סל הקניות של חיפה
אייל גולסה ישאר, מוחמד גאדיר ודקל קינן יעזבו, בירם כיאל יעלה למכרז, ז'ורז' טשיירה יקבל עוד צ'אנס וגילי ורמוט יחליף אדום בירוק. כל אפשרויות החיזוק של מכבי חיפה לקראת העונה הבאה בליגת האלופות
מכבי חיפה יכולה לנצח את הפועל ת"א ולמעשה להיות מוכתרת כאלופה שנה שניה ברציפות. אבל היא גם צריכה להבין, במיוחד עכשיו, שאם היא חפצת חיים כמועדון כדורגל רווחי עליה להיות דיירת קבועה במשכן הצמרת של הכדורגל האירופי: ליגת האלופות. הירוקים העפילו העונה לשלב הבתים והעשירו את הקופה בכ-70 מיליון שקלים, אבל ההישגים הדלים במפעל והיכולת הלא מי יודע מה משכנעת שהם מציגים בישראל, חרף כמות הניצחונות העצומה, מרמזים כי יהיה להם קשה מאד לחזור לצ'מפיונס בעונה הבאה. אסור לשכוח: קודם כל חיפה צריכה לזכות באליפות העונה. אך גם אם תעשה זאת, היא חייבת להתחזק בצורה די קיצונית כדי להעפיל שוב לשלב הבתים ובעיקר, להפגין שם רקורד מכובד יותר מאפס ניצחונות, אפס שערים ושישה הפסדים.
מיליון יורו על קשר שמאלי, גולסה לא הולך לשום מקום
"נכנסתי לתפקיד לפני כמה שבועות אז אני לא יכול עדיין להיות הכתובת לשאלות על חיזוק", טוען הסקאוט אלון חרזי ומפנה אותנו לאלישע לוי. המאמן ועוזרו גיאורגי דארסיליה היו אחראים על בחירת מרבית שחקני הרכש שהגיעו לחיפה העונה, אך כעת הם משקיעים כמעט את כל זמנם בהדרכת הקבוצה כך שחיפוש הזרים נדחק למעט הזמן החופשי שיש ברשותם, כאשר הם נעזרים בחרזי. בינתיים הפרויקט הרציני ביתר של הסקאוט החדש היה מעקב אחר רוני פורוקארה. חיפה היתה מעוניינת להחתים את הקשר הפיני-יהודי על חוזה לשלוש שנים, והיתה מוכנה להקציב למעט מטרה זו כמעט מיליון יורו. היא אפילו זימנה אותו לארץ וסיכמה איתו כמעט את כל הפרטים אך יכולת חלשה של פורוקארה במשחק ידידות בינ"ל מול דרום קוריאה, מול עיניו הבוחנות של חרזי, גרמה לחיפאים להתקרר ולמתן באופן דרמטי את הצעתם הכספית, אם היא בכלל קיימת על השולחן. "יש סיכויים שפורוקארה יגיע אך ברגע זה הם ממש לא גדולים", טוענים במועדון.
הרצון להתחזק בפורוקארה מלכתחילה נבע מכך שחיפה תופסת את עמדת הקשר השמאלי שלה כחסרון גדול. כבר שנים שבחיפה לא ממש מתלהבים מליאור רפאלוב, אבל לאחרונה הקשר-חלוץ דווקא מציג יכולת גבוהה וכיום רואים בו אפילו "מחליף ראוי לאייל גולסה, עד שהאחרון יחזור מפציעה". רק להזכיר: כשהתברר לפני שבועיים כי גולסה יעדר כחודש וחצי, המחשבה היתה מיד להחתים קשר זר. וסוגיה זו היא נושא כאוב. טיאגו דוטרה שהושאל מוויאריאל לא קיבל כמעט זמן משחק, וישוב לספרד בסוף העונה. "לשחקנים ברזילאים, כמו לכאלה ממדינות מסוימות באפריקה, לוקח שנה שנתיים להתאקלם באירופה", טוען סוכן בכיר, "לכן שלא יתפלאו בחיפה אם עוד שנה שנתיים דוטרה יהיה שחקן הרכב קבוע בספרד. הוא היה שחקן בנבחרת ברזיל הצעירה ומחלקת הסקאוטינג של ויאריאל הרבה יותר טובה מזו של חיפה".
