11 ניצחונות ברציפות, ואין אליפות

עם עשרה ניצחונות רצופים מפתיחת העונה, 24 שערי זכות ופער של 9 נקודות עד תחילת המחזור מהמקום השני, קשה להמר נגד עוד אליפות של אלישע לוי ומכבי חיפה. ניצחון הערב (שני) על מכבי תל אביב, שיהיה ה-11 ברציפות מפתיחת העונה, ישווה את הפתיחה הטובה אי פעם של קבוצה ישראלית, אבל לחגיגה הגדולה הזו מצורפת נורת אזהרה. כי הקבוצה שעשתה את זה בפעם הראשונה, כמה מפתיע, לא זכתה באליפות.

מכבי תל אביב של עונת 1993/4 היתה הקבוצה הישראלית הראשונה שפתחה עונה עם 11 נצחונות רצופים, אלא שלאורך הדרך עקפה אותה מכבי חיפה הגדולה של גיורא שפיגל, וזכתה באליפות. אם בהפועל תל אביב מחפשים סיבות לאופטימיות לקראת המשך העונה הנוכחית, כדאי שישמעו את מה שיש לגיבורי העונה הצהובה ההיא לספר על התואר שכבר נראה היה שהולך אליהם, אבל נחת בסופו של דבר למרגלות הכרמל.

"גם כשאנחנו הובלנו את הטבלה, כולם אמרו שחיפה תהיה אלופה"

"באחד עשר המשחקים הראשונים באותה עונה ידענו שהניצחון שלנו מובטח", משחזר מאיר מליקה, ששיחק אז במכבי. "לא היה מתח או לחץ בחדר ההלבשה לפני משחקים, ידענו עוד לפני שריקת הפתיחה שהיריבה חלשה מאיתנו והרגשנו שאף אחד לא יוכל לעצור אותנו. אבל זה מה שהרס אותנו בסופו של דבר. הרצף הוביל לסוג של אופוריה, שגם גרמה למאבקים פנימיים בין השחקנים על הנהגת הקבוצה. כולם רצו לקחת את הקרדיט לעצמם ולקבל את הכותרות בעיתון, וזה גרם לפילוג בין השחקנים. השתן עלה לנו לראש וזה מה שגרם לנו להפסיד את האליפות בסופו של דבר".

בדומה למה שיקרה כנראה גם העונה, הצמרת של עונת 1993/4 היתה שייכת לשתי קבוצות בלבד. מכבי תל אביב ומכבי חיפה ברחו מהר מאוד לשאר הליגה, נשארו צמודות אחת לשנייה עד לסיום, כשבסופו של דבר חיפה סיימה ראשונה בפער של 7 נקודות, לא לפני שפרקה את הצהובים עם חמישייה במשחק בלתי נשכח.

למרות המאבק העיקש, מדובר היה בשתי קבוצות שונות לחלוטין. מכבי תל אביב של אברהם גרנט היתה קבוצה לוחמת ועיקשת, כששחקנים כמו ניר קלינגר, גדי ברומר, אמיר שלח ומאיר מליקה שיחקו כדורגל חכם אך אפור, ולקחו את הנקודות בלי להרשים באופן מיוחד. מנגד, עמדה חיפה המרשימה של שפיגל, בהנהגתם של אייל ברקוביץ, ראובן עטר, אלון חזן ומלך השערים אלון מזרחי.

"גם כשאנחנו הובלנו את הליגה והיינו עם 11 ניצחונות, ידענו שמכבי חיפה פשוט קבוצה יותר טובה", מודה נועם שוהם, קשרה של מכבי באותה תקופה. "בעוד שאנחנו היינו מנצחים כל הזמן 0:1 קטן ולוקחים נקודות בשיניים ובהרבה מלחמה, חיפה שיחקה עם הרבה כישרון והציגו את הכדורגל הכי יפה בארץ. אם היית שואל אנשים ברחוב מי תיקח אליפות בסוף העונה, גם כשאנחנו הובלנו את הטבלה, תשעה מתוך עשרה היו אומרים שחיפה תהיה אלופה בודאות. ההרגשה היתה שזה עניין של זמן עד שחיפה יעברו אותנו, שהמקום הראשון יגיע אליהם בסופו של דבר".

