ההצגה הטובה בעיר

יש לה חמישה שחקנים בנבחרת ישראל, אפשרות להתקרב מרחק 3 נקודות מהמוליכה ואלוף עולם לשעבר על הקווים. מכבי נתניה אמורה להיות הדבר הכי לוהט בליגת העל המשמימה, אבל לא תמצאו אדם אחד במדינת ישראל שבאמת מאמין שהיא בדרך לאליפות. רגע לפני המשחק מול בית"ר ירושלים הערב (ראשון, 20:50 בערוץ 10, שידור ישיר עם צ'ט פייסבוק בספורט nana10), החלטנו לבדוק למה זה קורה.

אניימה ויבואה פוגעים בהפועל תל אביב, מכבי חיפה כבר מתגעגעת לרוני לוי. סיכום השבת | אייל ברקוביץ' הוא הפרשן הטוב בארץ

רצים לאליפות בלי לנצח

היהלומים של מתיאוס אולי עדיין במקום השלישי, אבל המאזן שלהם במחזורים האחרונים, אלו שנקראים בז'רגון עיתונות הספורט "הישורת האחרונה של העונה", פשוט מעליב: ב-11 המשחקים האחרונים היא ניצחה רק 3 פעמים, ונכשלה מול קבוצות בינוניות ומטה כמו הכח רמת גן, איתה סיימה פעמיים בתיקו בבית, בני יהודה וסכנין. לשם ההשוואה, בתקופה הזו הפועל תל אביב ניצחה בשישה משחקים (השביעי אתמול) ובית"ר ירושלים המתאוששת בשבעה. בנוסף, היכולת מול קרית שמונה והכח בשני המשחקים האחרונים לא מעודדת. מתוך הרביעייה הראשונה, נתניה נמצאת בכושר הירוד ביותר.

לילה בלי כוכב

למכבי נתניה אין כוכבים, וכשהמשחק מגיע לדקות בהם מישהו צריך לדחוף את כולם, הקבוצה נתקעת. אם ברגעים המכריעים בחיפה כולם מסתכלים על יניב קטן, להפועל תל אביב היה לפחות עד השבוע את סמואל יבואה ו-וינסנט אניימה וברק יצחקי ואבירם ברוכיאן עושים את זה בבית"ר, נתניה מסתפקת באיתי שכטר, עם 6 שערים ובישול, ושלו מנשה, עם 6 כיבושים ו-5 בישולים. לא מספיק.

נתניה שולחת אמנם לא פחות מחמישה שחקנים לסגל הנבחרת של קשטן, אבל רק לדדי בן דיין ואולי לקלמי סבן יש סיכוי ממשי לשחק, בעוד שלירן שטראובר, רביד גזל ואיתי שכטר ישארו ודאי מחוץ לסגל הסופי. ליריבות של נתניה בצמרת יש אמנם פחות נציגים בסגל הכחול לבן – 4 לחיפה, 3 לבית"ר ורק אחד להפועל - אבל זה בדיוק מה שמראה על הנחיתות של היהלומים לעונת שלוש היריבות שלה – רמת הזרים.

מארין וכל השאר

השחקנים הזרים הם הנקודה הכואבת ביותר של עידן דניאל יאמר בנתניה. למרות שהצליח להביא את לותר מתיאוס לקופסא, זרים ראויים לא נחתו בקבוצה בשנים האחרונות, פרט אולי לבלם נבחרת קוסטה ריקה, לואיס מארין. האחרים פשוט לא מצליחים לעשות את ההבדל: ביבאן פרנסמן בינוני למדי בהגנה, אלברטו בלאנקו, נקוסי סיאבונגה ואלברטו זפאטה לא הספיקו לשחק הרבה, וזה בגלל שהחליפו זרים בינוניים אחרים במהלך העונה. אצל היריבות המצב שונה: מלך השערים של מכבי חיפה הוא פנטיני כשבוקולי הנהדר עדיין נחשב זר, הפועל תל אביב היתה קבוצה אחרת לחלוטין ללא אניימה ויבואה, וגם בבית"ר מהווים כריסטיאן אלבארז, דריו פרננדז וטברטקו קאלה שחקני מפתח.

הבלוג של מתיאוס: בלעדי לספורט nana10

משחק של אחוזים

עם 40 נקודות ב-23 משחקים, מכבי נתניה מחזיקה נכון לעכשיו ב-57% הצלחה בליגה. למה היא עדיין בצמרת? בגלל 63 אחוזי ההצלחה של חיפה, נתון שהספיק לירוקים לאליפות בעונת 2003/4. גם בשנה ההיא, אגב, גרמו אחוזי ההצלחה הנמוכים של האלופה לסוג של רביעיית צמרת - מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה והפועל באר שבע. למכבי תל אביב של אז היו 57 אחוזים, ממש כמו לנתניה של השנה, וזה הספיק רק לסגנות. אלא שגם במכבי חיפה יודעים שחוץ מהעונה המוזרה ההיא, אליפות שמגיעה אחרי עונה של 65 אחוזי הצלחה או פחות היא לא משהו לבנות עליו.

ותודה לליגה

האמת, את הבלון של מכבי נתניה ניפחו קבוצות הצמרת האחרות בליגה. בית"ר ירושלים עדיין עסוקה בלהתאושש מפתיחה רעה מאוד של העונה, ובעל בית שאף אחד כבר לא באמת יודע מה קורה איתו; הפועל תל אביב מתמודדת עם פציעות שרק הגדילו את התלות הענקית שלה באניימה ויבואה, שמצאו להם את הזמן הכי לא נכון לעשות שטויות; ומכבי חיפה, כמו שהוכיחה גם השבת בתיקו 0:0 מול מכבי פ"ת של רוני לוי, היא ממש לא הקבוצה שתברח לליגה. וכך, עם סגל שלא מכיל אף שחקן שזוכרים 10 דקות אחרי המשחק, מכבי נתניה רצה לאליפות. ניצחון על בית"ר ירושלים, וכולנו נדבר על הגאונות של מתיאוס. הפסד, ונתניה תאלץ להתמודד עם מה שהיא באמת - קבוצה שרק הגיעה לכאן במקרה.