אין סימני חיים בנבחרת ישראל תחת גוטמן

מקצועית, נבחרת ישראל של אלי גוטמן נמצאת באותו מלכוד בו הייתה בקמפיין הקודם: היא לא יודעת ליזום, לא יודעת לנוע בלי כדור לעומק ולא לשחק מהר כדי להפתיע. בצד השני, ההגנה (כרגיל) לא יכולה להתמודד עם מהירות, כוח וטכניקה. טל בן חיים הוא לא הנושא. זו החלטה לגיטימית. האמת המצערת היא שכשטיבי פצוע אין כרגע בלם צעיר מבטיח, (מהיר וחזק) שאפשר לתת לו להשתפשף. הבעיה היא שגוטמן מנסה ללכת בין הטיפות כל הזמן עם הסברים, סיפורים על שיחות עם אבי לוזון, טל בן חיים ואחרים, במקום פשוט להגיד "אני רוצה שחקנים בכושר משחק, אבל יש יוצאים מהכלל ואחליט בהתאם לנסיבות". נקודה.מה כל ההסברים והדרמות שהובילו אותו לכל החלטה? הוא יוצר סיפור ממשהו שלא צריך להיות כזה סיפור. חוץ ממנו כל השחקנים הם כביכול בכושר טוב בעמדה שלהם, אז בטח לא בגלל שחקן כזה או אחר נראינו ככה.דבר דומה קורה בראיון לאחר המשחק. זה לא מרגיש נכון ולא מרגיש אמין. למה שגוטמן לא יגיד את האמת אחרי המשחק ויודה שהוא ציפה למשהו אחר? שהפעם שיחקנו רע, לא יצרנו הזדמנויות והיינו חשופים בהגנה? כל נקודות האור שהוא מנסה להוכיח נראות מנותקות ממה שהיה על המגרש קודם לכן.הקישור שלנו אנמי. ההגנה לא יכולה לעמוד מול התקפות מהירות. אין תנועה לעומק. אין משחק מסירות מהיר. להתבשם מכמה דקות של שליטה? למה למשל בשער השני בכדור עונשין לחובתנו, ארבעה שחקני הגנה יוצאים לנבדל וניר ביטון נכנס מאחוריהם, שובר נבדל ומקבלים גול מטופש ופשוט? איפה התירגול?מעל הכול ואולי הכי חשוב - איפה התשוקה, האקסטרה של נבחרת ישראל? איך לא הקדישו זמן ואולי איש מקצוע מנטלי להבין מאיפה יש פער כל כך גדול בין כוונות למעשים? זה מרגיז כי זה חוזר על עצמו.מבחינת ההרכב, רפאלוב שמככב בבלגיה או בוזגלו זו החלטה לגיטימית. דווקא ברדה כחלוץ תשע עם הגב לשער הרבה יותר מתאים מדמארי נגד יריבות חזקות ואגרסיביות. הנבחרת, בעיניי, חייבת לשחק עם שלושה בלמים ושני שחקני קו מהירים והתקפים כמו טוואטחה ועאבד, שלושה קשרים ושני חלוצים (בן בסט עם חמד או ברדה בחוד). כל ניסיון אחר ללא חיפוי של עוד שחקן בהגנה מעמיד אותנו במבוכה פעם אחר פעם. מצד שני, אולי סוף סוף שחקנים יעשו תנועה לעומק ויהיו לנו שני חלוצים על הגנת היריב.ברור שאסור להיכנס לפאניקה, אבל אם גוטמן לא שם לב שהנבחרת בראשותו צועדת במקום וכושלת באותם פרמטרים, אז זו כבר בעיה. בואו נקווה שגם אם הוא לא אומר הוא לפחות רואה. בואו נקווה שהשחקנים יפנימו עד ספטמבר שיש להם הזדמנות חד פעמית להגיע להצלבה ממקום שלישי. בלי כל קשר לטקטיקה, בלי לתת פייט אמיתי, עם אגרסיביות במגרש ולא רק בראיונות שלפני, הנבחרת הופכת ללא מעניינת.

אין סימני חיים בנבחרת ישראל תחת גוטמן

ההתקפה חסרת מעוף וההגנה חדירה. אפק מודאג אחרי סלובקיה