כל התיק עליו

ההופעה של מכבי חיפה בליגת האלופות עשתה שירות רע לכדורגל הישראלי >>>

אמין (רועי פרייס)

אפס נקודות, אפס שערים. זה מה שייזכר מקמפיין ליגת האלופות של מכבי חיפה, ולא, המשחק מול הנוער של בורדו כבר לא יציל את הכבוד האבוד. תוצאה מוצלחת הערב (שלישי, 21:40, ערוץ 10) רק תעצים את תחושת האכזבה למראה צרפתים בני 18 מתרוצצים על הדשא ברמת גן, במשחק שבאופן תיאורטי אמור היה להיות גורלי. על כך מגיעות מחמאות למישל פלטיני שהפך את שלב הבתים לבית קברות לעניין, אבל זה כבר דיון אחר. שני האפסים של חיפה הם לא המדד החשוב ביותר, אלא בעיקר התחושה שגם אם חיפה תעשה את הבלתי יאמן ותכבוש, היא תספוג שניים בחזרה תוך 5 דקות בגלל רגשי הנחיתות. הירוקים החזירו אותנו 20 שנה אחורה, לימים בהם שלמה שרף מכר לנו בנבחרת דיבורים על "הפסד בכבוד" ו"עמדנו יפה". בפועל, מכבי חיפה היתה ברכה לבית שלה, ו-6 נקודות בטוחות לכל קבוצה. שקרן מי שיגיד שזו היתה המטרה שלה.

ספין (שגיא ניר)

זוכרים את סנטה קולומה? רודה? ברצלונה? פרשת הפקס שמנעה מאיתנו לראות כאן את ליברפול הגדולה? אם הייתי עושה את עבודתי נאמנה וחופר קצת במנועי החיפוש ברשת, הייתי ממלא את כל הפסקה הקרובה במצעד ההופעות המביכות של הכדורגל הישראלי באירופה. אבל זוהי בדיוק הנקודה – המבוכות הללו הן קטסטרופות מקומיות ונקודתיות בלבד, וגם ידידי הטוב מהפסקה שקראתם עכשיו יחזור בעוד יומיים-שלושה לדבר על הספסול של מיכאל זנדברג בהפועל או הכרס המתפתחת של ראובן עובד בסכנין (אם הוא עדיין לא נזרק ממנה עד שעלתה הכתבה הזו לאויר). מכבי חיפה לא עברה קמפיין מוצלח בליגת האלופות, הוא היה משמים ואפילו די מביך. אבל אם להופעה שלישית בלבד בהיסטוריה של קבוצה ישראלית במפעל אתם קוראים שירות רע, פשוט אל תשאירו טיפ. עם עשרות מיליוני היורו שקיבל כבונוס על ההעפלה, יעקב שחר ממילא כבר סגר את הקופה.

בכל משחק חשוב, או להבדיל משחק לפרוטוקול בלבד, יניב קטן מוצא את הדרך להיפצע >>>

ספין (רועי פרייס)

אם היו אומרים לי את המשפט שבכותרת לפני שנה, הייתי חותם עליו, אבל באמת שכבר נמאס לשמוע על אלופה שתלויה רק ביניב קטן. עוד יותר מוזר לשמוע את הטיעון הזה רק אחרי הפסדים. אז נכון שקטן נהג בחוצפה כשהבריז ממשחק הנבחרת מול מולדובה ואחרי שלושה ימים שיחק בליגה, אבל במכבי חיפה ההשתתפות שלו היא כבר עניינו ועניין מאמנו. חוץ מזה, שלבנות על שחקן אחד בליגת האלופות, אפילו אם היה פרנק ריברי או ליאו מסי, זה פשוט מגוחך. יובנטוס ובאיירן מינכן כבר הבינו את השטיק הזה, ובשני המשחקים האחרונים לא נתנו לקפטן החיפאי לנשום. אלו גם היו שני המשחקים הגרועים ביותר של מכבי חיפה בקמפיין. אין שחקן אחד זולת קטן שיכול להנהיג את הקבוצה, וזה כבר עניין של בניית סגל וחלוקת אחריות. למה קטן אשם בזה?

