקנים שלא היו מקבלים את אותה ההזדמנות במציאות שמאפשרת 4 זרים על המגרש. להגיד שהחוק לא תרם לנבחרת זו אמירה שאני לא ממש מבין. אתם באמת חושבים שהנבחרת הייתה במצב טוב יותר אם היו פה יותר שחקנים זרים?
אני לא ממש מבין מה מצפים מהשחקנים שמתורגלים כל השנה כמשלימים, ופתאום זורקים אותם למים הכי עמוקים, נבחרת ישראל, על כל המשמעויות, באליפות אירופה מול שחקנים שנמצאים בפוזיציה של שחקנים מובילים ומתורגלים בסיטואציה. הנבחרת, במיוחד ב-20 השנה האחרונות, מתמודדת בגבורה רבה עם המציאות הזאת. זו תעודת כבוד ענקית למנטאליות של השחקנים הישראלים.
אנחנו לא עצלנים
לגבי הדקות המובטחות ורמת ההשקעה של השחקנים - זה כבר ממש מקומם! אני לא יודע על סמך מה האמירה הזאת נאמרת, אבל לאורך הקריירה שיחקתי עם עשרות שחקנים. הרוב המכריע של השחקנים הישראלים עבד קשה. אם הייתי צריך לקטלג את ה"עצלנים" או את אלה שחיים אורח חיים לא ספורטיבי, או עוברים עבירות משמעת, אז כנראה שלא הייתי מפנה את האצבע אל הישראלים. בנוסף, גם בחוק הרוסי יש עוד ישראלים על הספסל שמאוד רוצים את הדקות על המגרש. אם מישהו לא מתפקד כמו שצריך, יהיה לו מחליף מהר מאוד.
את המשפט האחרון לגבי החישוב של כמה "מקומות עבודה" נשארים לישראלים אני ממש "אוהב". באותו ההיגיון, יש לי רעיון נוסף לייצר עוד "מקומות עבודה" מבלי להגדיל את הליגה או להפחית את כמות הזרים: אפשר להוסיף עוד שחקנים לטופס. אם יהיו 15 שחקנים בכל קבוצה אז במציאות של 5 זרים בכל קבוצה ובליגה של 12 קבוצות נשארים 120 מקומות לשחקנים ישראלים, לא רע.
הבעיה העיקרית במשפט הזה היא ההתייחסות למספר המקומות ש"נשארים" לישראלים. אני חושב שקצת איבדו פה את הדרך. צריך לזכור שהליגה בישראל אף פעם לא תהיה רווחית, אנחנו פשוט שוק קטן מדי. בהינתן העובדה הזו אני חושב שצריך לחשוב על המטרה שלשמה הליגה קיימת.
לתת תקווה לילדים
מבחינתי אחת המטרות העיקריות, במיוחד לאור העובדה שסכומים רבים שמושקעים בליגה הם ציבוריים, היא יצירת פלטפורמה לייסוד תרבות ספורט, מקור לשאיפה והזדהות לילדים צעירים שמשחקים ושואפים להיות שחקנים. זה לא אומר שהם חייבים להפוך לשחקנים כשיגדלו, אבל עצם ההזדהות והשאיפה היא זו שתגרום להם לשחק ולנהל חיים בריאים יותר מלאי ספורט גם בבגרותם. כל זאת בתקופה שילדים רבים נצמדים למסכים ולא ממש מזיזים את עצמם. עוד טיעון שעולה כל הזמן הוא שבשאר הליגות באירופה יש יותר זרים מאשר בישראל. אולי זה נכון, אבל אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו המדינה היחידה שמאפשרת מס מופחת לזרים שמגיעים לכאן.
אם למישהו עוד היה ספק לגבי סיבת הסכסוך אז בשבועות האחרונים קיבלנו הוכחה נוספת לכך שהכל סובב סביב עניין המיסוי. 19 מתאזרחים יש השנה בליגת העל. מהפרסומים האחרונים עולה שמרבית המתאזרחים רשומים כישראלים בטופס המשחק, אך מדווחים לרשויות המס כזרים במקרה הטוב המשלמים 25% מס או אולי אפילו כישראלים שמצהירים שהתושבות שלהם היא במדינה אחרת ובכך לא משלמים פה מס בכלל. קצת תמוה בעיני שרשות המסים מאפשרת את המצב. הם לא ידועים כגוף שמאפשר הטיות כאלה, אבל אולי גם זה מראה משהו על הכוח והלובי שיש לקבוצות על מנת לשמר את האבסורד סביב הטבות המס לזרים ולמתאזרחים.