חתול בשק של דולרים: למה הקבוצות נכשלות עם שחקני הרכש הזרים?

גם אתם שאלתם את עצמכם למה כל כך הרבה זרים מצחיקים מסתובבים בליגה שלנו? קבלו סיפור. הפועל באר שבע, אז עוד בימים האופטימיים עם הרוח הגבית החזקה של אלונה ברקת, חיפשה בקיץ בלם. סוכן השחקנים יוסי גרוס מצא לה את דנילו מוריירה. הוא סיפר לנו איך: "שמעתי עליו משחקן אחר שהבאתי בעבר לישראל. עשיתי חיפוש באינטרנט וראיתי עליו נתונים טובים, אז אמרתי לעצמי 'אם יש לו 60 הופעות בליגה הראשונה בפורטוגל, אז הוא חייב להיות שחקן טוב'. יצרתי קשר עם הסוכן שלו בחו"ל, והתחלתי להמליץ עליו למאמנים. בסוף עזורי לקח אותו".

סיפור הגעתו לישראל של מוריירה, אחד מכשלונות הרכש של באר שבע העונה, אינו נדיר. מסתבר שכך עובדת השיטה בלא מעט מקרים. סוכנים מייצרים לעצמם מאגר של שחקנים במחירים סבירים בהם יוכלו קבוצות ליגת העל לעמוד, ואותם הוא מנסה לשווק למאמנים ובעלי הקבוצות. הרווח שלהם – 10 אחוז מהעסקה, פלוס מינוס. על עבודת מעקב רצינית או בדיקת התאמה לליגה שלנו אין מה לדבר, והמאמן יזכה להציץ בכמה דיסקים ערוכים של השחקן, מהם קשה לאמוד באמת על יכולתו האמיתית.

בכדורגל האירופי מחזיקות הקבוצות מערך סקאוטינג מקצועני, עם סקאוטים מורשים שמסתובבים כל השנה בין אצטדיוני הכדורגל בעולם כדי לחפש את הכישרון הגדול הבא. בארץ מסתפקים ברוב המקרים בסוכנים, שלא תמיד מודעים לטיב הסחורה אותה הם מציעים, ומעקב מקצועי ואמין לא כלול בשירות אותו הם מספקים. שאלתם את עצמכם איך הגיעו פלופים כמו בויאן ורוצ'ינה וסאדאת בוקארי לליגה שלנו? תכף תתחילו להבין.

"מצחיק שבהפועל אמרו שג'ובאני רוסו עבד עליהם עם ורוצ'ינה"

בחלון ההעברות של ינואר חיפשו בהפועל תל אביב שידרוג למאמץ האליפות. הם בחנו מספר חלוצים, החתימו את המגן הבוליביאני מיגל הויוס, אבל אז עשו אחורה פנה ושיחררו אותו כדי להחתים את החלוץ הקרואטי בויאן ורוצ'ינה, שהרויח חוזה לשלוש שנים וחצי תמורת 180 אלף יורו לעונה, לא כולל סכום של כ-300 אלף יורו שהועבר לקבוצתו הקרואטית. שבועיים אחרי זה, כבר צצו קולות שמדברים על חתול בשק שמכר להם ג'ובאני רוסו, המתווך בעסקה.

"מקלטת אי אפשר ללמוד שום דבר על שחקן", מסביר רונן קצב, אחד מסוכני השחקנים המובילים בישראל, שטוען שמערכת סקאוטינג רצינית בקבוצות היתה מונעת את הגעתם של שחקנים לא מתאימים. "אחרי שחקן צריך לעקוב איש מקצוע מטעם המועדון, ולאורך זמן. חשוב שזה יהיה אדם שהמועדון מעסיק וחייב לו דין וחשבון. הצחיק אותי שבהפועל תל אביב אמרו שג'ובאני רוסו עבד עליהם עם בויאן ורוצ'ינה ושלח להם קלטות שלו מלפני הפציעה. מה, הם לא חשבו לבד שהאינטרס שלו הוא שהעסקה תצא לפועל? הם מאתמול בעסק שסמכו כל כך על המילה שלו?"

"קבוצות בוחרות שחקנים שמיוצגים ע"י מקורבים, בלי קשר לטיבם"

בהעדר מערכת סקאוטינג של אנשי מקצוע, הופכות הקבוצות תלויות בגחמות וקשרים אישיים עם הסוכנים, שבלא מעט מקרים הופכים לשיקול מכריע בבחירת שחקני הרכש.

"הסוכנים בארץ לא נמדדים לפי איכות השחקנים שהם מביאים, אלא לפי החברויות שלהם למאמנים ולבעלי הקבוצות", מסביר סוכן שחקנים בכיר. הקומבינות האלה הפכו לשגרה. אם למאמן או בעל קבוצה יהיו שתי אופציות לשחקן חיזוק, הם ילכו על שחקן שמיוצג על ידי סוכן שמקורב אליהם כדי שהוא ירויח, בלי קשר לטיבו של השחקן. אני מכיר בקבוצות בחו"ל הרבה אנשים שהם גם חברים, אבל אין סיכוי שבגלל זה הם יקחו שחקן שלי".

אז איך עובד מנגנון הרכש בקבוצות מקצועניות באמת? קצב מדגים את המודל של אספניול. "למועדון יש מנהל מקצועי שתחתיו עובדים כ-15 סקאוטים, כך שהמאמן כלל לא מתעסק עם חיפוש שחקני רכש", הוא מסביר. "הסקאוטים מגיעים לכל משחק ליגה ובסופו מגישים דו"ח מפורט למנהל המקצועי על השחקנים שראו בקבוצה היריבה, ומספר פעמים בחודש הם יוצאים לראות משחקים באירופה. את בן סהר, לדוגמה, באו לראות שלוש פעמים עוד כששיחק בהולנד. כשהמאמן רוצה שחקן לעמדה מסוימת, שולפים לו דוחות עם חמש אופציות, ואז הוא בוחר. אין קלטות, אין מבחנים, אין חתול בשק. תמיד אתה יודעי מה אתה מקבל".

סקאוט הוא תפקיד שאחרי הפרישה, אבל הסוכן יביא את הרכש הבא

למרות ניסיונות דקלרטיביים בעיקר, כמו מינויו של יוסי אבוקסיס לסקאוט של הפועל תל אביב על מנת שיפרוש או זה של גיורא שפיגל ליועץ מקצועי בבית"ר ירושלים, באף קבוצה בכדורגל הישראלי לא הוקמה עד היום מערכת סקאוטינג אמיתית, מקצועית ועצמאית.

מכבי חיפה מינתה השנה את אלון חרזי לסקאוט, גם כאן על מנת לזרז את פרישתו ממשחק, וזה אף יצא לאחרונה להונגריה כדי לעקוב אחרי מספר שחקנים. אלא שחרזי נכנס לתפקיד ללא ניסיון או הכוונה מקצועית משמעותית, והקשרים הענפים של הקבוצה עם סוכן העל פיני זהבי (שהוא גם חבר טוב של הבעלים יעקב שחר, שהנחית בקבוצה השנה שחקנים כושלים כמו אייל שטרכמן וטיאגו דוטרה) לא ממש מהווים בשורה חדשה.

הכדורגל הישראלי חולם ומדבר כבר שנים על התקרבות לאירופה, אבל בכל הקשור לבחירת שחקני רכש – תנאי בסיסי והכרחי בבניית קבוצה חזקה – אצלנו עדיין מסתמכים בעיקר על קלטות וידאו ומילה של סוכן. אבל לא נורא, תמיד אפשר יהיה להאשים את ג'ובאני רוסו שעבד עלינו בעיניים.