האליפות במספרים: כל הציונים של שחקני מכבי חיפה, האלופה הטריה

בפעם ה-12 בתולדותיה, מכבי חיפה היא האלופה. הירוקים הובילו ושלטו בליגת העל לאורך כל העונה והאליפות היא הפרס ההולם. זה הזמן לסכם את העונה, שהחלה בכישלון בליגה האירופית והסתיימה בזכייה נהדרת בתואר. ומי יודע, בשבוע הבא אלישע לוי ושחקניו אפילו יוכלו להשלים דאבל. לראשונה מאז 1991.

ניר דוידוביץ' - הצטרף לעונה רק במחזור התשיעי אחרי פציעה, שרבים חשבו שממנה הוא לא יחזור. אבל הוא והתאושש ומיד החזיר את היציבות להגנה. איתו ספגה הקבוצה את כמות השערים המועטה ביותר בליגה. שחקני ההגנה יגידו שגם בגיל 35 אין לו תחליף. אירוע אחד שניר דוידוביץ' לא ירצה לזכור היא הטעות הקשה מול נתניה, שהייתה עלולה לעלות באליפות (השער של אחמד סבע). את העדות הכי טובה על העונה של דוידוביץ' נתן וינסנט אניימה: "אין לי ספק בכלל שהוא השוער הכי טוב בארץ" ורק זה מספיק כדי לתת לו מחמאות. ציון: 7.5.

אמיר אדרי - לא הרבה זוכרים, אבל השוער השני של הירוקים הוא שותף לגיטימי לזכייה באליפות. שיחק שמונה מחזורי ליגה, שותף בגביע הטוטו ובקמפיין הכושל במוקדמות הליגה האירופית מול מינסק. תמיד שם כשצריך אותו, יציב, ממעט לטעות והכי חשוב - תחתיו חיפה לא הפסידה העונה בליגה. ציון: 6.5.

איל משומר - כיום המגן הימני הטוב בארץ. חזר בתחילת העונה מניתוח ופתח על הספסל, כאשר עלי עותמן תפס את המשבצת שלו. אך מהרגע שקיבל את חולצת ההרכב, משומר לא ראה אף אחד ממטר. כבש שערים, דייק בהגבהות, מהיר מאוד ובעיקר רעב. חתם על חוזה לעוד ארבע שנים, קיבל זימון לנבחרת והראה לאלישע שיש על מי לסמוך בצד ימין. ציון: 7.5.

אנדרי פיליאבסקי - "אנדרי מי?" תהו כולם באמצע דצמבר, כשעוד נבחן הגיע לכפר גלים.  התאמן חודש בלי לשחק ובדקה האחרונה של חלון העברות נשאר בחיפה. למרות גילו הצעיר יש לו חוזק פיזי מרשים ומשחק ראש כמעט מושלם וגם טכניקה נהדרת. קשיי השפה לא מנעו ממנו לתת הרבה ביטחון להגנה. מישהו עוד זוכר את טישיירה? ציון: 7.5.

אריק בנאדו - לקח לאלישע לוי תשעה מחזורי ליגה וקמפיין תקשורתי אדיר כדי לתת לתת לבלם הוותיק צ'אנס. בגיל 37 ה"חטייאר" לקח את ההזדמנות ולא הביט לאחור. הוא, פיליאבסקי ודוידוביץ' אחראים על השקט בחלק האחורי ובעיקר בהמון מנהיגות שקטה בקבוצה, שהיא יחסית צעירה. התחנה האחרונה בנאדו, רצה רק לחזור לשנת פרישה אבל נתן טעם של עוד. הוא אפילו עשוי להישאר. ציון: 7.5.

שי מימון - למרות שלא נראה כך, מדובר בשותף מלא באליפות של חיפה. הבלם שיחק 18 משחקים ברציפות ורשם הופעות נוספות בהמשך. לא מוערך מספיק למרות שעשה עבודה טובה ויש לו חלק בהצלחה. משדר מעט חוסר ביטחון והססנות, ייתכן כי זה מה שפגע בו. צפוי לעזוב בסוף העונה. ציון: 6.5.

טאלב טוואטחה - הלהיט הבא של מכבי חיפה. המגן השמאלי של חיפה נזרק למים בעקבות הפציעה של פיטר מסיללה בתחילת הסיבוב השני והפתיע את כולם. מאמן הנבחרת, לואיס פרננדס, נתן את חולצת ההרכב הראשון וקרא לו רוברטו קרלוס הישראלי. הילד בן ה-18 פינה את מקומו כאשר מסיללה חזר, אבל כבר עכשיו ברור שעבור טוואטחה - השמיים הם הגבול. ציון: 7.

פיטר מסיללה - ייתכן כי מדובר במגן השמאלי הזר הטוב ביותר ששיחק בישראל. מהירות עצומה ובישולים נהדרים. מתקשה מעט לכבוש שערים. השנה סבל גם מפציעה חסרת מזל ונעדר כמעט ארבע חודשים. חזר במאני-טיים ונתן הרבה אוויר וניסיון לקבוצה כדי לסיים עם תואר. ככל הנראה לא ימשיך בחיפה בעונה הבאה, אבל זה מה שאמרו גם לפני שנה. ציון: 7.

