מה עשיתם ממנו?

מאור בוזגלו

מאור בוזגלו סיים את עונת הבכורה שלו במכבי תל אביב עם 9 שערים ו-8 בישולים, אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם: רק שניים מתוך 17 השערים בהם היה מעורב היו מול קבוצות גדולות. ובדיוק בשביל משחקים גדולים שילמה עליו מכבי תל אביב 2.5 מיליון דולר. וזה לא רק המספרים, קחו למשל את הדרבי בגביע, בו הפסידה מכבי 2:0 להפועל. בוזגלו הוחלף בדקה ה-65 אחרי שאבי נמני צעק שהוא לא לוקח מספיק אחריות, והקשר בן ה-21 הגיב בתנועת ביטול. עד שיוכיח אחרת, בוזגלו הוא עדיין שחקן של עונה טובה אחת בסכנין, אבל לא מספיק טוב בשביל להוביל קבוצה גדולה. הפציעה בברך בטח לא תעזור.

אבירם ברוכיאן

כבר שנים אנחנו שומעים כמה שהשחקן הזה גדול, מוכשר ומבריק. הכל נכון, רק דבר אחד לא ברור: למה הקשר בן ה-24 לא מסוגל לייצר יותר מ-10 דקות טובות במשחק? המחשבה הראשונה שעולה לראש, היא שהאחיין של מלמיליאן פשוט התרגל לכך שבליגה שלנו פעולה אחת או שתיים במשחק מספיקות כדי לצאת גדול, ולא צריך להתאמץ יותר. וזה כבר מרגיז. ברוכיאן כבש העונה 7 שערים ובישל 3, אבל ממש לא הצליח להנהיג את בית"ר ועדיין נשאר זה שאף פעם לא תדע איזה משחק הוא יתן היום. אם ברוכיאן רוצה להפוך ליורש האמיתי של דוד אורי ושל אלי אוחנה, הגיע הזמן לעלות כבר את הרמה.

ליאור רפאלוב

לא היה צריך לשבת ביציעי אצטדיון רמת גן בחצי גמר הגביע כדי לשמוע את זה. מכבי חיפה הובילה 0:2 בדו-קרב הפנדלים מול מכבי נתניה, וליאור רפאלוב ניגש לבעוט את הכדור. שער, והמשחק גמור. אבל אז, כמו תמיד, התחיל הרחש שקבע בביטחון - הוא מחטיא. כולם ידעו את זה, והכי גרוע – ליאור רפאלוב בעצמו ידע את זה. ככה גם נראתה הבעיטה שלו שעפה ליציע. וזו בערך תמצית הקריירה של הטאלנט עד עכשיו: נמצא במקום הנכון, בזמן הנכון ועושה את הדבר הלא נכון. רפאלוב תמיד נותן לאוהדים הירוקים את התחושה שהוא פשוט לא מסוגל, לא הפעם. וזה בטח לא קשור לאם הוא משחק באמצע או על הקו.

בירם כיאל

בירם כיאל הוא עוד פוטנציאל מבוזבז באחת העמדות הכי בעייתיות בכדורגל שלנו – הקשר האחורי. אחרי ששחקנים כמו ריימונדאס ז'וטאוטאס, עידן טל וחאבייר דירסאו עזבו את מכבי חיפה, כיאל זכה לדקות משחק והפך חיש לשחקן הרכב. העלייה המטאורית והזימון לנבחרת ישראל הצליחו לבלבל את הקשר בן ה-21, שמתנהל ביותר יהיר ופזיזות מאחריות, וגורם לפאניקה. הוא תמיד מעדיף בעיטה לשער על פני מסירה, מפקיר את ההגנה, רב עם חברים לקבוצה ונוטה להתקפי זעם. אלישע לוי הבין את זה ופעמיים הוריד אותו לספסל כבר במחצית הראשונה. אם הוא רוצה להפוך לשחקן שיש סביבו קונצנזוס, הגיע הזמן שכיאל יבין את המסר.

גילי ורמוט

לרגע אחד נראה היה שזה מאחוריו, שהוא עבר את זה. המחצית השניה של גילי ורמוט נגד בית"ר ירושלים, דווקא בהפסד 2:1 בטדי, הראתה שאולי בכל זאת הוא מסוגל לקחת על עצמו ולהנהיג קבוצה. ורמוט שיחק בנחישות, דחף את הפועל תל אביב קדימה, בא לבקש את הכדור ואפילו בישל שער. הבעיה שבכל שאר העונה, הקשר בן ה-23 לא הפסיק לברוח מהכדור – תכונה שאפיינה אותו מאז עלה לבוגרים של הפועל חיפה. ורמוט כבש העונה רק שני שערים לא משמעותיים, וההעלמות המוחלטת שלו בתיקו 1:1 בדרבי ובהפסד למכבי חיפה עלו להפועל תל אביב באליפות. בקצב הזה, ורמוט יהפוך לאחד מאותם שחקנים שמתבגרים לנו מתחת לאף, בלי שנשים לב שמהכישרון לא צמח כלום.