אמין (שגיא ניר)

בשבת אחר הצהריים, בעודי שוכב על הספה בסלון, הצצתי מבעד למסך במצלמה שעברה על פניהם של שחקני חיפה לפני המשחק מול סכנין. וזה מה שראיתי שם: אייל משומר הוא מגן פזיז ומבובל, ליאור רפאלוב פוטנציאל במיל', אייל גולסה ומוחמד גדיר ילדים פרועים וטאלב טואטחה תינוק בהופעת בכורה. אם מוסיפים לזה שני זרים בינוניים, טשיירה ודבאלישוילי, נשארים עם שחקן אמיתי אחד על הדשא: יניב קטן. החדשות החמות על היעדרותו של הקפטן מהמשחק מול בורדו הדאיגו אותי: האם שבה אליו אותה פציעה שמנעה ממנו לשחק במשחק החוץ הקשה של חיפה ביובנטוס, או במשחק הנבחרת שאחרי המפלה מול לטביה? מכיוון שטרם השלמתי את התואר ברפואה, לא אוכל לפסוק בעניין. אבל דבר אחד, שאמר פעם דווקא פיני גרשון מהכדורסל, יכול לתת תשובה. מי שהולך לישון עם ילדים, שלא יתפלא אם הוא קם רטוב בבוקר, אבל הרב הקדוש. וקטן? שמישהו ינסה להרטיב אותו!

חוסר הניסיון של אלישע לוי באירופה פגע במכבי חיפה >>>

אמין (רועי פרייס)

אם בבניית סגל וחלוקת אחריות עסקינן, הרי שכאן חלקו של אלישע לוי בכישלון. זה לא רק צמד הליצנים שהגיעו בינואר, אייל שטרכמן וטיאגו דוטרה, קחו לדוגמה את ת'מבניקוסי פאנטיני שהיה בחיפה בעונה שעברה. במה הוא פחות טוב מולדימיר דבאלישוילי? לא היה שום צורך להחליף ביניהם. במה ג'ורג' טישיירה עדיף על שי מימון? מאמן עם קצת יותר כוח ושיניים מול יעקב שחר, היה דורש ומקבל כלים הרבה יותר איכותיים כדי להצליח בליגת האלופות. אלישע לוי בנה קבוצה מעולה למשחקים מול אחי נצרת והפועל רמת גן, שההגנות שלהן עייפות מכדי להתמודד עם חלוץ כמו שלומי ארביטמן שעולה מהספסל בדקה ה-70. באירופה, שחקנים כמו ארביטמן, גולסה וגדיר הוכיחו שהם לא באמת התקדמו לאן שהוא, זו ליגת העל שקרסה. כדי לעשות משהו קצת יותר משמעותי בליגת האלופות, אלישע היה צריך שחקנים יותר מנוסים וטובים מהם. וגם את האופי כדי לדרוש אותם.

ספין (שגיא ניר)

עד השנה, אלישע לוי אף פעם לא עקב אחרי קבוצה שהיא לא מכבי נתניה או ראשון לציון; הוא גם לא אלי גוטמן או דרור קשטן, שתפרו לעצמם תדמית של גרמנים עם גישה אירופית מוצלחת למבחן התוצאה; וכן, לא בטוח גם שהוא מכיר את אותם עיתונאים, יושבי בתי הקפה, שיסדרו לו תדמית כזו או אחרת על מגש של כסף; מה שכן בטוח, זה שאין לאלישע את האנשים שיתקשרו לנבוח על אותם עיתונאים שמבקרים אותו חדשות לבקרים. אותו אלישע לוי עליו כתבנו כולנו לפני שנה שהוא לא ראוי לאמן את מכבי חיפה, הצליח להביא קבוצה ישראלית ממוצעת לליגת האלופות. אם היה לנשיא שלו זמן לפגוש אותו, ואולי לשחרר לו איזו ג'ובה או שתיים, הוא גם יכול היה לצרף זר נורמלי אחד או שניים. ואז, עם הפסדים בכבוד של 2:1 או 3:2 במקום 1:0, היינו מוצאים מישהו אחר להפיל עליו את התיק.