בעיטת עונש: מי ישים גול מכדור חופשי?

יש מי שיאמר שהדבר הכי קרוב לאומנות במשחק הכדורגל הוא שער בבעיטה חופשית מושלמת. הטווח שיש להעריך בדיוק רב, סיבוב הכדור שאמור לעשות את דרכו אל בין חיבורי הקורות, ההתחשבות ביכולת התגובה של השוער והחומה אותה הוא אמור לעקוף באלגנטיות, דורשים מהבועט מיומנות גבוהה בהרבה מזו של הכדורגל הממוצע.

לאורך השנים, התברך הכדורגל הישראלי במספר גדול של בועטים נפלאים, שהפכו כל מצב נייח להזדמנות אמיתית לשער. משה סיני, אורי מלמיליאן, נסים כהן, ראובן עטר וחיים רביבו הם רק חלק מהשמות שהפיחו קסם בכדור שנבעט מחוץ לרחבה, וגרמו לשחקני היריבה לחשוב פעמיים לפני שביצעו עבירה בקרבת הרחבה. כיום, בעיטה חופשית היא כבר ממש לא נשק בליגת העל, שראתה רק שמונה שערים כאלה העונה. לאן נעלמו בועטי הכדורים החופשיים?

"ברגע שהשופט היה שורק לזכותנו עבירה במרחק בעיטה אפשרי והייתי ניגש לבעוט, בקהל כבר חגגו את האחת אפס", נזכר אורי מלמיליאן, שחקן עבר בבית"ר ירושלים והיום מאמן הפועל אשקלון, האיש שבעיטת הבננה שלו כיכבה גם בשוק מחנה יהודה בבירה. "גם לשחקני היריבה היה ברור שמצב כזה הוא לפחות 80 אחוז גול. אם הייתי מרוכז ובועט כמו שאני יודע, לשוער לא היה מה לעשות חוץ מלהוציא את הכדור מהרשת".

"בעיטה חופשית אי אפשר ללמד. זה כישרון טבעי"

בשנים האחרונות הפכה הבעיטה החופשית לכאב ראש אחד גדול עבור לא מעט קבוצות בליגת העל. אינספור הכנות ותכנונים תיאטרליים מסתיימים במרבית המקרים בבעיטה סתמית, שבמקרה הטוב עוברת את החומה היישר לידיו של השוער. מקרים רבים אחרים, גם מצב בעיטה נוח הופך להגבהה לרחבה, אותה מעדיף הבועט על עוד כדור מבוזבז שיפגע בחומה ויהפוך מיד להתקפת נגד.
אחרי 8 שערים בלבד ב-22 מחזורי ליגה של 16 קבוצות, שהובקעו על ידי 8 בועטים שונים, אפשר לקבוע חד משמעית - בליגת העל אין יותר מומחים לבעיטות חופשיות.

"בעיטה חופשית היא לא משהו שאפשר ללמד אותו, אלא כישרון טבעי", קובע איציק זוהר, שחקן ובועט עבר מהולל מהטווח הזה, וכיום פרשן בערוץ הספורט. "אף מאמן לא בא ואמר לי 'תנסה לבעוט אתה', אני פשוט הבנתי לבד שיש לי את זה", הוא מסביר.

"כבר באימונים בקבוצת הנערים שמתי לב שיש לי את היכולת לבעוט ממרחק רב יחסית בצורה מדויקת, ולפגוע בדיוק בנקודה אליה אני מכוון. התחלתי להבקיע בצורה הזו שערים, ומאז הפכתי לבועט הקבוע בכל הקבוצות בהן שיחקתי. אין היום בועטים טובים כמו בעבר כי הדור הזה פשוט פחות מוכשר. מי שאין לו את זה מגיל צעיר לא יגלה פתאום שיש לו כישרון כזה".

"בועט טוב חייב לבעוט אלף בעיטות כל אימון"

כישרון מולד הוא קריטי, אך מסתבר שהוא אינו הגורם היחידי שהופך בועט למכונת שערים משומנת. הבעיה העיקרית ממנה סובלים שחקני ההווה אינה נמצאת דווקא בכף הרגל, אלא בלוח הזמנים הצפוף, שלא מאפשר להם לעבוד על מיומנות הבעיטה. בלעדיה, מסכימים כולם, גם הכישרון של הבועטים הגדולים היה נשאר הרחק במגרש האימונים.

