בהצטיינות יתרה: אחרי הכל, הפועל ת"א היא הצלחה מסחררת

דבר אחד אי אפשר לקחת מהפועל: מלכת הדרמה. והעניין הזה, כך דומה, הוא אולי היחיד שניתן להסכים עליו בסיכום דרכה של הפועל בליגת האלופות. זה היה דרמטי, דרמטי לתפארת. דרמטי כזה עוד לא היה לנו. ספק אם יהיה. לגבי שאר השאלות, ובעיקר לגבי הערכת מידת ההצלחה של הפועל במפעל הזה, הכל תלוי במושא ההשוואה. המושא הנוח ביותר יהיה, מן הסתם, מכבי חיפה דאשתקד. אבל אשתקד זה היה מסע משחקים יוצא דופן, מסע שתוצאותיו הכושלות (ותוצאותיו אכן היו כשלון) מספרות רק סיפור חלקי. כמעט מתבקש לומר: את סיפורה של מוזרות סטטיסטית. מתישהו זה הרי חייב היה לקרות (אפס נקודות, אפס שערי זכות) וזה נפל על הראש של חיפה. השוואה כזו, שבוודאי קורצת לאוהדי הפועל, לא תעשה צדק עם הקבוצה שלהם. כי השוואה של שורה תחתונה - של מבחן התוצאה החביב עלינו כל כך - תיתן תמונה סטטית, תמונה שתעמוד בניגוד מוחלט לדינמיות המסחררת של הטורניר הנוכחי.

אז למה נשווה? אולי למסע הקסם האדום? לימים של לוקומוטיב ומילאן, פארמה וצ'לסי? השוואה כזו יכולה להיות רק השוואה רגשית: זה טורניר אחר, שקבוצות מתייחסות אליו אחרת, ורק אוהדי הפועל שהיו גם שם וגם כאן יכולים, אולי, לפשפש במאגר הזכרונות ולהחליט מה ריגש יותר: הגול של סימרוטיץ' או המספרת של זהבי.

אז למה כן? נקודת התייחסות סבירה אחרת היא - אלמנטארי - דירוג אופ"א. ערב תחילת שלב הבתים הפועל דורגה ראשונה בקבוצת האיכות האחרונה. שתיים מהקבוצות בדרג הזה, קאזאן וטוונטה, עברו אותה. כישלון? שטויות. אתה מצפה מאלופות רוסיה והולנד להיות טובות מהפועל, מה גם שקבוצה אחת מקבוצת האיכות השלישית (פנאתינייקוס) ואחת מקבוצת האיכות השניה (ברמן) סיימו עם מאזן נחות מהפועל. כך שכרגע, ערב סיום המשחקים בבתים E-H, הפועל מדורגת בדיוק במקום בו מוקמה ערב הטורניר. כשלון של אוקזר, איאקס או שתייהן אפילו יקפיץ אותה מקום או שניים.

אז מה, נסכם שהפועל עשתה את המצופה? וזהו? זה כל מה שיש לנו להגיד? או אולי נשווה את הפועל לטורניר האלופות הראשון של מכבי חיפה. יחסית לטורניר ההוא, המסע של הפועל היה פחות מוצלח. חיפה, אחרי ככלות הכל, העפילה אז לגביע אופ"א אחרי תיקו מרשים באתונה (3:3 עם אולימפיאקוס). היא גם צברה אז שתי נקודות יותר.

בין ליסבון לליון: שינוי מהיר, מרשים ואינטליגנטי

אז זהו, הפועל נכשלה? איכשהו גם זה לא משקף. ולכן נדמה לי שהדרך הטובה ביותר, אולי הדרך היחידה להעריך נכון את הטורניר הזה של הפועל, יהיה בכך שבסיס ההשוואה יהיה הפועל עצמה. אם אנחנו רוצים להבין באמת מה הפועל עשתה השנה באירופה, נצטרך לקחת את הפועל של המשחק הראשון בליסבון ואת הפועל של אמש. עכשיו, היקפו ומורכבותו של הסיפור מתחילים להיפרש במלואם. הפועל הגיעה לליגת האלופות עם הילה של קבוצה מצליחה ומנוסה בליגה האירופית. לקח לה פחות מחצי שעה בליסבון כדי להבין שהיא משחקת באופרה אחרת לגמרי. הפועל היתה נחותה מבנפיקה במשחק הראשון בכל פרמטר אובייקטיבי: תנועה במגרש, מסירות מדויקות, תיקולים מוצלחים, בעיטות לשער, קרנות. הכל. אז נכון, להפועל היו כמה דקות יפות, אבל התחושה הכללית בדרך החוצה היתה "לא כוחות". שלהפועל אין מה לחפש ברמות האלה.

לעומת זאת, קחו את משחק אמש, קחו את הנתון של תנועה במגרש: הפועל השתוותה לליון; קחו את הנתון של בעיטות למסגרת: במחצית מהחזקת הכדור של ליון הפועל בעטה למסגרת רק פעמיים פחות. הצלות? אניימה היה מדהים, עם תשע הצלות. ולוריס? שבע. לא הרבה פחות. ויותר מהכל, קחו את התחושה בסוף, את תחושת הגאווה המרירה, או אם תרצו, האכזבה המתוקה - עד כמה היא שונה מהתחושה בסוף המשחק הראשון. הפועל עשתה בטורניר הזה את מה שניתן היה לצפות ממנה: היא למדה אותו. אבל היא עשתה גם את מה שאולי ניתן היה לצפות לו קצת פחות: הקצב והיסודיות שבהם היא למדה אותו.

כבר במשחק הראשון דיברנו על כך שבמפעל הזה יש עקומת למידה. גם מכבי תל אביב ניצחה בזמנו רק במשחק הרביעי (ועד אליו לא כבשה). תראו קבוצות אחרות מהדרג של הפועל במפעל העונה: גם הן למדו, אבל הרבה יותר לאט. שלושה משחקים הפועל שיננה את המפעל, ואז הצליחה לשמור על רשת נקיה במשך קצת יותר מחמש מחציות (שיא ישראלי חדש), לנצח את בנפיקה 0:3 ולהיות רחוקה רק שלוש דקות מסנסציה אדירה בליון. זה היה מהיר, מרשים ואינטליגנטי. יותר מהיר, יותר מרשים ויותר אינטליגנטי ממה שציפו אפילו האופטימיים שבאוהדיה. ונדמה לי שבמובן הזה, באופן שבו הפועל הטמיעה את ליגת האלופות והפכה מהקבוצה פעורת העיניים של המחזור הראשון למתחרה המפחידה מהמחזור השישי, זה היה מסע מרשים מאין כמוהו.

הפועל, אם כך, צריכה לסכם את המסע שלה בליגת האלופות כהצלחה כבירה. לא רק בגלל התוצאות, אלא מפני שבפרק זמן קצר להדהים של ארבעה חודשים היא הפכה מהתיירת הנאיבית של ליסבון לקבוצת ליגת אלופות לגיטימית. לכזו שמפחידה אותך בבית ומאיימת עליך בחוץ. לקבוצה שהיתה רחוקה רק שלוש דקות מניצחון בלתי נתפש בליון. אין מה לדבר - דרמה. דרמה גדולה.