לך מכאן, נמני

בעולם האגדות, הסיפור הזה היה צריך להסתיים אחרת. היתה מגיעה איזו קוסמת, אולי פיה טובה, מטילה כישוף, ו-פוף! מכבי תל אביב היתה חוזרת להיות במקום בו היא אמורה להיות – הצמרת הגבוהה של הכדורגל הישראלי. אלא שבכדורגל האמיתי, בעידן הכסף נטול הסמלים, אבי נמני צריך לעזוב את קרית שלום. נמני הוא דיקטטור ששולט בממלכת הצהובים, והאוהדים, בתפקיד נתיניו, הולכים בצורה כל כך עיוורת אחרי העריץ בצהוב, כשלמעשה הם מתעלמים מהעובדה הפשוטה שאומרת שנמני הוא מאמן בינוני וחסר ניסיון, שפשוט לא מתאים לאמן מועדון כמו מכבי תל אביב. אם אלכס שניידר רוצה להמשיך במהפכה שהתחיל, הוא חייב לעשות צעד דרסטי ולשלוח את נמני הביתה. כי במהפכות, כמו שכבר הוכיחה ההיסטוריה, צריך לפעמים לערוף גם את ראשו של המלך.

אחוז במניות על כל מיליון דולר, אישור לרכוש רק מגינים שמאליים עם מבטא הולנדי, שהקהל ישיר שירים של יהורם גאון ושאבי נמני יסגיר את עצמו לידי משטרת הגבולות בכל פעם שמשוחק משחק של מכבי תל אביב. לא ברור אם אלכס שניידר עומד מאחורי מסע הקשקשת סביב הרוכשים ה"אלמוניים" החדשים של מכבי תל אביב, או ששוב מדובר במוצר משובח מבית היוצר של יועץ התקשורת של ביבי במיל'. מה שבטוח, כמו שבית"ר ירושלים לא החליפה את שמה לבית"ר גאידמק כשהבוס הפאתטי הובס בבחירות העירוניות, כך גם המועדון הכי מפואר בארץ לא צריך למכור את עצמו בזול לידי כל פלוני אלמוני שמספר שיש לו מזוודה עם מזומנים. הם באמת רוצים להעיף את אבי נמני? קודם שיקנו את העגלה ויתנו לשניידר לרדת. כשהיא תהיה שלהם, הם יוכלו למנות במקומו את מי שירצו. אפילו את יוסי אבוקסיס.

די נמאס שבכל פעם שהברדק במכבי תל אביב חוזר לכותרות, האיש שעומד למשפט מעל כולם הוא אבי נמני - היורש של יאיר ניצני בתפקיד "האשם תמיד" בבעיות של המועדון. אלה לא אביב בושינסקי ועוזי שעיה, שקשרו בחוזים שמטביעים את הספינה שחקנים כמו רודי חדד וג'ונתן אסוס, בעלות שנתית שערורייתית של 4.5 מיליון שקל. המשקיעים הקנדים, שעוד לא הוכיחו כלום מעבר לתיאבון לכותרות, לא ימצאו מישהו אחר שמבין כדורגל, מכיר את מכבי, רוצה בהצלחתה ויסכים לקחת את הצ'אנס לאמן את הקבוצה. כי מכבי היא לא רק בית קברות לשחקנים, אלא גם למאמנים כמו אלי כהן, רן בן שמעון וניר קלינגר. אז נכון, גם אני לא חושב שמישהו צריך להיות מעל המועדון, אבל דווקא את זוג העיניים המקצועיות היחידות במקום המשוגע הזה אתם רוצים להעיף? מי ישאר לכם, מרקו בלבול?

כמה מרגש! ראובן עטר ואבירם ברוכיאן מוכנים לעבוד בבית"ר בחינם. בלי כסף. אפילו בלי הוצאות נסיעה, או דמי אש"ל, וכמה דולרים בקטנה ככה בשביל הקזינו במחנה האימונים בבולגריה. גיבורים. האהבה למנורה כל כך מעוורת אותם, שהם יהיו מוכנים אפילו לשכב על הרצפה בכניסה לטדי, ושהאוהדים ינקו עליהם את הרגליים. הכל כדי לחסוך עוד כמה שקלים על שטיח. תנו לי להרוס לכם את הפנטזיה: עטר מוכן לעבוד בבית"ר בחינם כי בינתיים האלטרנטיבה שלו היא לשבת בחינם בבית, וברוכיאן ישחק בחינם עם החברים בשכונה בחופשות שלו מהליגה הבלגית או השוויצרית, אבל רק אם הסוכן שלו יפסיק להקשיב לספינים של האחיין של, וימצא לו סוף סוף קבוצה באירופה. אבל עזבו, במילא אף אחד לא זוכר בסתיו את מה שאמר בקיץ.

ראובן עטר ואבירם ברוכיאן הצליחו לרגש אותי. ברצינות ובלי טיפת ציניות, ההודעה של שני האנשים האלה גרמה לי לפרץ אדיר של שמחה. אולי בכל זאת לא הכל כאן זה כסף ומסחרה, שאנחנו בולעים כמו מסומאים כבר שנים, אולי בכל זאת הרגש משחק תפקיד. חייבים לחזור ליסודות של המשחק, של החברה, בה הסיפור האמיתי הוא אבא קשה יום שחוסך גרוש ללירה כדי לקנות לו ולבנו בן ה-10 מנוי ליציע המערבי בטדי. הבן יגיע לבית הספר ביום ראשון עם החולצה החדשה של מספר 8, כשהוא גאה ומספר לכל החברים איך ראה את ברוכיאן, זה שגר ממש כמה רחובות לידו, מנצח לבית"ר משחק. הכדורגל שייך לאותו ילד ולא לארקדי גאידמק או דניאל יאמר. אתם יכולים להגיד שנסחפתי קצת ברומנטיות, אבל השנה בית"ר ירושלים היא הקבוצה השניה שלי.