קאפלו: "עכשיו הראש של השחקנים יהיה שקט"

זה לא היה הכי יפה בעולם, אפילו לא קרוב לכך, אבל בסופו של יום אנגליה השיגה את הכרטיס המיוחל לשמינית הגמר במונדיאל 2010. השחקנים של פאביו קאפלו היו חייבים לנצח את סלובניה על מנת להעפיל ל-16 האחרונות, ועשו זאת עם 0:1 קטן הודות לשער של ג'רמיין דפו בדקה ה-23. הבשורה הרעה: נבחרת שלושת האריות סיימה במקום השני בבית 3 (אחרי ארצות הברית), מה שעשוי לסדר לה מפגש עם גרמניה החזקה כבר בשמינית.

"אני מאוד שמח כי סוף סוף ראיתי את הנבחרת שאני רוצה לראות", אמר פאביו קאפלו בסיום, "כעת אנחנו יכולים להמשיך קדימה בראש שקט. השחקנים יוכלו לשחק עכשיו ללא פחד. אני מאושר עבור כל האוהדים, התמיכה שלהם היא מדהימה, וגם עבור כל אלו שעוקבים אחרינו בטלוויזיה".

"ההופעה של הבחורים היתה ממש טובה", המשיך המאמן האיטלקי, "יצרנו המון מצבים כדי להבקיע עוד שערים. אני חושב שסלובניה שיחקה טוב, אבל כשאתה עולה למגרש במטרה להוציא תיקו, אז היכולת שלך היא לא כפי שאתה רגיל לשחק".

הקפטן סטיבן ג'רארד הוסיף: "שיחקנו עם תשוקה, לחימה ורוח קבוצתית נהדרת. אנחנו מאושרים להמשיך בטורניר. נהיה חייבים להיות הרבה יותר יציבים, במיוחד בשלבי הנוק-אאוט. אם נשחק כפי ששיחקנו מול אלג'יריה, אין סיכוי שנעפיל שלב".

כובש שער הניצחון, ג'רמיין דפו, היה נרגש מאוד: "זה היה רגע מיוחד מאוד. חלמתי על הרגע הזה כשהייתי ילד. זה היה משחק שהיינו חייבים לנצח, ואני שמח שעשינו את זה. הרבה מאוד נבחרות טובות מתקשות במונדיאל הזה, זה היה חשוב להמשיך להאמין. אני שמח שעשינו זאת, כי זה לא היה קל עבור האוהדים לראות את היכולת הרעה שלנו במשחקים הקודמים".

בצד השני, כמובן שהרגשות לא היו הכי מלבבים. סלובניה איבדה את הכרטיס לשמינית הגמר בעקבות השער של לנדון דונובן בדקה ה-91. "אני מקווה שנדע להתרומם מהמכה הזו", אמר המאמן מטייז' קק, "זה לא יאומן, אבל זה הספורט. אני מקווה שהשחקנים האלו יהוו השראה לאלו שיבואו אחריהם". 

דונובן: "אני פשוט בשוק. זה מדהים, אנחנו בחיים, בייבי"

"כשהכדור נפל אליי לרגליים, נראה היה שהזמן פחות או יותר עצר מלכת", כך תיאר לנדון דונובן את שער הניצחון שכבש לרשת של אלג'יריה, שער שנתן לארצות הברית 0:1 על אלג'יריה, את הכרטיס לשמינית הגמר ואת המקום הראשון בבית 3.  

האמריקנים היו נהדרים, שטפו את המגרש ולמרות ניסיונות ההפרעה של האפריקנים (שנראה היה כי המטרה היחידה שלהם במשחק הייתה למנוע מארצות הברית להעפיל), הצליחו לנצח את המשחק בדקה ה-91 ולעשות צדק.

למה צדק? כי האמריקנים היו ראויים להעפיל לשמינית הגמר והם הפגינו את היכולת הטובה ביותר בבית 3 (לא שזה היה קשה כל כך). בנוסף, הנבחרת של 'הדוד סם' קופחה פעמיים על ידי השופטים שכמעט מנעו ממנה עלייה. אחרי שבמשחק מול סלובניה נפסל שער חוקי בטענה הזוייה של עבירה, ואילו מול אלג'יריה נפסל שער בטענת נבדל שלא היה ובנוסף הגיע לאמריקנים כדור עונשין מ-11 מטר לאחר אגרוף שנשלח לפניו של קלינט דמפסי לא זכה למענה מצד השופט הבלגי, פרנק דה בליקר.

 "אני פשוט בשוק, זה מדהים. אנחנו בחיים, בייבי", הוסיף דונובן הנרגש. "זה היה מסע ארוך של ארבע שנים, אני כל כך גאה בחבר'ה שלנו. אנחנו עוד לא סיימנו את העבודה. זה גורם לי להאמין בטוב של העולם. כשאתה מנסה לעשות דברים בצורה הנכונה, זה כיף לראות שהם זוכים לפרס כזה". 

"הרבה דברים קרו לי בחיים", הוסיף גיבור היום שפרץ בבכי של אושר במסיבת העיתונאים, "עבדתי קשה כל חיי ונחמד לראות שלפעמים זה משתלם. לזה חיכיתי, להזדמנות לעזור למדינה שלי, להראות לכולם שאני מסוגל לעשות דברים גדולים. זה פשוט מדהים".

גם מאמן הנבחרת האמריקאית, בוב בראדלי היה נרגש ואמר: "החבר'ה הללו השקיעו המון. הן לעולם לא מוותרים", אמר המאמן על שחקניו. "דחפנו כל המשחק כדי למצוא שער, וזה יצר משחק פתוח מאוד, אבל היינו חייבים ניצחון".

"לפעמים אתה חושב שאולי זה פשוט לא היום שלך", הוסיף בראדלי, "אבל היום, כשראיתי איך השחקנים שלי נלחמים וממשיכים ליצור מצבים, ידעתי שזה לא ככה. השער הגיע מאוחר אבל הוא היה כל כך מתוק".

אצל היריבה נרשמה אכזבה, בעיקר לנוכח העובדה שהם ידעו שניצחון היה עשוי לתת להם מקום בשלב הבא, אך למרות זאת הוא לא עשו הרבה כדי להשיג אותו. "בדקות האחרונות שתי הקבוצות ניסו להתקיף", אמר המאמן האלג'יראי, רבאח סעדאן, "אבל לאמריקאים היה את המזל היום. אני חושב שהרבה אנשים היו רוצים שאני אעזוב. נראה מה נשיא ההתאחדות יגיד כשנשב יחד ונבחן את המצב".