בחיפה לא מוטרדים מעזיבתו של דוטרה. אין הדברים אמורים לגבי בירם כיאל, שכבר קיבל כמה הצעות מקבוצות לא רעות באירופה וחיפה מנעה את המעבר. בקיץ הקרוב זה לא יהיה כל כך קל. בחיפה סבורים כי "אם ההצעה על כיאל תהיה יותר ממיליון וחצי דולר אז הוא ימכר. מצד שני, גולסה לא ימכר גם בסכום גבוה יותר. בכלל, כל הדיבורים על מעבר של גולסה לבונדסליגה או לליגה אחרת הם לא רציניים. הוא כבר התייצב לצו ראשון ואם הוא רוצה לשחק באירופה הוא יצטרך לעשות זאת כעריק. חוק בן סהר לא חל עליו כי הוא צריך להיות שחקן הרכב ראשון קבוע (לפחות שלוש פעמים) בנבחרת הבוגרת וגולסה בכלל לא זומן לבוגרת. הוא כנראה יישאר במועדון לפחות עוד שנתיים ואולי אפילו שלוש".
גאדיר וקינן בדרך לאירופה, טשיירה ישאר
מוחמד גאדיר לא משרת בצה"ל ולכן הסטטוס שלו הרבה יותר גמיש. בחיפה מאד היו רוצים להשאיר את גאדיר ולתת לו לפרוח בשנתיים הקרובות, אך הצעה טובה, בנוסף לרצון החזק שלו לעזוב לאירופה, יסללו את דרכו החוצה. שחקן בית לא פחות מוערך אך כזה שהסיכוי שיעזוב גבוה עוד יותר הוא דקל קינן. הבלם האחורי בן ה-25 נחוש לשחק באירופה בשנים הקרובות, וסירב עד כה לכל הצעות החוזה של חיפה. בקיץ הקרוב הוא יכול לעזוב תמורת דמי השבחה של 100 עד 200 אלף דולר בלבד. "מישהו כאן עשה פאשלה גדולה", טוענים בחיפה, "המחיר של דקל הוא מיליון וחצי דולר לפחות אם היה לו חוזה לשנים הבאות. אז נכון שניסו להחתים אותו אבל הרבה יותר חשוב היה לנסות למכור אותו לפני כמה חודשים כי עכשיו בינואר לא ימצאו לו קבוצה. מצד שני, קינן הוא בורג חשוב מאד בהגנה". אולי הבורג הזה יגרום לחיפה להפסיד כמיליון וחצי דולר, אלא אם היא תשבור את הבנק ותשאיר אותו בעבור חוזה עתק. נכון לעכשיו, נראה כי קינן יוחלף בביבאן פרנסמן, הבלם הדרום אפריקאי שחיפה כבר עוקבת אחריו זמן רב.
בלם שכמעט בטוח יישאר הוא ז'ורז' טשיירה. בחיפה מאד מרוצים מהפורטוגלי בן ה-23 שמביא למגרש טכניקה גבוהה, קריאת משחק, אינטיליגנציה ומשחק ראש משובח. "דבר אחד אין לטשיירה – מהירות - וזה יכול להוות בעיה גדולה מול חלוצים אירופים", טוענים במועדון, "אבל עדיין, להביא את טשיירה בהעברה חופשית היתה אחד המהלכים הגדולים של העונה האחרונה". זר הגנתי שלא ישאר, ולא בגלל שבחיפה לא מעוניינים, הוא פיטר מסיללה, שכבר עכשיו היה רוצה לחזור הביתה לליגה הדרום אפריקאית ולהתכונן למונדיאל. אך בחיפה כמובן לא מוכנים למכור וממתינים לגביע העולמי שעשוי לגרום למחירו של מסיללה להאמיר ל-3-4 מיליון דולר. "יש חסך גדול במגנים שמאליים בכדורגל האירופי", טוען סוכן בכיר, "ומסיללה הוכיח כי הוא מגן שמאלי ברמה מאד גבוהה. חיפה לדעתי תעשה עליו לא מעט כסף". הדילמה של חיפה, בנוגע למחליפו העתידי של מסיללה, היא האם להמר על טאלב טוואטחה, פרוספקט מוכשר אך רק בן 17 וחצי, או האם להחתים מגן שמאלי זר.
