נקודת מפגש: על היתרון של הפועל תל אביב והתקווה של מכבי חיפה

1. השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כשאתם מנסים לנחש מי תנצח ביום שני היא מי מגיעה למשחק במצב טוב יותר, וכאן אין בכלל ויכוח: הפועל תל אביב. נכון שהפועל לא מצליחה בשנים האחרונות בקרית אליעזר אבל הפעם מדובר בסיפור שונה לגמרי כי הפועל נראית כמו קבוצה בריאה, שמאוד מאמינה בעצמה ומול בני יהודה ראו את זה. הניצחון בשבוע שעבר נתן לה רוח גבית יותר מכל רביעייה או חמישייה מול איזו קבוצת תחתית. הפועל היתה צריכה להפסיד את המשחק אבל ניצחה עם 10 שחקנים ובניגוד לכל מה שקרה במגרש. זה מוכיח שיש המון בגרות בקבוצה של גוטמן וזה בדיוק מה שהיא היתה צריכה לפני קרית אליעזר. מעבר לכך, היא פשוט בכושר טוב יותר.

2. בצד השני, מכבי חיפה עושה את כל הטעויות האפשריות לפני משחק העונה. בשלב הזה ברור שיהיה לחץ אבל הלחץ אצל האלופה הוא לחלוטין לא מחויב המציאות, אלא כזה שהיא בעצמה יצרה. במקום להתעסק בעצמם, אנשים שם דיברו על הקיזוז ועל השופטים והנה מה שקרה: הפסד בליגה לבני סכנין, הפסד בגביע להפועל ר"ג ותיקו בדרבי. כל ההתעסקות הזו, ראו תקרית טקשיירה ותבריזי או רפאלוב מול בני יהודה, יוצרת לחץ גדול על המועדון ואפשר לשמוע את זה מהקולות שבאים מחיפה בשבועות האחרונים. עכשיו, אחרי שהוליכה את הטבלה במשך תקופה כל כך ארוכה, האלופה מגיעה פתאום למשחק שהפסד בו יוריד אותה למקום השני. כל הלחץ הזה לא יכול להועיל.

3. שלומי ארבייטמן עשה טעות קשה והוסיף בעצמו המון לחץ עם השיחה שיזם עם אלישע לוי אחרי שגילה שלא יפתח בהרכב. במקום לראות את טובת הקבוצה לנגד עיניו הוא הסתכל על טובתו האישית ועל האגו שלו כמלך השערים של הליגה. השיחה הזאת היתה מיותרת בייחוד לאור העובדה שהחלטת המאמן נכונה לחלוטין. אנשים שוכחים, אבל מכבי חיפה היתה הכי טובה העונה כאשר שלומי ארבייטמן עלה מהספסל וכבש. בכל משחק, ובייחוד במשחק גדול, חשוב מי ה-11 שמסיימים את המשחק הרבה יותר מאשר אלה שפותחים אותו, וארבייטמן היה צריך לחשוב על כך לפני שהעמיד את האגו שלו לפני טובת הקבוצה.

4. מבחינה מקצועית, משחקים גדולים הם הזמן של שחקנים גדולים. אני לא מקבל את הגישה לפיה ערן זהבי הוא שחקן המפתח של האדומים. להפועל יש ארבעה שחקני מפתח והם אלו שצריכים לתת הופעה כדי שהיא תוכל לנצח: וינסנט אניימה, דגלאס דה סילבה, גילי ורמוט ואיתי שכטר. אניימה כנראה ייתן משחק טוב, בדיוק כמו בשנה שעברה, אבל אתם זוכרים שזה לא הספיק ולכן הרוב תלוי בשניים האחרונים. אלו שהביאו את הפועל לאן שהיא הגיעה העונה, אלו שצריכים לעשות את העבודה גם הפעם. רק אם הם באמת ייסגרו בצורה הרמטית (כמו שקרה עם ורמוט בשבוע שעבר) או ייקלעו ליום חלש, יגיע תורם של ערן זהבי וגם דניאל דה רידר להראות שהם יותר משחקנים בינוניים בהיררכיה, להראות שהם שחקנים שיכולים לסחוב את הקבוצה על הגב. אבל אז כמובן שסיכוייה של הפועל לנצח יקטנו.

5. אם הפועל בנויה על ארבעת השחקנים המובילים הללו, מכבי חיפה בנויה בעיקר על מצב הרוח של יניב קטן. בשנה שעברה הוא זה שהכריע את משחק העונה אבל הבעיה היא שהשנה הוא בכושר פחות טוב, לא מבחינת מקצועית אבל מבחינה בריאותית. קטן היה אמור לעבור ניתוח ודחה אותו בגלל השתתפותה של הקבוצה בליגת האלופות ועם כל העומס שהיה עליו, הוא מגיע לשלב הזה של העונה כשהוא בקושי יכול לעמוד. למרות זאת, הוא עדיין השחקן הכי חשוב של חיפה, כאשר הבאים בתור הם: ניר דוידוביץ', דקל קינן ואייל גולסה.

6. גולסה ראוי להתייחסות מיוחדת. בסיבוב הראשון בבלומפילד הוא זה שהכריע את המשחק לטובת הירוקים (יחד עם הטעות הטפשית של עמרי קנדה), אבל מאז עבר המון זמן וברובו הוא היה ביציע ובאיטליה, אבל לא על הדשא. קשה לשחקן לחזור לכושר אחרי תקופה ארוכה ועדיין, טוב מאוד עושה אלישע שהוא מציב אותו בהרכב משום שגולסה הוא שחקן שזקוק להברקה אחת כדי לסגור משחק ותפקודו כקשר 50-50 מאפשר לו להיות מעורב בכל שלב של המשחק. בניגוד לליאור רפאלוב הכישרוני מאוד גם כן, גולסה לעולם לא ייעלם מהמגרש ובזכות העבודה הרבה שהוא משקיע הוא תמיד יהיה מעורב. וכאשר יווצרו שטחים, הוא האדם המתאים לנצל אותם.