בניון החדש

יש תקווה

האם הניצחון באורווה, לאור הנסיבות בהן הושג ועל רקע הדשדוש של יריבותיה לצמרת, הוכיח כי הפועל תל אביב ראויה לזכות העונה באליפות? האדומים, שעברו משוכה גבוהה, הראו בינתיים שוב שמדובר בקבוצה שגדולה מסך חלקיה. בדרך כל כך ארוכה, גם זה משהו.

האדומים הגיעו למשחק ללא השחקן הכי חשוב שלהם, וינסנט אניימה, כשהשוער המחליף יניב מזרחי עלה להם בשער שוויון ושינוי מומנטום, לפני שהורחק והשאיר את הקבוצה עם שוער נוער בין הקורות, והרבה דאגות. ביבראס נאתכו שוב נפצע בקרסול, גילי ורמוט בן לוז ודימיטאר טלקיסקי, ששיחק שני משחקים כמעט מלאים בנבחרת בולגריה השבוע, שוב נעלמו, וסמואל יבואה סוגר משחק ליגה שישי ברציפות בלי שער ונראה לא מנותק. בנוסף לכלך הצרות, הפך איתן תבריזי פנדל ברור על ורמוט לצהוב על התחזות.

צפו ב-1:2 הדרמטי של הפועל ת"א באורווה

אבל הפועל התגברה על כל אלו, ועל סטטיסטיקה של שני ניצחונות בודדים העונה מחוץ לבלומפילד והצליחה לנצח בזכות שער של ה-super sub"" שלה, ערן זהבי, בביצוע מושלם למהלך של מאמן. בשבועות האחרונים זהבי הפך לסוג של שחקן 12 של האדומים, מרכיב חשוב בקבוצה ששואפת לאליפות. אולי הוא לא שלום תקווה, שהוביל מהעמדה הזו את הפועל לעונת האליפות האחרונה שלה ב-1999/00, אבל אם הוא ישיג תוצאה דומה, למי אכפת?

הקבוצה של גוטמן חזרה למקום הראשון בליגה, אחרי שלא היתה שם מאז 18 בנובמבר 2006, והכי חשוב: הלחיצה עוד יותר את מכבי חיפה לקראת המשחק המרכזי באשדוד (שני, 20:50, ישיר בערוץ 10, חי עם צ'ט פייסבוק בספורט nana10). בניגוד לאדומים, חיפה היא קבוצה לחיצה, ולראיה העובדה שניצחה רק משחק אחד מתוך ששת המשחקים האחרונים אותם שיחקה ביום שני – ה-0:1 על בני יהודה.

בעל הבית

לראשונה מזה שנים, אולי מאז תקופתו של יוסי בניון במכבי חיפה, יש כאן שחקן שגדול על הליגה שלנו ומוביל קבוצה למאבק האליפות: ברק יצחקי. בניגוד לחבריו לקבוצה עמית בן שושן ואבירם ברוכיאן, שנוהגים להיחנק במצבי לחץ ולא מצליחים לשמור על עקביות, יצחקי נמצא כל העונה בכושר טוב ותמיד מגלה מנהיגות.

צפו ביצחקי חוגג על הכח עמידר רמת גן

כשפנה לראובן עטר במשחק הגביע בקרית שמונה וביקש להחליף את הזרים פרננדז ואלבארז, זה נראה אמנם כמו עוד מהלך לא חברתי של שחקן אגואיסט, אלא שמאותו הרגע יצחקי לקח את בית"ר על כתפיו הרזות, כבש צמד והוביל את המנורה לשלב הבא. בשמונת המשחקים האחרונים בית"ר ניצחה בשבעה, יצחקי כבש חמישה ובישל ארבעה. מול הכח עמידר רמת גן יצחקי שוב נתן הופעה של שחקן על, והעלה את המאזן שלו ל-11 שערים ו-8 בישולים בליגה (אחראי על 19 מתוך 35 השערים של בית"ר).

אבל מה שמדהים באמת זה הביטחון שחודר לגופו של יצחקי כשהוא לובש את החולצה הצהובה–שחורה. כי במקומות אחרים, בתנאים שונים, המצב אחר. בגנק הוא נכשל כי התגעגע הביתה, ההחמצה הנוראית מול יוון ברמת גן והיכולת הבינונית בצמד המשחקים הוכיחו שגם בנבחרת קורה לו משהו רע, מה שמשאיר אותו תלוי במנורה של בית"ר. אם יצחקי יצליח להביא את הכתר לבית"ר גם העונה, הוא יוכל לחזור לאירופה כשחקן הרבה יותר טוב ומשמעותי. מצד שני, לא בטוח שכדאי לו שזה יקרה.

מכבי פתח תקווה לייט

אחרי ההפסד 2:0 לבני יהודה, הודה הבעלים של נתניה דניאל יאמר שהאליפות הלכה סופית. אבל תן לנו לגלות לך משהו, מר יאמר: האליפות אף פעם לא היתה בהישג יד. קבוצה שמפסידה 21 נקודות מתוך 42 במשחקים מול בני יהודה, אשדוד, הפתח תקוואיות ונועלות הטבלה מסכנין והכח, פשוט לא יכולה לזכות באליפות; קבוצה שבונה על הברקות מקריות של שחקנים בינוניים ולא יציבים כמו איתי שכטר ושלו מנשה, לא באמת תעשה את זה; קבוצה שמשחקת עם זר וחצי, לואיס מארין ואלברטו בלאנקו, לא תוכל לעולם אפילו לדגדג את הצמרת.

צפו ביאמר מודה שנגמרה לו העונה

בעונה בה הפועל תל אביב, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים לא שומרות על יציבות, הרבה בלופים יכולים לעבוד, ואולי נתניה אפילו תישאר ב"מרוץ האליפות" עד סוף העונה. אבל כמו שכבר הבנתם, מדובר בפיקציה. נתניה של העונה היא מכבי פתח תקווה משודרגת: קבוצה עם מאגר כישרונות מקומי ומוגבל, שבאה למשחקים מול הקבוצות הגדולות במוטיבציית שיא, מסתגרת ועושה להן צרות, אבל מול הקטנות היא מאבדת את הראש. כמו רובין הוד, לוקחת מהעשירים ונותנת לעניים.

כשהלוזונים הובילו את הליגה אחרי שני מחזורים והצהירו שהם הולכים לאליפות, כולם צחקו עליהם. נתניה ניצלה לא פעם העונה את החולשות של בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, ניצחה אותן ונשארה בתמונה, אבל שחר, הראל וקורנפיין יכולים להירגע: יאמר לא יגנוב מהם את האליפות השנה. אפילו לא בצחוק.