הזרים הגרועים ביותר

וולטון סילבה >>>

חלוץ מברזיל, שיחק בהפועל ת"א בעונת 2002/03

בקיץ 2002 התרשם דרור קשטן מחלוץ ברזילאי שנבחן בקבוצה, והחתים אותו מיד. יום לאחר מכן, פרסם ערוץ הספורט כי הברזילאי, שהצהיר בטרם הגיע להפועל תל אביב כי שיחק במדי לה-האבר הצרפתית, שותף במספר משחקים בודד רק בקבוצת המילואים של המועדון הצרפתי. סילבה הספיק לפתוח בהרכב האדומים פעם אחת בלבד בליגה, לכבוש שער בגביע אופ"א ובעיקר להעביר שיעור למאמני הכדורגל בארץ בסוגיה "זה שאני זר לא אומר שאני טוב". לאחר 3 חודשים במדי האדומים שוחרר סילבה מהקבוצה והצטרף ל-MTK ההונגרית. למרבה האירוניה, לקח לו בדיוק שתי דקות לכבוש את שער הבכורה במדי קבוצתו החדשה. כנראה שמה שרואים משם, לא רואים מכאן.

ג'ון דה וולף >>>

בלם מהולנד, שיחק בהפועל אשקלון בעונת 1997/98

בהופעתה הראשונה והיחידה בליגה הראשונה, בעונת 97/98, התכוונה אשקלון לחזק את ההגנה שלה עם בלם נבחרת הולנד לשעבר, ג'ון דה וולף. הוא הגיע ארצה בגיל 35, על תקן כוכב עבר במולדתו, ועם רזומה של 2 אליפויות ו-4 גביעים בפיינורד, אבל דה וולף לא הצליח להסתדר עם החלוצים הישראליים האימתניים, ועזב את הליגה שלנו אחרי 3 משחקים ויכולת ירודה. את חותמו בארץ הקודש השאיר ההולנדי עם השער הראשון של עונת המשחקים 97/98 – שער עצמי לחובת קבוצתו, בהפסד 1:0 להפועל ירושלים. לאחר שעזב את ישראל הספיק דה וולף לשחק עוד שנתיים בליגה השנייה בהולנד, לפני שפרש ממשחק.

איבן יוליץ' >>>

חלוץ מקרואטיה, שיחק בהפועל ת"א בעונת 2006/07

בקיץ 2006 הגיע יצחק שום להפועל תל אביב בקול תרועה רמה, ובמהלך שהפתיע את האוהדים שיחרר את החלוץ איליה יבוריאן, שרק ימים קודם לכן כבש שער ניצחון בגמר הגביע, והחתים במקומו את איבן יוליץ' הקרואטי. מהרגע הראשון החלו השמועות כי שום "גזר קופון" על ההברה, ולמרות שיוליץ' כבש כבר במחזור השני נגד בית"ר ירושלים ובגביע אופ"א נגד דומז'אלה, הוא המשיך את העונה ביכולת חלשה עד ששוחרר בינואר 2007. מחליפו של יוליץ', החלוץ הצ'יליאני מנואל ניירה, נפצע לתקופה ארוכה עוד בטרם הספיק לשחק במדי האדומים. בעקבות כך נשאר יוליץ' בקבוצה עד תום העונה, אך כמו שכבר ניחשתם – את הרשת הוא לא מצא גם בשאר המשחקים בהם שותף.

אדגרדו אדינולפי >>>

מגן מאורוגוואי, שיחק במכבי חיפה בעונת 1995/96

אדגרדו אדינולפי, מגן נבחרת אורוגוואי, חתם במכבי חיפה בתחילת עונת 1995/96 תמורת סכום באותה תקופה - 400 אלף דולר. המגן, שהגיע מריבר פלייט הגדולה, נחת בישראל מיד לאחר שהצטיין במדי נבחרתו שזכתה בקופה אמריקה של 1995, וכבש אפילו שער ניצחון בחצי הגמר מול קולומביה. בפועל, התגלה אדינולפי כמגן בינוני, שמעבר למהירות פנומנלית וזריקות חוץ מהארוכות שראה הכדורגל הישראלי, לא השאיר חותם במדי הירוקים. בסוף אותה שנה שוחרר אדינולפי ממכבי חיפה ללא תמורה, כאשר במאזנו שער אחד ב-22 משחקים. מאז החוויה בארץ הקודש הספיק אדינולפי לנדוד בין לא פחות מ-10 מועדונים, לפני שסיים את הקריירה אצל השכנים מקפריסין.

אולג קוזנצוב >>>

בלם מאוקראינה, שיחק במכבי חיפה בעונת 1994/95

אם תעברו ליד אולג קוזנצוב ותזכירו את השם יניב אברג'יל, יש סיכוי טוב מאוד שתדעו איך זה מרגיש לקבל אגרוף בפרצוף מג'ינג'י גדול ועצבני. הבלם האוקראיני הושאל למכבי חיפה מגלזגו ריינג'רס על מנת למלא את החלל שהותיר רומן פץ הפצוע. אחרי שהספיק להופיע במדי נבחרת ברית המועצות בשני גביעי עולם ושתי אליפויות אירופה, יזכר קוזנצוב בעיקר בתור "האיש שרדף אחרי יניב אברג'יל" לאורך חצי מגרש. חלוץ בית"ר תל אביב דאז עשה צחוק מהבלם הרוסי בקרית אליעזר, ונתן את האות לפרידה ממנו לאחר 5 משחקים בלבד. אחרי שעזב את ישראל הספיק קוזנצוב לשחק במדי צסק"א קייב האוקראינית במשך 11 משחקים, בטרם פרש מכדורגל.

