האח של רביבו

הנאמנות לאח חיים, המעמד באשדוד ותדמית המפונק מנעה מדוד רביבו לצאת אל מחוץ לעיר הנמל, למרות שהוא השחקן הכי יעיל בליגה. המשחק מול מכבי חיפה הוא ההזדמנות האחרונה שלו להגיע לרמות הגבוהות

בדרך למנהרה שמובילה לחדרי ההלבשה בטדי, מיד לאחר שהפסיד 3:2 לבית"ר ירושלים במחזור ה-18, פגש דוד רביבו את איציק קורנפיין. למה שלא תבוא לשחק אצלנו?, שאל יו"ר האלופה את הקשר שנושק ל-32, כשהוא מחקה את לותר מתיאוס שערך שיחה דומה עם הקשר האשדודי כמה שבועות קודם לכן, אחרי צמד מול נתניה.

אלא שההתנהלות המשה דדשית הזו לא הרגיזה אף אחד באשדוד. אולי בגלל שדוד הוא האח של הבוס; אולי כי בקבוצת הנמל הצנועה לא היו רוצים לפגוע בהזדמנות האחרונה של שחקן הבית להגיע לקבוצה גדולה ולזכות בתואר; אולי כי הם יודעים שבסופו של דבר – דוד יחזור הביתה עם הזנב בין הרגליים, ממש משה אוחיון.

אחרי שניצח העונה גם את הפועל תל אביב, יפגוש דוד רביבו עם אשדוד את מכבי חיפה (20:50, ערוץ 10, שידור חי עם צ'ט פייסבוק בספורט nana10), בניסיון נוסף להשפיע על האליפות מבחוץ. האם הוא עוד יספיק יום אחד להיות שחקן מרכזי בהצגה כזו?

בין בקהאם לבן זקן

למרות שנראה שדוד רביבו תמיד היה אשדודי, הוא בכלל התחיל את הקריירה שלו בנוער של מכבי תל אביב. הוא עלה לבוגרים בעונת 1996/7, והיה שותף לשלוש עונות מאכזבות בקבוצה של לוני הרציקוביץ' ואברהם גרנט. לאחר תקופה שהסתכמה בזכיה בודדת בגביע הטוטו, רביבו נמכר למ.ס אשדוד, וציפה לחזור דרכה לקבוצת צמרת בתוך זמן קצר. אלא שמאז הוא נשאר ליד הנמל, לא כולל תקופת התאווררות של שבועיים בנבחן בלוס אנג'לס גלקסי מה-MLS במאי 2006. רק דמיינו לעצמכם את דוד מחליף דאבל פאסים עם דיוויד בקהאם.

רביבו מודע לכך שהקרבה לבעלי הקבוצה, אחיו חיים וג'קי בן זקן, פגעה בו. הוא אפילו מודה בכך בפה מלא. בקיץ האחרון הוא הגדיר את היחסים איתם כ"מלכודת דבש". מצד אחד, לידם הוא מרגיש הכי טוב. מצד שני, אם שניהם לא היו הבעלים הוא מזמן כבר לא היה באשדוד. ורביבו בהחלט ידע על מה הוא מדבר. בעבר הביעו בו התעניינות הפועל תל אביב של גיא לוזון ומכבי נתניה בתקופה הקצרצרה של אייל ברקוביץ' כמנג'ר. בשני המקרים זה הסתיים באח הגדול, ששלח את לוזון וברקוביץ' הביתה.

גם הצל הענק של האח הגדול חיים לא עזר במיוחד. דוד תמיד רצה שיזכרו אותו בזכות עצמו, אבל גם הוא כבר הבין שהוא לא יכול להתחרות עם השחקן הטוב בכל הזמנים, לדבריו. הדבקות באח הגדול והנאמנות אליו פגעה בעבר גם ביחסיו של דוד עם המאמן אלון חזן. על פי סיפור העלילה, רביבו הצעיר נפגע שחזן בחר באייל ברקוביץ' לשחקן הגדול בהיסטוריה, וצעק בחדר ההלבשה בזכות אחיו. באשדוד היה מי שסיפר על נתק שהוביל דוד רביבו עם חזן, עד שזה נאלץ לעזוב את המועדון.

