הגנטיקה של משחק העונה

משחק העונה

מצחיק לקרוא למשחק במחזור הרביעי "משחק העונה". הרי העונה בקושי התחילה ואפילו לא למדנו להגות נכון "ווצ'יצ'ביץ'" ועדיין אין לאף אחד מושג איך מגיעים למשחק חוץ בעכו. אבל מסתבר שכאשר מדובר בשתי האירופאיות של הכדורגל הישראלי – אחת פירקה את סלטיק והשנייה מתחה את באיירן מינכן הגדולה עד הדקה ה-85 – אפשר לסמן את המשחק גם במחזור הרביעי. האמת? בצדק. הקצב המהיר, מספר המצבים ליד השער, הקהל המצוין והעצבים, כל אלה הצדיקו את הטייטל.

כשהזיעה נסחטה על הדשא עם שריקת הסיום, היה ברור שמדובר במשחק העונה, לא בגלל שהן שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי, אלא דווקא כי המשחק הזה הכריע את גורל העונה. סביר להניח שמכבי חיפה תהיה שוב האלופה. גם אם הפועל תתחיל להפנים שבליגה עם כל כך הרבה קבוצות חלשות אי אפשר לאבד שבע נקודות בארבעה משחקים, וגם אם מכבי חיפה תעפיל בטעות לשלבים הבאמת גבוהים ותיפגע כתוצאה מכך בליגה – שום דבר לא ימנע את חגיגות הצלחת בקרית אליעזר. זה חלק מהגנטיקה של שתי הקבוצות בעשרים השנים האחרונות.

תשמעו, אולי זה בסוף יתחבר. אולי זנדברג ובן-דיין יעשו דאבל-פסים בצד שמאל, אולי שכטר ייתן דריבלים, יסחט פנדלים, יבקיע לחיבורים. אבל בינתיים, אפשר להניח שאם האדומים היו לובשים צהוב היו מצמידים להם כינויי גנאי מזמן. אבל לא רק האוהדים הנאמנים, אפילו התקשורת התרגלה. אדום זה איטי, בונקריסטי, לפרק 0:1 קטן, ואם בטעות הם מחברים שני מהלכים רצופים זה טוטאל פוטבול. שוב, עניין של גנטיקה.

או משחק האונה?

מול סלטיק הפועל פחדה להיראות הקבוצה הכי מגעילה במגרש, אז היא נתנה מחצית שנייה תוצרת בארסה כשוורמוט על תקן ליאו מסי. אמש הפועל כבר היתה סלטיק לכל דבר; קבוצה נרפית, תלושה, שמסוגלת לשחק עשרים דקות טובות עד שהיא טובעת בלחות של בלומפילד. אבל הפעם סלטיק חטפה את שני השערים מוקדם ורק אז הבקיעה (שכטר). תם עשור התינוקות של קשטן ומתחיל עשור התינוקות של אלישע. כשמתכוננים לעונה במוח ולא בכיס, מצליחים להכניס להרכב הפותח באירופה או בקרבות חשובים בליגה את גולסה וגאדיר, הברקוביץ' והרביבו של ישראל בעשור הקרוב. זוכרים את כל הגידולים הנחמדים בקרית אליעזר? שוב, זה עניין גנטי.

בעוד שלוש-ארבע שנים יעקב שחר יקבל עליהם ביחד שלושה מיליון ליש"ט והם יככבו בספרד. להפועל היה בן סהר, השחקן הישראלי הכי אירופי שיש בנמצא, אבל הם איבדו אותו בלי להרוויח כמעט כלום, מה שמזכיר את תקופת התינוקות של קשטן, אז איבד המועדון את בלילי, אפק, אודי וטועמה בלי להרוויח משהו מיוחד. הכל מתחיל בראש. וכשמדובר בראש של שחר – איש עסקים שגם אוהב ומבין כדורגל – הפירות יכולים להיקטף כבר עכשיו.

אמש הפועל ת"א נראתה כמו סלטיק לכל דבר; קבוצה נרפית, תלושה, שמסוגלת לשחק עשרים דקות טובות עד שהיא טובעת בלחות של בלומפילד