לגביע חוקים משלנו

הערב ברבע גמר גביע המדינה: מכבי נתניה מול בני סכנין, בית"ר ירושלים בכפר סבא, אשדוד מול הכח ואחי נצרת מול מכבי חיפה. מתרגשים? גם אנחנו לא. בואו נשים את הקלפים על השולחן: זה לא רק שהגביע הוא לא מה שהיה פעם, הוא הפך לכדור שעמום של ממש. רגע לפני שגביע המדינה הופך לעוד גרסא סיזיפית ומתישה של גביע הטוטו, החלטנו לעשות מעשה ולהציע מהפכה שתחזיר לו את העניין. שלא תגידו שאנחנו רק יושבים ליד מקלדת ומקטרים.

די להארכות

שלושים דקות ההארכה הפכו לסיוט של אוהד הכדורגל: השחקנים עייפים, המאמנים מפוחדים, ואנחנו מקבלים חצי שעה של בונקריזם ומסירות מצד לצד על קו האמצע. קחו את הקלטת של דקות ההארכה משמינית הגמר בין הפועל תל אביב למכבי חיפה העונה או מהגמר אשתקד בין האדומים לבית"ר ירושלים, ותבינו לבד. גם בהארכה של גמר ליגת האלופות בשנה שעברה לא היה שום דבר מעניין, פרט לדידייה דרוגבה טיפש אחד.

אסור לדחות את הקץ. 90 דקות של כדורגל שבסופם הכרעה – אם לא בתוצאה, אז בדו-קרב מיידי של פנדלים, כמו שעושים היום בגביע הליברטדורס בדרום אמריקה והיה נהוג בעבר בליגה ההונגרית, היוגוסלבית, הנורווגית, האמריקאית ואפילו היפנית. אל תבזבזו לנו את הזמן - הכריחו את המאמנים לעשות הכל כדי להימנע מנוק-אאוט כואב באמת. על הדרך, אפשר להגדיל את מספר החילופים המותרים לחמישה. זה יאפשר למאמנים להיות יותר יוזמים ופחות נגררים, ולנו להנות ממקסימום יכולת ומינימום חישובים. חטפת גול, גוטמן? זה הזמן להכניס 4 חלוצים טריים.

רק האנדרדוג מארח

הרומנטיקה של הגביע נוצרה ממסורת של הפתעות. ריאל מדריד הפסידה העונה לריאל אוניון מהליגה השלישית 3:2, ובגומלין ניצחה 3:4 והודחה. צ'לסי הפסידה בעונה שעברה בבארנסלי, ועוד רבות כמותן נפלו במשחקי חוץ בלתי אפשריים. יש סיכוי קלוש שהקטנות היו עושות את זה גם באצטדיונים הגדולים, אבל למה לנסות את זה? קבוצת ליגת על שפוגשת סינדרלה צריכה להיות מספיק טובה לנצח אותה בכל מגרש. מכבי חיפה שהפסידה להפועל רמת גן במכתש לפני שנתיים או מכבי תל אביב שהפסידה לבית"ר/שמשון בשכונה לפני שנה לא היו ראויות. חד וחלק.

טוב עשו בהתאחדות שביטלו לפני כמה שנים את משחקי הבית והחוץ, שמנעו כל סיכוי לסנסציית גביע אמיתית, והשלב הבא הוא לוודא שלאנדרדוג יהיה לפחות את יתרון הביתיות, כפי שקורה בכדורסל. כך ימחקו הבדלי התקציבים וכמויות הזרים, וקבוצות כמו מרמורק, חדרה ואום אל פאחם יזכו לראות את הכוכבים הגדולים נופלים בבורות הקטנים שעל הדשא שלהן, ובמקביל לעשות גם קופה יפה.

הכל בשבוע אחד

כולנו מתגעגעים להצגות הכפולות של פעם, ומסתבר שיש דרך וסיבה להחזיר אותן. אם יתחילו את משחקי הגביע בשלב מוקדם של העונה, אפשר יהיה לתפוס שתי שבתות בין הסיבוב הראשון לשני, ולפנות מקום לקרנבל גביע אמיתי: רבע הגמר, חצי הגמר והגמר באותו אצטדיון על פני שמונה ימים – בדיוק כמו במשחקי הגביע בכדורסל האירופי. בהשוואה לסחבת בה העסק מתנהל כרגע, בה משחקים מאותו שלב נמרחים על פני ימים ושבועות, האצטדיון הלאומי יכול ללבוש חג במשך שבוע שלם, האווירה תהפוך למרגשת באנת וגם ההכנסות יגדלו. עם מיתוג נכון ויעיל והופעות בין המשחקים, כמו שעושה מנהלת הליגה בכדורסל באירוע הפיינל פור, הגביע יהפוך לחוויה של ממש.

לשמור על הגדולות

תקראו לנו קפיטליסטים וחזירים, אבל מצב בו הדרבי תל אביבי מתקיים בסיבוב ט', הפועל תל אביב נגד מכבי חיפה בשמינית הגמר ואז אנחנו נשארים ברבע עם אשדוד, נצרת והכח לא מקובל עלינו. כדי לקיים קרנבל גביע אמיתי, אנחנו חייבים את מושכות הקהל הגדולות בשלבים המכריעים. לכן, זה הזמן לחלק את ההגרלה לארבעה בתים, כשמחזיקת הגביע ושלוש הראשונות בליגה של העונה הקודמת יהיו ראשי בתים. ככה זה עובד במונדיאל, בליגת האלופות, בגביע אופ"א וביורוליג, וגם בטניס הבינו מזמן שרוג'ר פדרר מול רפאל נדאל בשמינית הגמר זו גזירה שהציבור לא יסכים לעמוד בה. אז תקבעו דירוג, תנו לגדולות לפגוש את הקטנות במשחקי חוץ, ואם גם אחרי שביטלנו את ההארכות הן תיפגשנה ראש בראש – הרווח כולו שלנו. תבלו.