ליגת החלומות שהתנפצו: הפועל ת"א צריכה להתרכז בזירה המקומית

תודו שגם אתם האמנתם - אולי אף הצהרתם על כך ואולי רק בסתר לבכם - שהפועל תל אביב מסוגלת לתת פייט כמעט לכל יריבה באיצטדיון בלומפילד. מה זה פייט? לנצח ממש. או לפחות תיקו מכובד. בבלומפילד, השמיים הם הגבול. כך גם שחקני הפועל הצהירו. גם האוהדים, גם התקשורת, אפילו אוהדי קבוצות אחרות בארץ האמינו בכך. טוב כמובן שהפועל מארחת את משחקי ליגת האלופות שלה באיצטדיון ביפו. זה הבית שלה. זה איצטדיון נחמד. וגם נחסך מכולנו המראה הלא נעים של רמת גן יותר מחצי ריק במשחקי צ'מפיונס ליג. אך למרות איכותו וחשיבותו של בלומפילד, אתמול נוכחנו לדעת בבירור כי גם בו הפועל יכולה להיראות כמו קבוצת ישראלית די מסכנה שנאכלת על ידי קבוצה אירופית חזקה.

לגמרי לא כוחות

אולימפיק ליון יכולה להיות במקום ה-18 בצרפת בתום שבעה מחזורים, או להיות גם קבוצה שאיבדה לא מזמן את השליטה בליגה לאחר 7 אליפויות רצופות, או להיות ממש בתוך המשבר החמור שלה בעשור האחרון, וגם ללא ארבעה שחקני הרכב (ביניהם כוכבים כליסנדרו לופס וכריס), ועדיין להביס את הפועל שוק על ירך. בבלומפילד. להביס, למרות שנגמר רק בהפרש של שני שערים. כי ליון הייתה שווה ניצחון בהפרש משכנע יותר, ולא ששניים לא מספיקים. הפועל כמובן גם יכולה הייתה לסיים בהפסד של שער אחד בלבד, אלמלא ליון כבשה בזמן פציעות, ועדיין זה לא היה משנה את העובדה המאוד פשוטה שליון עולה עליה בכמה וכמה דרגות.

אוהד הפועל סיכם זאת היטב כאשר יצא אמש מבלומפילד ואמר לחברו, "הם (שחקני ליון) מהירים יותר, חזקים יותר, ושולטים טוב יותר בכדור. זה לגמרי לא כוחות. כדאי להפועל להתרכז עכשיו בליגה". להפועל אין ברירה: היא חייבת להתרכז בליגה, אבל גם היא מאוד רוצה (ובצדק) שלא להשפיל את עצמה בליגת האלופות. לפחות שער אחד היא כבשה, אמנם מפנדל, ובעזרתו של הווארד ווב שאם לא היה שורק הפועל כמעט בטוח לא הייתה מבקיעה באותה הזדמנות, אבל ספרי ההיסטוריה או התודעה הקולקטיבית של אוהדי הכדורגל בארץ לא מחשיבה את כל הפרטים הללו. גם אם הפועל תובס כעת בכל אחד מארבעת משחקיה הבאים, היא עדיין לא תשחזר את חרפת מכבי חיפה שסיימה עם 0 נקודות ו-0 שערים.

אם להיות הוגנים, אז יש לציין כי חיפה הפסידה בחמישה משחקים בתוצאה המינימלית 1:0 ומול יריבות מרשימות יותר. היא היוותה יריבה די ראויה במרבית משחקיה, מה שלא ניתן ממש לומר על הפועל בינתיים. בליסבון הפועל נתנה דקות ספורות טובות, אך בסך הכל הפגינה יכולת חלשה ואתמול הייתה חלשה עוד יותר. המחשבה כי ההגרלה עם בנפיקה, ליון ושאלקה תאפשר לה לזכות בלא מעט נקודות אף היא נראית כעת הזויה למדי. הפועל לא בליגה של היריבות שלה. למרות שיש לה סגל מעולה בסטנדרט ישראלי.

ברור כי הפועל חווה כעת משבר די חמור באופן כללי (מקצועי, ניהולי והתנהלותי) ואולי זה משפיע על שחקניה גם במסגרת הצ'מפיונס, אך כנראה שההפסדים ובעיקר היכולת עד כה בשני המשחקים בשלב הבתים (ובמשחק הגומלין החלש להחריד בבלומפילד נגד רד בול זלצבורג) משקפים את המציאות באופן מדויק. ההבדלים בין קבוצות הכדורגל שלנו לבין קבוצות הכדורגל בליגות הבכירות באירופה (זלצבורג כמובן אינה נכללת בקטגוריה) עדיין עצומים. הפועל מוכיחה זאת, וגם חיפה הוכיחה זאת בעונה שעברה כפי שמכבי תל אביב הוכיחה לפני חמש שנים. הקמפיין של חיפה לפני שמונה שנים עם יעקובו, רוסו, ז'וטאוטאס, פראליה וקטן היה היוצא מן הכלל שאינו מעיד. לקבוצת הישראליות ולשלב הבתים של הצ'מפיונס אין כמעט דבר במשותף.

ובכל זאת, אכזבה

ועדיין, יש אכזבה על כך שהפועל אולי יכולה הייתה לעשות קצת יותר. אם עמרי קנדה המוכשר התקפית פותח במקום דני בונדר, שלא תרם כמעט דבר בשני צדי המגרש, כמגן ימני; ואם לא פותחים עם שלושה קשרים הגנתיים; ואם טוטו תמוז וקנדה מחליפים קשר הגנתי ואת בונדר כבר בהפסקת המחצית; ואם אבוטבול ושבחון הם לא השחקנים הראשונים שעולים מן הספסל; ואם טוטו נכנס לפני הדקה ה-71. אם ואם ואם ואם - אז אולי הפועל הייתה משחקת קצת טוב יותר, אולי אפילו מוציאה תוצאה מעט טובה יותר. כי יש להפועל יכולות התקפיות לא מבוטלות שמשום מה מאמנה בינתיים אינו נותן להן דרור בשלב הבתים. חבל. גם כי יותר יפה לראות התקפה מוכשרת מהגנה די נואלת וגם כי קיימת תחושה שמשחק ההתקפה הוא העוצמה של הפועל, ולכן מוטב היה לו הייתה מדגישה אותו מעט יותר.

אך זוהי הפררוגטיבה של אלי גוטמן, המאמן שהוליך לפני חודשים ספורים בלבד את הפועל תל אביב לדאבל מזהיר. וגם אסור להסיר אחריות משחקנים. נדמה כי שחקני הפועל ממש לא עוזרים למעמדם ביבשת בהופעותיהם עד כה בשלב הבתים וגם לפני כן. דה סילבה, עד לא מזמן סלע יצוק במרכז ההגנה, היה די חלש מול יריבה צרפתית (מה יגידו בליל?), איתי שכטר היה חלש מאוד, גם גילי ורמוט לא בלט כלל, שלא לדבר על ערן זהבי ורומן רוקי. בן סהר פתח טוב מאוד ונחלש מאוד בהמשך. דדי בן דיין לא רלוונטי לאירופה, אז זה לא משנה (ועדיין, נשאלת השאלה מה קרה למגן המצוין בזמן האחרון ואיך הוא כל כך הידרדר). והיחיד שלא גרם למניות שלו לצנוח הוא וינסנט אניימה. הוא גם כבש את השער של הפועל, זה שאולי יתברר בסופו של שלב הבתים כהיסטורי ודי קריטי.