הניצחון כולו שלו
הרבה יותר מאשר ניצול נקודות התוקפה של זלצבורג, מכבי חיפה ניצחה באוסטריה בזכות תכנית משחק יצירתית וחילופים מצויינים. שגיא כהן על המנצח האמיתי, אלישע לוי
לפעמים זה נראה כל כך פשוט: מאתרים את נקודות התורפה של היריב, מתרגלים בשקדנות איך לנצל אותן, ואז, פשוט מבצעים. ולפעמים, כשעושים את זה, זה גם נראה כל כך יפה, כמו, למשל, מכבי חיפה במחצית הראשונה באוסטריה אמש. לזלצבורג, כפי שאלישע לוי חזר ואמר, יש לא מעט נקודות תורפה: מרכז הקישור שלהם עמלני, אבל לא טכני, ההגנה שלהם איטית וכבדה, ולחץ על הרביעייה האחורית משבש את הנעת הכדור שלהם. אבל אלישע לוי עשה יותר מזה, הרבה יותר מזה. ואם היו דקות במחצית הראשונה שבהן ההתרגשות שהיתה כאן במגרש חלחלה גם אליכם, היא נבעה מהיותר הזה.
כי היותר של אלישע לוי לא היה ניצול של עוד נקודת תורפה של זלצבורג, עוד איזו רשלנות בהכנה של הוב סטיבנס, אלא ניצול מודע ומכוון של היתרונות החיפאיים. כי חיפה היא קבוצה יצירתית בהרבה ועתירת דמיון בהרבה מהאוסטרים. ואלישע לוי – בתכנית משחק נהדרת ובחילופים מצויינים – הפיק כל גרם של יצירתיות מהקבוצה שלו.
במחצית הראשונה, הטובה בהרבה, חיפה ביססה את המשחק שלה על הכניסות לאמצע של גולסה ועל התנועה של קטן לעבר הקווים. הקישור המרכזי של האוסטרים התפזר לכל עבר. הנסיונות לסגור את גולסה (שלמזלו שיחק נגד מגן ימני, כריסטיאן שווגר השוויצי, שנראה כאילו נקלע לענף הלא נכון: הוא משחק ביד יותר טוב מאשר ברגל) גרמו לכך שלייטגב ואוגוסטינוסן, שני הקשרים המרכזיים, היו עסוקים במרדף עקר, קטן ברח כל הזמן רחוק מהמקום בו הם נמצאו ובירם כיאל (איזו הופעה!) איתר מאחור את החורים שנוצרו ונכנס פעם אחר פעם לעמדה המסוכנת.
לוי גם ניצל מצוין את העובדה שהשחקנים היצירתיים שלו הם לא שחקני תפקיד מובהקים: גאדיר (במשחק שהפך אותו רשמית לכוכב) הוא חלוץ שמשחק בצד ימין, גולסה (במשחק שהפך אותו רשמית לתקווה הגדולה של הכדורגל הישראלי) הוא עושה משחק שמשחק בצד שמאל, העובדה הזו איפשרה לחילופי המקום בחלק הקדמי, שהתנהלו סביב הציר של יניב קטן, להיות יפים, מסוכנים ומכריעים כל כך. בעיקר באותם מקרים שבהם חיפה חטפה כדורים מההגנה הכבדה של האוסטרים (זהירות: ברמת גן יחזור לשחק איברהים סקיה, ואיתו החוליה הזו תיראה אחרת לגמרי) והתחילה את הפעולות שלה בשליש האחרון של המגרש.
חיפה עשתה אתמול שרות גדול לכדורגל הישראלי, וערב החזרה לליגה יש לשירות הזה חשיבות מיוחדת. כמו בכל מערכת יחסים שמבוססת על אהבת אמת, גם ביחסים בין הכדורגל הישראלי לקהל שלו יש עליות ומורדות. אשתקד, ולקראת תחילת העונה הזו, כך דומה, היחסים הגיעו לשיא השפל. מהערב, כך ניתן להתרשם (כשאדי ההצלחה קצת מערפלים את שיקול הדעת) מתחילה הדרך למעלה. לחיפה יש עוד משימה קשה מאד (זלצבורג ניצחה בשני משחקי החוץ שלה בסיבובים הקודמים) אבל על סמך מה שראינו, אין שום סיבה שלא להיות אופטימיים: הקבוצה הטובה יותר ניצחה, בואו נקווה שהקבוצה הטובה יותר גם תעפיל לליגת האלופות. לפי מה שראינו אתמול: היא שייכת.
