מחוץ לפוקוס: האיש החשוב לעוצמה של צ'לסי

נמניה מאטיץ' הוחזר בעלות אסטרונומית וכבר מצדיק כל פאונד

אומרים שהתפקיד הכי חשוב כיום בקבוצת כדורגל הוא קשר אחורי. לא מעט מאמנים בכירים כבר סיפרו שלהשיג שחקן איכותי בעמדה הזאת זה אולי הדבר שהכי קשה שיש. בשליפה מהירה, פיליפ לאם וצ'אבי אלונסו בבאיירן מינכן, לוקה מודריץ' בריאל מדריד, סרחיו בוסקטס בברצלונה. החשיבות שלהם בקבוצות ברורה לכולם. ועכשיו כבר אפשר לומר שנמניה מאטיץ' מצ'לסי הוא כנראה הקשר האחורי הטוב בפרמייר-ליג. הקטע המצחיק כאן זה שעד לא מזמן הוא אפילו לא נחשב לטוב בסרביה.


פעם היה כאן זול יותר
תסתכלו על יוקר המחיה בישראל, בעבר זה לא היה ככה. אפשר להקביל אותו דמיון גם לצ'לסי ומאטיץ'. הקשר היה שייך פעם לבלוז, אבל הם החליטו לוותר עליו. בינואר האחרון הם רכשו אותו בחזרה במחיר גבוה פי 25 מהפעם הראשונה, והדרך עד לשם הייתה עקלקלה במיוחד.


בשנת 2000 הוא נחשב לאחד הכוכבים של האקדמיה בכוכב האדום בלגרד, אך בגיל 17, כשקיבל חוזה מקצועני בקבוצת קולובארה (גם היא מסרביה), מאטיץ' לא הצליח למצוא את מקומו בהרכב ובמשך שלוש שנים ערך 16 הופעות בלבד. ב-2009 הוא ניצל את הדרכון הסלובקי בו הוא מחזיק וחתם בקושיצה, שהפכה למקום נהדר עבורו להתפתח. באותו שנה הגיעו גם סקאוטים של צ'לסי לראות במה מדובר, והחתימו אותו על חוזה לשנתיים.

"לעבור מקבוצה סלובקית לפרמייר-ליג היה לא פשוט. זה היה כמו חלום", נזכר מאטיץ'. "הייתי צעיר וזאת הייתה צבירת ניסיון טובה". הסרבי נחת בצ'לסי באוגוסט 2009, מיד לאחר יום הולדתו ה-21, תמורת 1.5 מיליון ליש"ט. הוא העביר שנה וחצי בסטמפורד ברידג', אך כמעט שלא זכה לדקות. "כשהגעתי, בקבוצה היו בקישור מייקל אסיין, פרנק למפארד ומיכאל באלאק. בנוסף, הגעתי לכאן פצוע ונעדרתי 4 חודשים - מה שעוד יותר הקשה עליי", הסביר הקשר, שמשם יצא לנדודים.


"אמרתי לעצמי: 'אם אני לא יכול לשחק בצ'לסי, אני חייב למצוא מקום אחר'", הוא מספר. כחלק משיתוף הפעולה בין המועדונים, הבלוז שלחו אותו לחצי שנה השאלה בוויטסה ארנהיים, לפני שהגיע רגע המפנה בקריירה שלו - המעבר לבנפיקה בינואר 2011. כחלק מעסקת דויד לואיז, הלונדונים מכרו לפורטוגלים את מאטיץ' תמורת 3 מיליון ליש"ט בלבד.


הסרבי הגיע לאיצטדיון האור כקשר התקפי, אך למאמן ז'ורז'ה ז'סוס היו תכניות אחרות. "הוא בא אליי, ואמר: 'אתה הולך לשחק כקשר אחורי. תהיה טוב יותר בעמדה הזאת'", חשף מאטיץ', שתהה בתחילה מאיפה הגיעה ההחלטה. ההתחלה הייתה קשה, אך ז'סוס התעקש שתוך כדי תנועה ועם הזמן הוא ישתפר. בסופו של דבר, התברר שהאחרון אכן ידע מה היה הכי טוב בשביל הרכש שלו, שהרוויח גם את הכינוי "העכביש" בזכות הרגליים הארוכות שלו, שהפכו אותו לגרזן נהדר.