גם ניר קלינגר, שהגיע למכבי תל אביב מחיפה כמה שנים קודם לכן, מסכים. "למרות רצף הניצחונות שעשינו, הרגשנו שמכבי חיפה יותר טובה מאיתנו", הוא נזכר. "להם היו הרבה שחקני נבחרת טובים ומלאי כישרון, וככל שהליגה התקדמה הם שיחקו כדורגל שכולם רצו לראות. היתה הרגשה שזה רק עניין של זמן. הכל התפוצץ ב-0:5 המפורסם בקרית אליעזר".

אני לא רואה איך חיפה לא זוכה באליפות השנה"

ההשוואה בין העונה ההיא לנוכחית מתבקשת. שתי קבוצות שרצות לבד בצמרת, המובילה המושלמת לא מאבדת נקודות גם במשחקים לא מרשימים, כשמנגד מתבשלת לה יריבה שהולכת ומתקדמת ברמת ואיכות הכדורגל שלה ככל שהשבועות חולפים. האם ביבראס נאתכו, גילי ורמוט ואיתי שכטר יכנסו לנעלים של ברקוביץ', עטר ומזרחי של אז?

"קשה לי לראות את מכבי חיפה נכנסת לסוג של סחרור או רצף הפסדים", קובע מליקה. "הליגה שלנו כל כך חלשה, שגם אם חיפה תפסיד משחק תמיד יבואו אחריו שניים-שלושה משחקים קלים נגד יריבות חלשות שחיפה יכולה לנצח בהליכה. לכן, משבר עמוק קשה להאמין שיתרחש. אני לא רואה איך חיפה לא זוכה באליפות השנה".

גם קלינגר הולך על הירוקים, ולא מתרגש משינוי הניקוד שצפוי בתחילת הסיבוב השלישי. "עם כל הכבוד לכדורגל היפה של הפועל, קשה לי לראות מי תעצור את הדהירה המטורפת של מכבי חיפה. אם לא יקרה משהו דרמטי בדרך, חיפה תהיה אלופה גם העונה".

לעומתם, נועם שוהם דווקא צופה אליפות אדומה. "אני מאמין שהפועל תל אביב תיקח אליפות השנה, כי היא הקבוצה הטובה בארץ כיום", הוא אומר. "ההפסדים של מכבי חיפה יגיעו, זה רק עניין של זמן. מכבי חיפה נראית קצת עייפה, וגם היכולת המאכזבת באירופה תוציא לה את הרוח מהמפרשים. הפועל נראית הרבה יותר רעבה ומוכשרת כדי לסיים במקום הראשון, ואני בהחלט חושב שמה שקרה לנו ב-93/94 יכול לחזור גם העונה".

ממש כמו מכבי חיפה של העונה ההיא, בעונה הנוכחית אלה אלי גוטמן והאדומים שמחכים למעידה הראשונה של מוליכת הטבלה, בתקווה שלאחריה יגיעו רצף של הפסדים שיעלו אותם למקום הראשון. אבל גם אם זה יקרה, ספק אם החבורה האדומה מסוגלת לשחזר את ההישג של הירוקים בעונה ההיא. אחרי הכל, משחק האליפות של אז הסתיים ב-0:5 גדול. אם תשאלו את גוטמן, 0:1 קטן יספיק לו.

זה מה שהרס אותנו בסופו של דבר. הרצף הוביל לסוג של אופוריה, שגם גרמה למאבקים פנימיים בין השחקנים. כולם רצו לקחת את הקרדיט לעצמם ולקבל את הכותרות בעיתון. השתן עלה לנו לראש