החברים של יוסי

קשר אחורי אחד, כדי שנגיע למונדיאל (אייל ינאי)

מי ששכח איך נראה הכדורגל של דרור קשטן, קיבל תזכורת עם הנפת הידיים של המאמן הלאומי בתום ה-0:0 הביתי מול אנגליה בקמפיין הקודם. אם אנחנו באמת רוצים להגיע למונדיאל, הגיע הזמן שהמאמן הלאומי ינטוש את הסגנון ההגנתי שלו ויעלה למשחק מול יוון עם מערך חדש, שכולל קשר אחורי אחד בלבד, במקום שניים כמו שהרכיב בכל משחק מאז המצאת הכדור.

הקשר האחורי היחיד שיש לו מקום בהרכב הנבחרת כיום הוא גל אלברמן. הברומטר ממנשנגלדבאך אולי ממעט לשחק בתקופה האחרונה, אך היציבות שלו, כמו גם השקט הלא אופייני לכדורגלן הישראלי שהוא מקרין על השחקנים שלצידו, יכולים לשחרר את הפאניקה בנבחרת שלנו - זו שרגילה לעשות במכנסיים במעמדים החשובים.

מי צריך לעמוד בשער: אוואט או דוידוביץ'? | ואת מי הייתם שמים בהגנה? | מה יהיה עם בניון? צפו בקשר מדבר על הפציעה שלו

באגפים צריכים לשחק יוסי בניון ואבירם ברוכיאן. את הסיבות להרכבת האחרון באמת שאין צורך לפרט, אך ברוכיאן לעומתו אינו נחשב כבאנקר בהרכב של קשטן, על אף שנחשב כיום לשחקן הטוב בליגת העל. הקשר המחונן של האלופה אמנם נמצא בתקופה לא טובה, אבל הגיע הזמן שהוא יראה לאוהדים ביציע, וגם לסקאוטים שיישבו לידם, שהוא באמת כשרון ענק, ולא רק האחיין של אורי מלמיליאן.

מאחורי החלוצים צריך קשטן להרכיב את גילי ורמוט. הקשר המוכשר של הפועל תל אביב אינו מוכר למאמן היווני, שכן תהיה זו הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים. בשילוב של מזל ויכולת, אוטו רהאגל יראה את הילד כובש מולו עוד לפני שיספיק להגיד גיאורגיוס קראגוניס.

הקישור של אייל: אבירם ברוכיאן, גל אלברמן, יוסי בניון; גילי ורמוט

כל הכישרון בבת אחת (ערן צבעון)

בקישור של הנבחרת צפויות לקשטן בחירות לא פשוטות, בעיקר בגלל שסלים טועמה היה חייב להיות בפנים. בעמדת הקשר הדפנסיבי בירם כיאל הוכיח שיש לו את מה שצריך: כושר גופני, לחימה בלתי מתפשרת ובעיטה טובה מרחוק. תמיר כהן שלא רואה דשא וגל אלברמן שרואה, אבל לא בקביעות, הם סיכון גדול מדי לעמדה חשובה כל כך.

בצד שמאל, המקום בו אמור היה לשחק טועמה, צריך קשטן ללכת עם גילי ורמוט. נבחרת ישראל, בטח מול נבחרת כמו יוון, חייבת שחקנים שיודעים בדיוק איפה הם משחקים, ולא שחקנים שהם חצי קשר חצי חלוץ כמו יניב קטן. ורמוט הוא מהשחקנים היותר מוכשרים בנבחרת, הוא יודע מה לעשות באגף שלו, והכי חשוב: הוא מאוד ממושמע. סביר להניח שהשחקן היחיד של גוטמן בנבחרת לא יעשה פאשלה שתעלה לנו ביוקר.

במרכז ובצד ימין צריכים לשחק האסים של קשטן מבחינת כישרון – יוסי בניון ואבירם ברוכיאן. במקרה של יוסי, כל ניסיון להסביר למה הוא צריך לשחק יראה מגוחך, וברוכיאן אמנם מחזיק בנטייה להיעלם לדקות ממושכות (או משחקים ממושכים), אבל פעולה אחת טובה שלו יכולה לשים חלוץ מול שוער. גם אם חצי נבחרת יוון תסגור את בניון, תמיד תהיה לברוכיאן אפשרות להחליף איתו מקומות, ולהוכיח ליוונים שגם בטדי יודעים לשחק כדורגל. שער במשחק חשוב של הנבחרת יכול לשדרג את הילד לדרגת כוכב לגיטימי, כי כרגע הוא עוד לא כזה.

הקישור של ערן: יוסי בניון, אבירם ברוכיאן, בירם כיאל, גילי ורמוט

לנער את הנאיביות (רועי פרייס)

בעיית הלגיונרים שלא משחקים בקבוצות שלהם תפגע בנבחרת בעיקר במרכז השדה. בעמדה ששחקנים כמו סטיבן ג'רארד, צ'אבי הרננדז ופרנק למפארד הפכו לאחת החשובות במגרש, ישחקו אצלנו שניים מתוך שלושה: הראשון הוא גל אלברמן, שבקושי משחק בבורוסיה מנשנגלדבאך, והשני הוא תמיר כהן, שחוזר מפציעה ארוכה ולא משחק בבולטון. בירם כיאל, שחזר לאחרונה להרכב של מכבי חיפה ולא מגלה יכולת טובה, הוא המועמד השלישי. דרור קשטן צריך לבחור בראשונים ולא בגלל התלהבותו מכושרם, אלא בגלל חרדת כיאל. כי קשר מכבי חיפה נוטה לבצע שתי פעולות שתמיד עולות לנבחרת שלנו ביוקר: עבירות ליד הרחבה ואיבודי כדור בחצי המגרש שלנו. גם על הבעיטות חסרות הסיכוי מחוץ לרחבה נוכל לחיות בשקט.

אחרי שקשטן יסגור את מרכז השדה, הוא יתפנה לבחור את השניים שיפיקו משהו יצירתי מול נבחרת יוונית סופר הגנתית של אוטו רהאגל. יוסי בניון מסוגל לייצר הכי הרבה וגם ימשוך את מלוא תשומת הלב ההגנתית ויפנה שטחים לאחרים, ובמידה ויהיה כשיר הוא חייב לפתוח. לצידו, אציב את אבירם ברוכיאן. הקשר הבית"רי מתקשה אמנם לשמור על עקביות, אבל היכולת שלו ברגעים טובים העונה, ושיתוף הפעולה עם ברק יצחקי, צריכים להבטיח לו את המקום בהרכב. גילי ורמוט הוא רך מדי ולא מאיים מספיק על השער. מול דנמרק, אוסטריה וקרואטיה נכשלנו בגלל טעויות נאיביות, והגיע הזמן שקשטן ינער את הנאיביות מהנבחרת. הרביעייה הזו היא המתאימה לעשות את זה.

הקישור של רועי: אבירם ברוכיאן, גל אלברמן, תמיר כהן, יוסי בניון