אימפריה של טעויות

אלופה פיננסית >>>

קומו והריעו למכבי חיפה, אלופת ישראל הבאה, זו שליגת העל שלנו ראויה לה בעיקר משום שהיא עמוד האש ההולך לפני המחנה – זו שמסמנת את תחלואי הכדורגל הישראלי יותר מכל אחת אחרת.

הצרה המרכזית של חיפה העונה היא זרים חלשים מדי. מול הפועל פתח תקווה פתחו בהרכב הירוקים שני זרים בלבד, פטר מסיללה וג'ון קולמה, פאנטיני ורנספורד המאכזבים ישבו על הספסל, ואנדרסון ווסט סגר משחק חמישי מחוץ לסגל. בעוד 7 מחזורים אלישע לוי יוכל לחגוג אליפות ראשונה כמאמן ולקבוע תקדים: המאמן הראשון שמחליף את כל חמשת הזרים שלו אחרי עונת אליפות.

מבט חטוף על הזרים שהובילו קבוצות לאליפות בעשור האחרון ממחיש את גודל הפארסה של חיפה העונה: בבית"ר ירושלים שיחקו בואטנג ורומולו, בהפועל חיפה כיכבו רוסו, מילנקו ודימיטרי אוליאנוב, הפועל תל אביב עשתה את זה עם פישונט והולמאי ומכבי חיפה הגדולה של לפני כמה שנים הונהגה על ידי אותו רוסו, ננאד פראליה, איגביני יעקובו וריימונדאס ז'וטאוטאס. באמת שאין טעם למצוא את ההבדלים.

צפו ב-1:2 הדרמטי של חיפה על הפועל פתח תקווה

גם בהתמודדות עם צעירים נכשלה חיפה כישלון מוחלט. שלומי ארביטמן התעורר רק בשבוע האחרון; ליאור רפאלוב ממתין כבר כמה שנים לפריצה, אבל אחרי סיבוב ראשון מצוין הוא נעלם; בירם כיאל הוחלף אתמול בדקה ה-30 אחרי עוד מפגן חוסר אחריות וחוסר מחויבות, וקינח באגרוף לספסל ובעוד התפרצות ילדותית; מוחמד גדיר לא נמצא בסגל בשני המשחקים האחרונים ואייל גולסה לא יכול להפוך פתאום למושיע בין לילה. בקרית אליעזר תכננו בקיץ עונה פיננסית, הם יקבלו אליפות כזו. כמה חבל.

זה יגמר במקום השני >>>

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? כנראה שכלום. הפועל תל אביב מנצחת בפעם השלישית ברציפות והרביעית בששת המשחקים האחרונים בהפרש של שער בודד, ולמרות שאפשר להדביק לה אופי שמשאיר אותה במרוץ, היא מונעת בעיקר מכוח האינרציה שמנהיג אלי גוטמן. כי מעבר ללכידות הקבוצתית, ברמה האישית האדומים עדיין עומדים במקום.

צפו ב-0:1 המפוקפק של הפועל תל אביב על אשדוד

זה מתחיל במי שאמור להוביל את הקבוצה, גילי ורמוט, שקיבל הרבה מחמאות בתקופה האחרונה ואפילו זומן לנבחרת. אבל כדי שהדיבורים על שינוי, התבגרות ואפילו מנהיגות יקבלו גושפנקא אמיתית, הקשר בן ה-23 חייב ללמוד לשים את הכדור ברשת. ורמוט כבש העונה שני שערים בלבד, וגם הם היו בטיולים של האדומים מול הכח עמידר רמת גן והפועל פתח תקווה. את המשחק מול אשדוד ורמוט יכול היה לסיים עם שלושער, אבל הוא שוב היה רך ועדין מדי, והותיר את הפועל נתונה לחסדיו של מאיר לוי.

ורמוט הוא סממן אחד לחבורת הכישרון הלא מתפרץ של האדומים, שכוללת גם את ביברס נאתכו, בן לוז ודימיטאר טלקיסקי. הגיחות קדימה של יגאל אנטבי וההתעלות הנהדרת של וואליד באדיר, שניהם בסביבות גיל 35, והעלייה מהספסל של ערן זהבי, מספיקות להפועל מול אשדוד, מכבי פתח תקווה ובני יהודה, אבל בטווח הארוך הן עלולות להסתיים כמו תמיד, במקום השני.

שרצקי נתן, שרצקי לקח >>>

מכירים את הרגעים האלה בהם אתם נזכרים בקבוצות בכדורגל הישראלי שהיו ואינן? מכבי יפו של ניסים כהן, הפועל בית שאן של הדננים והשרוכים והפועל טייבה, נציגת המגזר הראשונה בליגה הבכירה. כמו שזה נראה כרגע, גם קרית שמונה בדרך לשם.

אחרי שעונת הבכורה שלה בליגה הראשונה הסתיימה במקום השלישי, עשה הבעלים איזי שרצקי את כל הטעויות האפשריות. השחרור של שביט אלימלך וההסתמכות על דני עמוס, שעלה לקבוצה בשני הפסדים להכח עמידר רמת גן; הבלגאן סביב פיטוריו של מישל דיין; הבאתו של אלי כהן בגלל כעס ילדותי על רן בן שמעון; שיחרור עבאס סואן המנוסה ליריבה לתחתית מסכנין; רכבת הזרים, ועוד.

כל אלו, בנוסף להתנהגות אלימה במסיבות עיתונאים ורמיזות על עזיבה אפשרית למכבי תל אביב, הובילו את הקבוצה בעלת התקציב הגדול אל המקום האחרון. קרית שמונה אמנם רחוקה רק נקודה אחת מהכח ושלוש מסכנין, אבל במצבה הנוכחי היא לא מסוגלת לנצח אף יריבה - בטח לא את קבוצות התחתית שרעבות לנקודות.

נכון לכתיבת שורות אלו, מדובר על מגעים להחזרתו של רן בן שמעון למועדון – מה שמהווה את הברירה האחרונה של קרית שמונה. אבל אם המועדון הקטן אכן ירד ליגה, אפשר יהיה לומר בעצב רב: שרצקי נתן, שרצקי לקח, יהי זכרה של קרית שמונה מבורך.