עכביש מפלצת
ז'וזה מוריניו החליט להפוך את ההחלטה של קודמיו בתפקיד, בחלון ההעברות של החורף הקודם. אמנם הוא לא היה על הקווים כשצ'לסי פגשה בבנפיקה של מאטיץ' בגמר הליגה האירופית 2013, אבל גם הפורטוגלי ידע שמדובר בפספוס. הבלוז שילמו 25 מיליון יורו לבנפיקה והחזירו לעצמם את הכשרון האובד. "בעבר, לא הייתה לי בעיה לעבור ממקום למקום", אמר הסרבי. "אבל היום, כשאני נשוי עם ילד, המעברים התכופים הם יותר קשים. כשסיפרתי למשפחה שלי שאנחנו עוזבים את ליסבון, הם בכו. אהבנו את העיר הזאת, אבל הרגשתי שאני כבר מוכן לחזור לפרמייר-ליג. זה היה צ'אנס גדול עבורי לשחקן אצל מועדון ומנג'ר גדולים".


החוויה בפורטוגל עשתה את שלה. בניגוד לסיבוב הקודם, למאטיץ' לא הייתה בעיה להיכנס לנעליים הגדולות של צ'לסי, שהייתה חייבת מישהו בעמדה הזאת. "המפלצת של מוריניו במרכז השדה", "מי שיכול לעשות את ההבדל במירוץ אליפות" - אלה רק מעט מהמחמאות שזכה להן הקשר באנגליה, אפילו מהמאמן שלו. "לפני שנתיים הייתי עכביש, עכשיו אני המפלצת. כל עוד זה בהקשר של כדורגל, אין לי בעיה עם זה", התייחס בעל הכינויים.

אחרי שסיימה את העונה שעברה במקום השלישי, צ'לסי, עם ריצה האדירה שלה, מוליכה את הליגה האנגלית ונראית המועמדת המובילה לזכות בתואר גם העונה. הרבה מהמחמאות כמובן זורמות לכיוון דייגו קוסטה ובעיקר ססק פברגאס, אבל בשקט, בלי שמרגישים כמעט, מי שמאפשר לספרדי להיות כל כך טוב הוא הגב שלו בקישור, מאטיץ'. "בזכות זה שיש את ססק בקבוצה, אני יכול להתרכז רק בעבודה שלי. כשאני מחזיק בכדור, הוא תמיד זה שפנוי", מסביר הסרבי, שמעמיד ממוצעים של 87.7 אחוז בדיוק במסירות, 5.1 תיקולים וכמעט תמיד נמצא שם כדי לעצור כל התקפה.


בעונה שעברה, כשמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות, מי שעשה עבורה הרבה את ההבדל היה פרננדיניו, שהגיע באותה עונה והפך את הקישור האחורי שלה לכל כך חזק יחד עם יא יא טורה. נכון שמאטיץ' שיחק חצי עונה כבר אז בצ'לסי, אבל הקבוצה הייתה צריכה את התוספת כדי להרוויח את אותו אפקט שעוזר לה השנה ומוכיח שוב את החשיבות של העמדה הזאת. כשפרננדיניו וטורה נחלשו אחרי המונדיאל, כך קרה גם ליציבות של סיטי. לעומת זאת, מוריניו פתר לעצמו את הבעיה עם פברגאס, הרוויח את המקסימום ממאטיץ' ומכאן הפערים, לפחות בינתיים, בין הקבוצות.


נכון, אם צ'לסי תזכה באליפות רוב הסיכויים שמאטיץ' יקבל קצת פחות שורות בכתבות, הוא יקבל פחות זמן לראיונות בטלוויזיה. קשה למצוא הרבה אוהדים בכחול שיאמרו את שמו ראשון כשישאלו אותם מי היה הכי חשוב במאמץ הקבוצתי, אבל זה לא מוריד אפילו במעט את השדרוג שהוא עשה, ובעיקר הבלוז עשו בזכותו. ככה הם החיים של הקשרים האחוריים, קצת כפויי טובה. ועדיין, למצוא אחד טוב זה כמו למצוא אוצר. למוריניו יש אחד כזה.