סמל הפספוס
יניב קטן יסיים את הקריירה כאחד השחקנים החשובים בתולדות מכבי חיפה, אבל גם הוא לא יוכל להתעלם מהמחשבה כמה רחוק הוא באמת יכול היה להגיע
2002/3 היתה עונה גדולה גם עבור יניב קטן, לא רק מבחינת מכבי חיפה. השחלת הכדור בין הרגליים של פביאן בארטז באולד טראפורד, הפצצה לחיבורים ב-0:3 המדהים מול מנצ'סטר יונייטד בקפריסין, והקרדיט העצום שקיבל מיצחק שום בקבוצה של כוכבים נתנו את התחושה שהילד, אז בן 21, בדרך לכבוש את העולם. אלא שמאז קטן לא ראה יותר מדי רגעי קסם, הגיחה האירופית במדי ווסטהאם הסתיימה תוך חודשים ספורים, בנבחרת כבר לא סופרים אותו, והחלוץ נשאר שחקן מוביל במכבי חיפה, אבל לא יותר מזה. כמה חודשים לפני יום הולדת 29, כשהוא בדרך להוביל את חיפה בפעם השניה לשלב הבתים בליגת האלופות, זה הזמן לחשבון נפש: האם יניב קטן לא יכול היה לעשות יותר בקריירה שלו?
לצד יכולת מרשימה על כר הדשא, שהתבטאה בשלושה תארי אליפות מאז הביקור ההוא באולד טראפורד, עבר קטן לא מעט רגעי משבר. העימות עם אוהדי הקבוצה, הביקורות מבית ומבחוץ על חוסר היכולת להנהיג, ובסופו של דבר גם הסכסוך הבלתי נגמר עם רוני לוי. קטן, שסומן כבר בגיל 17 כהבטחה הבאה של מכבי חיפה, והגביר את הציפיות עם השער החשוב מול פאריס סן ז'רמן בגביע המחזיקות, ציפה לשדרג את מעמדו בקבוצה לאחר נטישת הכוכבים ההמונית לבית"ר של גאידמק בקיץ 2006. אבל במקום זה, השנים עברו במחלוקות מקצועיות עם המאמן ואפס תארים. "עמדתי במקום מבחינה מקצועית, לא נהניתי מכדורגל", אמר לפני שנה בהתייחס לשנתיים האחרונות שלו בתקופת לוי.
הבשלה מאוחרת, ויתור מוקדם
"יניב הגיעה לבשלות מנהיגותית בגיל טיפה מאוחר", קובע סוכן השחקנים רונן קצב, שהיה מעורב בעסקת העברתו של קטן לווסטהאם בדצמבר 2005. מי שכנראה סייע לבשלות הזו לבוא לידי ביטוי בעונה האחרונה הוא אלישע לוי, שמרגע הגעתו היה ברור לגבי מעמדו של קטן בחיפה. לראשונה קיבל השחקן את מנדט מלא כדי להפוך למנהיג האמיתי של הקבוצה, ועוד במחנה האימונים שקדם לעונת האליפות הבהיר המאמן החדש לשחקניו שלקטן יש את כל הגיבוי להעיר לשחקנים. "קטן היום הוא כמו עוזר שני לאלישע", אמר עליו בזמנו אחד השחקנים בקבוצה.
למרות משחק על בניצחון 0:1 על הפועל תל אביב שהבטיח את האליפות אשתקד, קשה לזכור משחקים גדולים בהם לקח החלוץ את הקבוצה על גבו. יותר מכך, כאשר מסתכלים על יכולותיו הפיסיות של קטן, קשה שלא לחוש אכזבה מהעובדה שהוא עדיין מבלה בשבתות במגרשים כמו האורווה והקופסה, במקום להיות בעיצומה של קריירה בינלאומית. הנושא הזה העסיק גם את קטן עצמו בתקופה שקדמה לחתימה בווסטהאם. כנשאל ערב היציאה לאנגליה "למה לא תתגעגע?", הוא השיב: "לשאלה מתי תצא כבר לאירופה".
"יש לי הרבה סבלנות", הצהיר קטן לפני שהצטרף ליוסי בניון בקבוצה ממזרח לונדון, אבל בפועל, המציאות היתה שונה. "לא היה לו טוב שם", מספר הסוכן קצב. "הוא הבין שלחיות בחו"ל זה אומר לוותר על המשפחה והחברים, והיה לו קשה עם זה". קטן סבל אז מהחתמתו של החלוץ דין אשטון, שגרמה בסופו של דבר לספסול מתמשך שגרם לו לחזור ארצה כעבור חצי שנה. "הוא ויתר מוקדם מדי", קובע קצב, שבטוח שלשחקן היה את הפוטנציאל לנווט אחרת את הקריירה האירופית שלו. "יש לו איכויות גבוהות, אין לי ספק שהוא מתאים לליגה האנגלית", הוא קובע.
החיבור השורשי לבית הוא אולי הסיבה המרכזית שמנעה מקטן להמשיך ולנסות את מזלו באירופה, אבל מדובר בתכונה נפוצה בקרב שחקני הכדורגל בארץ. ולמרות זאת, קטן שונה מהכדורגלן הטיפוסי. בשעה שרבים מחבריו מנהלים אורח חיים בלייני, קטן, שהתחתן בגיל צעיר, ידוע כאיש משפחה מסור שמשקיע זמן רב בשני ילדיו הקטנים.
סטיבן ג'רארד הישראלי
הדרך אל הסטטוס שסיגל לעצמו בשנה האחרונה אמנם לא היתה פשוטה, אבל עם המציאות אי אפשר להתווכח - קטן הוא כיום הדמות המשמעותית ביותר במכבי חיפה. מעבר לקרדיט הבלתי מוגבל שהוא מקבל מהמאמן אלישע לוי, הוא זוכה גם לדלת פתוחה אצל הבעלים יעקב שחר. בעידן שאחרי פרישתו של אבי נמני, אין היום עוד שחקן פעיל בליגת העל שנהנה ממעמד שכזה. הצצה בטבלת שיאני ההופעות של מכבי חיפה בכל הזמנים תראה שקטן, שיחגוג בינואר 29, כבר ממוקם במקום השביעי עם 314 הופעות. בקצב הזה, זה לא יהיה מפתיע אם הוא ישבור את שיאו של אלון חרזי, שעומד כרגע על 492 הופעות במדים הירוקים.
החוזה החדש של קטן בחיפה, שישאיר אותו במדים הירוקים לפחות עד 2014, ממתג אותו סופית כ"שחקן של מועדון", סטיבן ג'רארד של הכדורגל הישראלי אם תרצו. בעידן בו כוכבי הליגה המקומית נודדים מקבוצה לקבוצה בעקבות הכסף הגדול, קטן הוא הדבר הקרוב ביותר שיהיה אפשר להגדיר כסמל. את המבחן האמיתי הוא עבר לפני 3 שנים, לאחר שחזר מאנגליה ו-ויתר על הכסף הגדול של ארקדי גאידמק ובית"ר ירושלים לטובת חוזה מכובד אך נמוך יותר בחיפה. המשפט "מכבי חיפה היא יניב קטן" מעולם לא היה נכון יותר, חבל רק שהחלוץ הסתפק בחולצה הירוקה כפסגת שאיפותיו.