לך תסמוך על חמסה

על המטוס, בדרך לכרתים >>>

"הבט דרור", חייכה עינת הדיילת אל מאמן הלאומי. "יש לנו עוף צלוי עם תפוחי אדמה בסגנון צרפתי, כבדים בדבש וחרדל, ומנה שהוכנה במיוחד עבורכם: סופלקי יווני עם סלט ירקות חתוך גס". "אני אקח את השישליק", אמר קשטן, וחייך לעברו של אבי לוזון שישב בכיסא שלידו. "ביס קטן בבשר, ביס גדול להגנה של רהאגל".

ישראל מול יוון - לכל הכתבות והדיווחים

20 דקות אחר כך, כשהנחירות של הבוס משמאלו מפריעות לו לתפוס תנומה בעצמו, הרגיש לפתע קשטן תזוזה עצבנית ומוזרה בכיסו. עוד לפני ששלח את היד כדי להבין את מקור המטרד החדש, ראה המאמן הלאומי אור בוהק, וקול שלא הותיר מקום לספק: "מצא לנו מקום שקט, דרור. שנוכל לדבר. רק שנינו".

קשטן קם במהירות ממקומו, דילג לירכתי המטוס ונכנס לתא השירותים. כשהוציא את החמסה מהכיס, פיו נותר פעור. "כבר שנים שאנחנו הולכים יחד, ברע ובטוב", אמרה לו החמסה בקול שקט. "וכעת, רגע לפני המשחק החשוב ביותר שלך, הגיע הזמן שאחזיר לך כגמולך". קשטן הסמיק ממבוכה, אך ירה ללא היסוס: "הלוא אין מדובר כאן במקח וממכר. אמונתי יציבה ואמיתית היא", אמר. אבל החמסה נראתה הפעם נחושה עוד יותר: "אחרי שנים של נאמנות אין קץ – הגיע רגע האמת. יש לך שלוש משאלות, דרור. בחר אותן בקפידה".

"ובכן", אמר המאמן הלאומי והמהם. "נתקלתי בבעיה בבניית ההרכב. אגף שמאל לא מסייע להתקפה, הקישור האחורי לוקה בחסר ובשפיץ – סהר בן יקיר לי, אבל חסר הוא ברגל מסיימת". "מהי אם כן משאלתך הראשונה?", שאלה החמסה, שהחלה לאבד סבלנות. "אני רוצה להחזיר שלושה שחקני עבר לנבחרת", אמר המאמן בנחישות, ופרט: "נג'ואן גרייב, טל בנין ואלון מזרחי".

"ומה עם מגפת הכדורים הנייחים?", שאלה החמסה בטונים גבוהים. "בהפועל זה לקח לנו שנים. מה יעזרו גרייב או בנין מול הבלמים היוונים החסונים?". "ובכן", חזר המאמן הלאומי והיכה בפח: "אני רוצה שהנבחרת שלי תהיה עמידה בפני כל מצב נייח".

"אז שוב הסגל יהיה מאוזן, ובנגיחה לא תספוג לעולם", עשתה החמסה ספירת מלאי, "אבל מהי משאלתך האחרונה?", היא תהתה בקול. "מהו הדבר שבאמת יעשה אותך גדול?". "ובכן", אמר קשטן בטון של משורר, "אני רוצה את הדבר הכי חשוב: להיות ווינר".

משדה התעופה למלון >>>

"היי, אלון, איך הגעת לפה, אחי?", צעק יוסי בניון אל עבר מזרחי המופתע, שהוקף מיד בחבורה של צלמים ועיתונאים שרק ירדו מהמטוס. החלוץ, שלא הבין איך הגיע למקום בו הוא נמצא, מה עושה עליו אימונית של הנבחרת ובעיקר איך חזר שוב לאור הזרקורים, לא כל כך ידע מה לומר. אז הוא הלך על מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: "תמיד אמרתי שאני רוצה לשחק או באירופה או בספרד. כאן זה ספרד?".

בדרך למשחק השש-בש המסורתי מול משה סיני,זה שנגמר בדרך כלל במפח נפש מצידו, קיבל לפתע קשטן SMS מהדוקטור רוסנובסקי. "לא יודע מה קרה", נכתב שם, "אבל נעלמו לי כל הכדורים, ויוסי רוקד בלובי עם איזו יווניה כאילו אף פעם לא היתה לו פציעה". המאמן, שעדיין היה סקפטי לגבי ההבטחות מהמטוס, החזיק את הקוביות מול פניו השחצניות של עוזרו, וזרק. אחרי 15 פעמים רצופות של דאבל שש-שש, אסף קשטן את מעילו ועלה לחדר לנוח. "משהו טוב הולך לקרות", הוא אמר לצפירה בטלפון הנייד. "את חייבת להיות איתי במשחק – אל תשאירי אותי לבד".

לחמסה חוקים משלה >>>

הפתיחה היתה קשה. כבר בדקה החמישית יוון עלתה ליתרון 0:1 מבעיטה אדירה של קראגוניס, אבל למרות לחץ כבד, ולא פחות מ-12 קרנות עד המחצית, היוונים לא הצליחו להתקרב לשער של דודו אוואט. קשטן הבין שהטריק כנראה עובד, ובהפסקה ניגש לגרייב, בנין ומזרחי, ולחש להם: "הייתם כבר פעם אחת בהצלבה, ונצלבתם מול הדנים. אני נותן לכם הזדמנות נוספת – אל תאכזבו את העם".

הפרשן שלמה שרף תקף בעמדת השידור את החילופים ההזויים של המאמן, אבל הנבחרת השתלטה מיד על מרכז השדה, והחלה לתקוף – במיוחד מהצד של גרייב. בדקה ה-57 שלח בנין בכדור עומק את מזרחי, שכבש את השוויון. שש דקות אחר כך החל מהלך גדול נוסף של בנין במסירה לגרייב, שחדר לרחבה והשאיר את האוירון להמריא שוב.

הנבחרת נסוגה לשערה, וגררה גל גדול של התקפות יווניות, מימין ומשמאל, בקרנות ובבעיטות ממרחק. שתי דקות בתוך תוספת הזמן הגביה קראגוניס לרחבה, דקל קינן פספס את הכדור וחריסטאס דחק מקרוב את ה-2:2 הדרמטי. בירידה מהמגרש, הנבחרת התקבלה בשריקות בוז ומטח של מטבעות, אבל כל מה שעניין את קשטן, ששעט בעצבנות אל חדר ההלבשה, היה לתפוס רגע לבד עם החמסה, כדי לשאול אותה למה היא עשתה לו את זה.

"את שחקני החיזוק קיבלת", הסבירה החמסה ברוגע לקשטן הזועף, "ואלמלא אני, היית יוצא מפה עם חמש חתיכות". "אבל מה עם הכדורים הנייחים?", זעק המאמן המתוסכל. "הבט דרור", ענתה החמסה בסבר פנים יפות. "יש דברים שגם חמסת קסמים כמוני פשוט לא יכולה לעשות".

* הביטו, קוראים יקרים: מדובר בטקסט דמיוני ביותר. הלוא אינכם באמת חושבים שנצליח לכבוש שני שערים בכרתים?