ואולי ורמוט יעשה את ההבדל?
דילמות גדולות מזו בנוגע לזרים הן האם להשאיר את ג'ון קולמה ו-ולדימיר דבאלשווילי. קולמה הוא קשר הורס טוב מאד ופייבוריט של אלישע שהביא אותו מסכנין. "הוא טוב בלהשיג את הכדור אבל הוא הרבה פחות טוב כשהכדור אצלו ברגל", אומר סוכן בכיר שהציע לאחרונה לחיפה לא מעט חלופות במרכז השדה. "חיפה צריכה קשר 'בוקס טו בוקס' אמיתי (שחקן שחולש על האיזור שבין שתי הרחבות). קולמה הוא קשר דפנסיבי לא רע בכלל אבל הוא לא 50-50". בחיפה מספרים כי שקלו לאחרונה לצרף שני קשרים צעירים בדמות מרקו מילינקוביץ' הסרבי מקושיצה הסלובקית ופלורן רואמבה, קשר נבחרת בורקינה פאסו ושריף טריספול המולדובית. בחיפה החליטו לוותר. בינתיים רואמבה בן ה-23 כיכב במשחקי נבחרתו באליפות אפריקה, ומחירו, שהיה כחצי מיליון יורו, אמור להיות הרבה יותר גבוה בקיץ הקרוב. עדיין קיים סיכוי שחיפה תצרף אותו או שתתפשר על מילינקוביץ', מחליפו של זוראן טוסיץ' ממנצ'סטר יונייטד בנבחרת סרביה עד גיל 21.
אך אלו הן בגדר ספקולציות. כמו עתידו של דבאלשווילי, חלוץ שתרם לחיפה 19 שערים בארץ ובאירופה ועדיין מחפשים בשבילו מחליף. "דבאלשווילי הוא דוגמא קלאסית לשחקן שמספיק טוב לארץ אבל לא מספיק לאירופה", אומרים במועדון, "לכן כנראה יחפשו למכור אותו. אבל אם לא ימצאו לו קבוצה במחיר הנכון אז גם יש סיכוי שישאר". חלוץ זר שחיפה תצרף, בין אם דבאלשווילי ילך או ישאר, הוא לסלו לנצ'ה ההונגרי, שנחשב במדינתו לסקורר מוכשר, טכני ומהיר.
אם לנצ'ה, טשיירה ופרנסמאן ילבשו ירוק בעונה הבאה, חיפה תצטרך לצידם קשר התקפי וחלוץ שיציעו שדרוג משמעותי. "עידן ורד סגור", טוענים בינתיים בחיפה, אבל כנראה שזה לא השחקן שייתן את הפוש לצ'מפיונס. בכלל, כמה שחקנים כאלו יש בארץ? גילי ורמוט, איתי שכטר, טוטו תמוז, ברק יצחקי. מומלץ לחיפה להתחמש בתמוז ואולי גם בורמוט, למרות שהסיכוי שהקשר ישאר בהפועל תל אביב או יעבור לאירופה גדול הרבה יותר. אבל המפתח הוא צמד הזרים. וכמובן: להשאיר במועדון את שלושת הצעירים: גולסה, כיאל וגאדיר.