דוד רביבו של העונה נראה כמו שחקן בשל יותר, שהשלים עם המעמד שלו ונותן כבוד מסוים ליוסי מזרחי, אצלו עבר סדרת חינוך בעבר. למרות שהוא השחקן היעיל בליגה עם 10 שערים ו-13 בישולים, הוא כנראה לא יבחר לשחקן העונה בגלל המיקום של אשדוד בטבלה. זה בדיוק מה שהוא יוכל לשנות בעונה הבאה כדי להיזכר גם בזכות עצמו, ולא רק כאח של.

11 דקות רשמיות בנבחרת

למרות היכולת המצוינת בליגה והמחסור בקשרים בעלי ניסיון בסגל, רביבו לא זכה להכרה מדרור קשטן ולזימון לנבחרת לקראת צמד המשחקים מול יוון. בכך, אולי נסגרה בפניו באופן סופי הדלת לבמה הבינלאומית.

רביבו היה שותף לסגל הנבחרת הצעירה במוקדמות יורו 2000, שהיתה אחת הנבחרות הכישרוניות אי פעם. יוסי בניון, יניב קטן, ברוך דגו, גיא צרפתי, דדי בן דיין, שמעון גרשון ודודו אוואט הובילו אותה אז למקום השלישי במוקדמות, רק אחרי ספרד של צ'אבי ופויול והולנד החזקה. רביבו שיחק רק בשלושה משחקים, שניים מהם בהרכב, וכבש בניצחון 1:2 על אוסטריה.

בניגוד לבניון, אוואט, קטן וגרשון שעשו את המעבר לנבחרת הבוגרת בצורה חלקה, רביבו דשדש. ברקורד הבינלאומי שלו כשחקן בוגר רשומות לו רק 3 הופעות, מתוכן רק 11 דקות במשחק רשמי, בניצחון 1:2 על קפריסין במוקדמות יורו 2004. 4 שנים אחרי ההופעה האחרונה שלו במדי הכחול-לבן, ב-3:3 הידידותי מול קרואטיה, נראה שמהנבחרת כבר לא תבוא בשורה חדשה לקשר הטוב בליגה העונה.

קם בצהריים, יושב בבית קפה עם כפכפים

בסרט "בעקבות הגביע האבוד" של עמנואל רוזן, שעסק במקור הבעיות של הכדורגל הישראלי, תועד דוד רביבו כשחקן הישראלי הטיפוסי, המפונק והעצלן. רביבו צולם אז כשהוא קם משינה בשעות הצהריים, יושב בבתי קפה עם כפכפים, מזלזל באימונים ויוצא לבלות בערב. לא בדיוק התדמית המועדפת על מאמני צמרת כמו דרור קשטן, אלי גוטמן או רוני לוי.

לאחר שידור הסרט, טען רביבו שהוא צולם בזמן שגרה, והוצג באופן המגמתי בהשוואה לטל בן חיים, שצולם אז במחנה האימון של קבוצתו האנגלית בולטון. רביבו עמד על כך שהוא נותן 110 אחוז בכל אימון, ושכל מטרת הצילום איתו היתה להפיל אותו בפח לצורך הסרט.

על פי כל אנשי המקצוע בארץ, נחשב דוד רביבו לפליימייקר האחרון בכדורגל הישראלי, מה שהופך אותו עדיין לסוג של נכס עבור כל קבוצה. עם זאת, העובדה שהוא איטי יחסית ולא תורם מספיק למשחק ההגנה משחקת לרעתו, ודאי בעידן בו גם השחקנים היצירתיים עושים עבודה שחורה על הדשא.

לאחרונה הפך רביבו לשותף במשרד תיווך באשדוד, אולי כמחשבה על הפרק שאחרי הכדורגל. קבוצה גדולה שתחשוק בכישרון האשדודי לא תצטרך כנראה סוכן נדל"ן משופשף שימליץ לה על הנכס, אבל ההתבססות של רביבו בעיר אשדוד, בה התחתן רק לאחרונה אחרי שנים בהן כיכב במדורי הרכילות, מעלות ספק לגבי נכונותו לחפש התחלה חדשה מחוץ לעיר, ועוד בגיל 32. כי ככה זה בחיים: מי שנולד האח של, צריך הרבה מזל והחלטות נכונות כדי לגמור אחרת.