אייל משומר

אייל משומר הוא שחקן של ניגודים. בעונה בה פתח בהרכב רק 10 פעמים, כשאלון חרזי בן ה-38 מועדף על פניו, הוא זכה למקום בנבחרת ישראל, 88 דקות איומות שלו מול הפועל פתח תקווה הסתיימו בטיל לחיבורים ושער ניצחון. חוץ מזה, הוא תמיד יצליח להשכיח את העובדה שהוא לא מסוגל להרים כדור אחד כמו שצריך עם שער כמו בחצי גמר הגביע מול נתניה. משומר הוא סימפטום למחלה של התקשורת, שמסקרת באופן נרחב ונלהב מדי מוצר גרוע, כשפעולה חיובית אחת שלו משכיחה טעויות של שנה שלמה.

בן לוז

בן לוז נחשב פעם לאחד הכישרונות הכי גדולים שצמחו בכדורגל הישראלי. הוא כבש בשתי הופעותיו הראשונות בבוגרים של מכבי תל אביב בגיל 16, זכה באליפות ודאבל בשתי העונות הראשונות שלו בבוגרים, אבל מאז הילד התבגר והפלא נעלם. לוז הספיק לעבור בהפועל חיפה, בני יהודה, הפועל כפר סבא ופעמיים בהפועל תל אביב, אבל לא הותיר חותם יוצא דופן באף אחת מהן. את העונה הזו הוא סיים עם 3 שערים ובישול אחד, אבל בגיל 31, כשהוא סוחב פציעות טורדניות ולא מסוגל לשחק יותר מחצי שעה, הוא לא שווה את המחמאות שמרעיף עליו מדי שבת ה"פרשן" ניצן שירזי.

ברק בדש

החלוץ בן ה-26 כבש 8 שערים העונה וזכה ללא מעט מחמאות, אבל במשחקים החשובים האיש לא עמד בלחץ והתגלה כמחמיצן סדרתי. זה קרה לו מחזור אחד לסיום העונה במשחק הקריטי מול הפועל תל אביב, מול אחי נצרת במבחנים ומול בית"ר ירושלים בחצי גמר הגביע. בעונה הבאה בדש ישחק במועדון שרחוק מכל לחץ, מ.ס אשדוד, ושם הוא חייב להפוך לחלוץ שמסיים כל עונה עם הספק שערים יפה – כמו רוב חלוצי אשדוד בשנים האחרונות, כמו שהיו פעם קובי רפואה ומוטי קקון. אחרת, שוב יתברר שמיהרנו להפוך אותו להרבה יותר ממה שהוא באמת.

ברוך דגו

ברוך דגו היה פעם שחקן העונה, ואפילו השחקן היקר ביותר בכדורגל הישראלי, אבל הקיץ הוא הפך לסרח עודף אפילו במ.ס אשדוד. זה קרה אחרי שהפועל תל אביב לא הסכימה לחדש לו את החוזה, לותר מתיאוס העיף אותו ממכבי נתניה אחרי אימון וחצי וג'קי בן זקן קיבל מהקשר שגדל במועדון שער בודד ושני בישולים בעונה שלמה. יוסי מזרחי הבין את הרמז, ולמרות שהקבוצה שלו לא ממש שופעת בשחקני קישור טובים, הוא כבר הודיע לדגו לחפש לעצמו פראייר אחר. ועוד אומרים ש-27 אמור להיות גיל הפריחה של שחקן כדורגל.

סלים טועמה

כבר כמה שנים שסלים טועמה עובד עלינו בעיניים, כשתמיד כל העולם אשם ורק הוא בסדר. זה התחיל בשנת 2005, כשהוא עזב את קייסריספור הטורקית לאחר שגורש ממחנה האימונים שלה, המשיך בבעיות עם הנהלת הפועל תל אביב והגיע לשיא בשנתיים האחרונות והמיותרות בסטנדרד ליאז' הבלגית, שם רב עם המאמן שכינה אותו "פנסיונר", הסתכסך עם ההנהלה אחרי ששיקר לה כשטען שהוא מוזמן לנבחרת אבל בעצם רק נסע לחופשה, ומה לא. טועמה כבר בן 30, והוא קרוב מאוד לגיל בו לא רק הכסף חשוב, אלא גם כדאי לשחק מידי פעם. בקרוב הוא בטח שוב ימצא את עצמו בליגה שלנו, כנראה בהפועל תל אביב ששוב תרדוף אחריו ותעשה הכל כדי להחתים אותו, אבל אנחנו שואלים שאלה פשוטה: אחרי 10 שנים ויותר על הדשא, מישהו זוכר ממנו שער אחד משמעותי?

קיבלתם 10 אפשרויות, בטח יש לכם עוד, אז ספרו לנו: מי השחקן הכי אוברייטד בכדורגל הישראלי?