"להיות מוכשר זה לא מספיק", קובע מלמיליאן שחולק על זוהר. "כדי להיות בועט טוב אתה חייב להפוך את הרגל שלך לאוטומטית, כמו קליעת עונשין בכדורסל, ואת זה אפשר לעשות רק בעזרת אימונים יומיומיים. אני זוכר את עצמי נשאר אחרי האימון שעות על גבי שעות ובועט לשער בלי סוף מכל מיני מצבים, מעמיד לעצמי חומה מאבנים, קונוסים, לא חשוב מה. הגעתי למצב שהייתי בועט את הכדור והייתי יודע בדיוק לאן הוא יגיע על המילימטר, כמו מחשב, כאילו יצרתי לעצמי כוונת ברגל. מי שרוצה להיות בועט טוב חייב לבעוט אלף בעיטות כל יום".

"בתקופה שאני אימנתי, בועטים טובים התייחסו לבעיטות חופשיות כמו סוג של התמכרות, הם לא יכלו להפסיק לבעוט", מספר שלמה שרף, מאמן נבחרת ישראל לשעבר והיום פרשן ערוץ הספורט. "הם היו באים שעה וחצי לפני אימון ונשארים שעה וחצי אחריו, ומתחננים לשוער שיגיע גם כדי לתרגל איתם. ראו שהם אוהבים את זה, שזה חלק מהם. אני לא יכול להצביע על שחקן אחד בליגת העל שמתקרב לרמה הזו. השחקנים של היום עצלנים ולא רוצים להשקיע. הם בורחים מהמגרש דקה אחרי שהאימון נגמר".

"השחקנים של היום מפחדים לבעוט ומעדיפים למסור אחורה"

אבל גם לוח הזמנים הצפוף לא יכול למנוע השחזה של הרגל, שתהפוך כל בעיטה לפצצה שיצאה מכוונת מאופסת בדרך אל הרשת. "כששיחקתי כדורגל, הייתי בועט בעיטה חופשית אחרי ארבע-חמש בעיטות רגילות ממרחק, ואז בבעיטה החופשית הייתי מגיע כשרגל כבר מאופסת", מספר רפעת טורק, שאחד משעריו המפורסמים ביותר בהפועל תל אביב נכבש בבעיטה חופשית בימק"א מחצי המגרש. "השחקנים של היום מפחדים לבעוט מרחוק ומעדיפים להגביה או למסור כדור אחורה, ואז כשהם מגיעים לבעוט בעיטה חופשית הם קרים ובועטים לשמיים או לחומה".

היורשים: רפאלוב, רביבו וערן לוי?

אז למי משחקני ליגת העל הנוכחית יש בכל זאת את הפוטנציאל? תלוי את מי שואלים. בעוד שמלמיליאן, שרף וטורק אמרו נואש, ולא מוצאים מחליפים ראויים, מספק זוהר מספר מועמדים: "ליאור רפאלוב, דוד רביבו, ערן לוי (שכל אחד מהם כבש העונה פעם אחת בבעיטה חופשית, א.א.), אלירן עטר ושי אבוטבול הם בעלי הפוטנציאל הטוב ביותר", הוא פוסק. "הם אמנם לא בועטים קלאסיים מבחינת הכישרון, אבל יש להם את יכולת הבעיטה ממרחק, ועם הרבה עבודה על עוצמה ודיוק הם יכולים להפוך לבועטים לגיטימיים".

ליאור רפאלוב על תקן משה סיני? אלירן עטר כיורש של ראובן עטר? כל בננה ערן לוי? לנו נשאר רק לקוות. מקסימום, תמיד אפשר להרים לכיוון הרחבה. אולי משהו כבר יצא מזה.

הייתי נשאר אחרי האימון שעות על גבי שעות ובועט לשער בלי סוף, מעמיד לעצמי חומה מאבנים, קונוסים, לא חשוב מה. הגעתי למצב שהייתי בועט את הכדור והייתי יודע בדיוק לאן הוא יגיע על המילימטר, כמו מחשב, כאילו יצרתי לעצמי כוונת ברגל