הדרבי של תל אביב: מגעיל או מעולה?

מאמי, אפשר להעביר ערוץ? הדרבי התחיל לפני שעה ואתה כבר נוחר על הספה. מתי מתחיל כלבוטק? >>>

כי שני המאמנים מפחדים להפסיד

אלי גוטמן חזר מקאזאן הקפואה עם וזלין בין הידיים, וביום חמישי מול הרוסים הוא כבר לא יקפא מקור, אבל התוצאה יכולה להיות זהה. המאמן האדום לא יכול להרשות לעצמו 3 הפסדים בשבעה ימים. זה יטלטל את מעמדו, וגזרת טביב תתחמם שוב. מבחינת הטבלה, אם הפועל ויתרה על האליפות, תיקו לא תהיה תוצאה רעה.

אבי נמני, מצידו, לא יכול להרשות לעצמו להפסיד עוד דרבי. זה יהרוס את כל מה שבנה בחודשים האחרונים, הרוגע יוחלף בלחץ והתמיכה תומר בסכינאות. המקום השלישי של מכבי נראה מובטח, ומספר 8 יעדיף לחכות למעידה אדומה במקום אחר. הפסד צהוב שווה פער של 5 נקודות מהפועל, ובקרית שלום לא רוצים לראות את זה קורה.

כי הדרבי תמיד מבטיח, אבל לרוב לא מקיים

אתם זוכרים הרי כל-כך הרבה מפגשים כאלו. הייפ מפה ועד יפו, עמודים בעיתונים, ספיישל משחקים מהעבר, הבטחות, ציטוטים ומלחמות. ובסוף? 0:0 משמים או 0:1 מבחיל שמשרת רק את הקבוצה המנצחת. הצופה האובייקטיבי רוצה לראות גולים, דם, כרטיסים, דרמה. אומרים שכגודל הציפיה כך גודל האכזבה, ובדרבי עם כל-כך הרבה על הכף – אכזבה נראית כדבר מתבקש.

כי הכוכב של מכבי לא קיים, זה של הפועל תמיד נעלם

מי הכוכב של מכבי? ליאור ז'אן? יבוריאן? כשבוזגלו רק מתאושש מפציעה לא נראה שאף צהוב מסוגל להתעלות מעל השאר. לניצחונות על הפועל רמת-גן ולמהפך על עכו מספיק מאמץ קבוצתי, אבל במשחקים גדולים צריך את התותח שיבוא ויקרע את הרשת, את הלהטוטן שיחתוך את ההגנה כמו חמאה. למכבי תל-אביב של פברואר 2010 אין כזה.בצד האדום דווקא יש. גילי ורמוט הוא אחד השחקנים המוכשרים שגדלו כאן, אבל אם אתם מרגישים "אבל" גדול מתקרב, אתם צודקים. גילי ורמוט נעלם שוב ושוב במשחקים גדולים. בקאזאן הוא לא נגע בכדור, במשחקי עונה בקרית-אליעזר הוא מעולם לא נכח. הדרבי הוא משחק גדול, ואם המנגינה תחזור על עצמה, גם הערב אלפי אדומים ירקעו ברגלם אחרי עוד איבוד, ויסננו: "איפה גילי, איפה?". 

כי הפועל קפואה, ומכבי יבשה

לעבור מ-20 מעלות מעל האפס ל-20 מתחתיו ולשוב בחזרה זה לא דבר קל לגוף האדם. לשחק כדורגל בקור הרוסי גם לא. באימונים שלפני הדרבי ערך גוטמן בקרת נזקים, והבין מי משחקניו כשיר ומי עדיין מתחת לאפס. ואם זה לא מספיק, דדי בן-דיין פצוע ולא ישחק, ועם מגנים כמו גל שיש ובונדר/קנדה קשה מאוד להפשיר.גם במכבי המצב לא אידאלי. אילייב פצוע ואולי יפתח על הספסל, ייני מוצהב, בוזגלו רק חזר, ראלדס בספק, ליאור ז'אן התאמן חלקית, מאיוקה פצוע. לנמני עדיין יש סגל טוב ויעיל, אבל מצבת הפצועים והנעדרים לבטח לא תורמת לאופטימיות. בטח לא לרשימת התירוצים.

כי לוזון המציא את הקיזוז

אם כולם מאשימים את הקיזוז הלוזוני, גם אנחנו נעשה את זה. בגלל הקיזוז יהיה משחק משעמם. בגלל הקיזוז הארור הזה, ההר יוליד עכבר. בגלל הקיזוז לא תהיה תחרותיות, לא תהיה דרמה, לא שאיפה לנצח ולא מבול של שערים. מר קיזוז, אתה הורס את הכדורגל, ואתה תהרוס גם את הדרבי התל-אביבי. לך הביתה!