עלי עותמן - מגן ימני טוב עם פוטנציאל גבוה. פתח בהרכב אך לאחר מספר מחזורים חזר לספסל. לעותמן קשה להתמודד מנטאלית עם תחרות על חולצת ההרכב, אבל אין ספק שהכישרון קיים ומחכה לפרוץ. סיים את העונה מוקדם מהצפוי עקב ניתוח ולא לקח חלק במשחקים הקובעים בליגה ובגביע. ציון: 6.

גוסטבו בוקולי - שחקן הנשמה של חיפה. אמנם הוא לא משיג הרבה בסטטיסטיקה היבשה, אבל הוא קשר שכל מאמן חולם עליו. המנוע של הקבוצה הוכיח גם השנה שאסור לוותר עליו. בלתי מתפשר על הדשא ונותן 200 אחוזים בכל משחק עבור הקבוצה. יהיה במועדון גם בעונה הבאה. ציון: 7.

ג'ון קולמה - אולי הדמות השנויה ביותר במחלוקת העונה אצל הקהל והתקשורת. אין ויכוח על כך שיש לו חלק בלתי נפרד באליפות ה-12, למרות שלא לקח חלק בשלבים המכריעים. מצד אחד נחשב לגרזן במרכז המגרש, אבל מצד שני כל כך מוגבל ביכולת הטכנית, בהנעת הכדור ובמשחק העומק. נוטה לשחק המון לרוחב, דבר שהקהל של חיפה לא הצליח לחיות איתו טוב. לא ימשיך בחיפה בעונה הבאה אבל בהחלט שחקן ברמה טובה. ציון: 6.5.

סיידו יא יא - הילד בן ה-20 לא קיבל צ'אנס בהתחלה והיה נראה כי עד סוף חלון ההעברות הוא יעזוב. על הדרך אלישע לוי זרק אותו לדשא. ומשם הכל כבר היה טוב. פוטנציאל ענק במרכז המגרש. שחקן טכני, חזק, 50/50 קלאסי. דוחף כדורים לעומק ויודע את מקומו על המגרש. נראה שחיפה תרוויח ממנו הרבה בעונה הבאה. ציון: 7.

אייל גולסה - קצת קשה לסכם את העונה של גולסה. ברור שהכישרון הענק יגיע רחוק בחיפה או בחו"ל, אבל העונה הפציעות עצרו אותו. בעיקר הפציעה שהגיעה בפלייאוף העליון. מהצד השני, בתקופה בה קטן ורפאלוב היו פצועים הוא סחב את חיפה כמעט לבדו. באמת פוטנציאל גדול למרות הפציעות. ציון: 7.

ליאור רפאלוב - אין כל ספק שמדובר בשחקן העונה. תמיד חיכו לפריצה שלו, לעונה שתוציא החוצה את הכישרון של רפאלוב ותיתן לו לזרום החוצה. אז זהו, לא צריך לחכות יותר כי זה קרה. מספר 10 לקח את המושכות כאשר קטן היה בחוץ וסיפק את הסחורה עם תשעה שערים וארבעה בישולים בליגה. אבל חשוב לציין שזה לא המספרים, אלא הבגרות, האחריות ובעיקר היכולת להיות ברגע האמת במרכז העניינים. גם בנבחרת קיבל את המפתחות מפרננדז וגמל למאמן כשהציל לו את הקמפיין ואת המשרה בשני המשחקים האחרונים מול לטביה וגיאורגיה. כנראה שלא יהיה בחיפה בעונה הבאה. הדרך לפסגה נפתחה בפניו. ציון: 8.5.

יניב קטן - במצטבר, המנהיג נעדר שלושה חודשים בגלל פגיעה בגב. אבל חזר בזמן למשחקי ההכרעה, לקח מנהיגות וגם לא פגע במה שבנה רפאלוב ובמרקם שנוצר בקבוצה. זו הגדולה האמיתית שלו. קטן הוכיח שיש על מי לסמוך אפילו שבהתחלה היה נראה שפיזית הוא לא יכול לסחוב עם הגב. הרגע שהגדיר את קטן העונה הגיע בחצי גמר הגביע, כאשר ראה בדקה ה-75 כי הוא צריך לצאת. עם כל הכאבים והפציעות, הוא לא יכול היה שלא להתעצבן ולהתאכזב מהחילוף. המנהיג האמיתי. ציון: 8.

עידן ורד - הגיע מבית"ר ירושלים בתחילת השנה עם פציעה טורדנית בכתף, אך נחשב להשקעה עתידית מבטיחה. לא תמיד פתח בהרכב, אבל כשעלה מהספסל תמיד השפיע. בעיקר עם היכולת הנדירה שלו לחלוף על פני שחקנים ולהפגין שליטה נדירה בכדור. בישל חמישה שערים בליגה וכבש שניים. מוכשר בצורה בלתי רגילה וסביר להניח שבשנה הבאה ייתן את הטון בקבוצה ויהפוך לאחד המובילים בה. ציון: 6.5.