מהו קודרו >>>

חלוץ מבוסניה, שיחק במכבי תל אביב בעונת 2000/01

עונת 2000/01 היתה אחת מאלו שבמכבי תל אביב ירצו לשכוח. מעבר למריבה המתוקשרת של אבי נמני ושלמה שרף, התמודדו בקרית שלום עם אכזבת מהו קודרו. החלוץ הבוסני הגיע אחרי 8 עונות בליגה הספרדית, כולל עונה אחת בברצלונה בה כבש 9 שערים. אחרי שחתם על החוזה ב-02:30 בלילה, הוצג בבוקר שלמחרת בפני האוהדים בקרית שלום, שהריעו בשמו של הכוכב. המציאות, כמו שבטח כבר ניחשתם, הכתה על פניהם של הצהובים מהר מאוד. הבוסני בן ה-34 היה כבר בשלהי הקריירה, התקשה לסיים 90 דקות, ועזב את ישראל לאחר עונה אחת, עם מאזן של שער בודד. לחוויה הצהובה היתה כנראה השפעה טראומתית על קודרו, שפרש מכדורגל מיד לאחר שחזר למולדתו.

אריק חרוליקן >>>

חלוץ מהולנד, שיחק במכבי חיפה בעונת 1989/90

בעונת 1989/90 סבלה מכבי חיפה מבעיה בחלק ההתקפי. לאחר פציעתו של איתי מרדכי, החליטו ראשי המועדון להביא חלוץ זר שיוצב לצידו של עופר מזרחי, ואריק חרוליקן, חלוץ הולנדי שהגיע מקבוצת כרונינגן, הצטרף לירוקים בינואר 1990 והיה לאחד הזרים הראשונים בכדורגל הישראלי. מעבר למידותיו הגדולות ובעיטות הפצצה שלו, לחרוליקן לא היה הרבה מה להציע. כבר במשחק הבכורה שלו מול שמשון תל אביב הספיק לשבור את אפו, וב-11 המשחקים האחרים בהם שותף הספיק לכבוש שער אחד בלבד, בבעיטת פצצה מקו מחצית המגרש לחיבורים של שביט אלימלך, שוער מכבי תל אביב דאז. בסיום אותה עונה חזר חרוליקן למולדתו, ומאז נדד בין קבוצות בגרמניה, הולנד, צרפת וונצואלה בטרם פרש מכדורגל.

ווילפרד מוגאי >>>

חלוץ מזימבבואה, שיחק במכבי חיפה בעונת 1994/95

עם עזיבתו של אלון מזרחי את מכבי חיפה בתחילת עונת 1994/95, החליטו הירוקים לרכוש חלוץ זר שיכנס לנעליו של האווירון. ווילפרד מוגאי, חלוץ מזימבבואה שרק כמה ימים לפני הגיעו לחיפה נדחה ע"י ווסטהאם האנגלית מכיוון שלא קיבל רשיון עבודה, חבר לעופר שטרית בחוד הירוקים. על אף שהגיע לליגה שלנו על תקן של סקורר, בתקופתו אצלנו ייזכר בעיקר בגלל שהצליח להחמיץ מכל מצב אפשרי. ב-17 ההופעות שלו במדי מכבי חיפה כבש מוגאי 4 שערים בלבד, ואת הנגיחה ממטר לקורה מול הפועל כרמיאל בגביע לא ישכחו בקרית אליעזר עוד הרבה שנים.

סיריל מקנאקי >>>

קשר מקמרון, שיחק במכבי תל אביב בעונת 1993/94

בשנת 1992 חפצה ברצלונה הגדולה בשירותיו של קשר נבחרת קמרון סיריל מקנאקי, אך העברה הזו לא יצאה אל הפועל. שנתיים מאוחר יותר מצא את עצמו הקמרוני במועדון מכובד לא פחות – מכבי ת"א. מקנאקי, שהופיע במדי נבחרת קמרון המפתיעה במונדיאל 1990, הציג יכולת בינונית בעונתו היחידה בארץ, אבל זכור עד היום כסמל לאלימות המילולית והגזענית בכדורגל הישראלי, אחרי שכבר במחזור השלישי באותה עונה ספג נהמות מצד אוהדי בית"ר ירושלים. לשמחתו של מקנאקי, בעונה שלאחר מכן הוא הגשים את חלומו ועבר לשחק בברצלונה – קבוצה אקוודורית העונה לשם של מועדון הפאר הספרדי.

בטוח שכחנו מישהו. מה אתם אומרים? מי לדעתכם הזר הכי גרוע ששיחק בישראל?