"דרבי פיצוץ, חגיגת שערים, פרמיירליג בבלומפילד!". "הורסקי, תירגע! אבל אני רוצה להגיד לך שכזה שער עם הפאלש לא ראיתי. רגע, זה היה הפאלש?" >>> 

 

כי נמני חייב לנצח סוף סוף דרבי 

 

אבי נמני, שעל-פי עדויות מהימנות היה מטיל אימתו על כל אוהד אדום באשר הוא, לא ניצח דרבי כמאמן. המאזנמני – 5 משחקים רשמיים בליגה ובגביע, 4 הפסדים, תיקו אחד ומאזן שערים שלילי של 9:2. אז נכון, הגנרל הצהוב מגבש קבוצה עם כל יום שעובר, ואפילו מבקריו מתחילים להפנים שאולי יש לו מושג או שניים באימון כדורגל, אבל הישג ממשי עוד אין לו. לא אליפות, לא גביע. לא ניצחון בדרבי. כי לנצח שישה משחקים ברציפות בליגה הזו כל אחד יכול. האוהדים בצהוב רוצים להיווכח במו עיניהם שגם הוד מעלתו, מספר 8 בצהוב, יודע להביא דרבי כמאמן. 

 

כי הפועל כובשת וכובשת וכובשת

 

 2.5 שערים למשחק. זה המאזן של הקבוצה שכובשת הכי הרבה בליגת העל לעונה זו. וכן, זו הפועל תל אביב. של גוטמן. הנתונים האלה לא מסתדרים אפילו לאוהדים האדומים, שמנסים להיזכר מתי, אם בכלל, היתה להם קבוצה כובשת כל כך. 55 שערים ב-22 משחקים? חלוץ אדום שכובש 16 שערים ב-22 מחזורים? מגן שמאלי עם 9? אפילו השוער בעניינים. משה קשטן מגרש בראשו בתדהמה. גם 39 השערים (1.7 למשחק) שהבקיעה מכבי הם לא עניין של מה בכך. ואם נשחק בסטטיסטיקאי-נולד, אז 2.5 שערים אדומים + 1.7 שערים צהובים = 4.2. ודרבי עם 4.2 שערים לא יכול להיות דרבי רע.

כי בוזגלו יחזור ודה-רידר יתפוצץ

 בוזגלו מחלים מפציעה וחוזר אט-אט לעניינים, ואין במה טובה מזו כדי לעשות את זה ובגדול. כולם זוכרים את ים הקרנות העקרות של בוזי בדרבים שעברו, ועכשיו הוא חייב לעשות סוויץ' – להיות הגורם המכריע.דה-רידר שחקן. הוא חד, מבין משחק, אלגנטי. אבל לא ברור אם הוא מבין לאן הגיע. במשחק הראשון הוא חטף בראש מקולמה, בשני מתח את השריר. כאן זו ישראל, פה צריך להתלכלך. אם הוא ימעט בעדינות ויעלה את מפלס הרוע, הפועל תרוויח. אם השניים הללו יראו את כל מה שהם יודעים, כולנו נרוויח. 

כי הפעם זה דרבי "על באמת"

 לדרבי חוקים משלו. לא משנה המצב בטבלה, הסגל או זהות המארחת. אבל הגדולה של הדרבי מקבלת משנה תוקף – זה דרבי צמרת ולא רק על כבוד העיר. המפסידה תינזק קשות במאבק האליפות. כן, אליפות. יש מאבק כזה. כי נתניה הפכה לקוטלת ענקיות, ראובן עטר החל באופן רשמי את הקמפיין הירוק שלו והקבוצה שתנצח תהיה בפער סגיר מהפסגה. אחרי הקיזוז כמובן. 

כי עוד מעט פורים

מה נבקש לחג התחפושות? שליגת העל תתחפש לליגה אמיתית, שהכדורגל הישראלי יתחפש לכדורגל ושמשחק החשוב בישראל לא רק יבטיח אלא גם יקיים. על האוהדים אפשר לסמוך בעיניים עצומות - בלומפילד ילבש חג ויתחפש לבונבוניירה או למונומנטאל. רק לשחקנים נותר להתחפש כדי שלצופים יהיה משחק למזכרת. הם יהיו שם כשורמוט ילהטט, כחלון יפגיז, זהבי ימסור ואבידור ירשית; מאיר לוי לא יתחפש להמן הרשע, ו-22 שחקני כדורגל יראו כמי שגאים בעבודה שלהם ושווים את 100 השקלים לכרטיס. אם לא במציאות, לפחות בפנטזיה.