שלומי אזולאי - רבים הרימו גבה כאשר הגיע לחיפה כשחקן אלמוני מהפועל כפר סבא. כשאיש לא באמת מודע ליכולותיו. למרות מספר פציעות שהוציאו אותו מהקצב אין ספק שמדובר בחלוץ בעל פוטנציאל אדיר. שחקן מהיר וטכני שתרם השנה בליגה שישה שערים ובישולים. אם תשאלו שחקנים בחיפה הם יגידו לכם שהוא יגיע לרמות הגבוהות ביותר. כעת חובת ההוכחה עליו. ציון: 6.5.

ולדימיר דבאלישווילי - עוד שחקן שנוי במחלוקת. לאדו, כפי שקוראים לו בכפר גלים, כבש העונה 12 שערי ליגה ובישל שלושה. מבחינת המספרים בהחלט סביר אבל כמה החמצות. אין ספק שלא מעט אוהדים מרטו את שערות ראשיהם ויצאו משלוותם לאור ההחטאות הרבות. חלוץ ליגה טוב, אבל כבד מדי ולא טכני. בחיפה הוא עושה את שלו אולם כנראה שלא ימשיך עוד עונה במועדון. ציון: 6.5.

מוחמד גאדיר - בתחילת העונה היה נראה שזו השנה של מוחא גאדיר. שער ניצחון במחזר הראשון בבלומפילד על מכבי ת"א ומיד לאחר מכן שער נוסף. ומאז נעלמו עקבותיו, הבחור פשוט הלך לאיבוד. הרגע הזכור יותר מכל הוא שריקות הבוז לגאדיר לאחר שלא מסר לשחקן פנוי, החמיץ ושוב הסתבך עם הכדור ועם הקהל החיפאי. צריך לעבוד איתו קצת, בעיקר בצד המנטאלי אחרת ילך לאיבוד. וזה חבל כי הוא מהיר ובעל יכולת טכנית מצויינת. בטוח שהוא יחזיר השקעה, אבל בתוך כל ההצלחה השנה הוא הלך לאיבוד. הבקיע חמישה שערי ליגה. ציון: 6.

תומר חמד - הדובדבן שבקצפת. החלוץ, שחזר מאחי נצרת, התחיל את העונה על קצה הספסל ובחלון ההעברות אפילו היה רגע לפני מעבר ליריבה העירונית. רק בינואר הוא הפך לחלק מהרוטציה. חלק חשוב במיוחד. מאז כבש חמד 13 שערים והוסיף ארבע בישולים. מדובר בחלוץ איכותי, מגוון, חזק, טכני, ובעל משחק ראש נהדר. הכי חשוב ומעל הכל - חמד הוא שחקן של רגעים גדולים. הביא נקודות רבות במאני-טיים ולכן לא בטוח בכלל שיהיה פה בעונה הבאה. אין ספק שאת חורף 2011 הוא יזכור לכל הקריירה. ציון: 8.5.
 
אלישע לוי - אז איפה נתחיל? בטראומת אובדן האליפות בתום עונה שעברה? הכישלון בליגה האירופית? נטישת השחקנים מרכזיים? (כיאל, קינן, טישיירה וארבייטמן). לעיתים נדמה שהמאמן לא זוכה להערכה לה הוא ראוי. הן בתקשורת והן בקהל. אך העובדות מדברות בעד עצמן. לוי לקח קבוצה עם התקציב השלישי בגודלו בליגה, קבוצה שאיש לא ספר אותה בקרב האליפות בפתיחת העונה והפך אותה לאלופה. ובסטייל. מי יודע, הוא אפילו יכול לסיים את העונה בדאבל היסטורי אחרי 20 שנה.

ולא נשכח לרגע את האקסטרה שהביא המאמן: קידום הצעירים ופגיעה טובה עם הרכש. בנוסף גם למד להודות בטעות עם בנאדו, ויתר על האגו וקיבל הרבה דיבידנדים בחזרה. קידם את חמד, סולליך וטוואטחה. החשוב מכל הוא שבמהלך שלוש השנים שלו בחיפה, אלישע לוי לא איבד לרגע את חדר ההלבשה. השחקנים משחקים בשבילו. עם כמות הפציעות הלא סבירה של שחקני חיפה, היו למאמן שק של תירוצים, אבל מעולם לא ניצל בדל מהם. ומה לגבי העונה הבאה? בכל העונה לוי נשאל בלי סוף לגבי האם ימשיך או לא. זכותו של יעקב שחר להחליט שאלישע לא נשאר, אבל עם כל הכבוד לראובן עטר ורן בן שמעון (ויש כבוד), אלישע לוי הוא מאמן העונה. ציון: 9.