סוסים טרויאנים

הבדיחה על חשבונכם

עד לפני שבוע או שבועיים, כולם דיברו על שני באנקרים שיש להפועל תל אביב העונה: וינסנט אניימה בשער, סמואל יבואה בשפיץ. השחקנים הכי איכותיים בסגל, המפתח להרבה נקודות ליגה ואלו שהסטטיסטיקה הקבוצתית ניזונה בעיקר מתרומתם שלהם. לאדומים יש את כמות הכיבושים השנייה בליגה- 36 שערים, שליש מתוכם של יבואה, ואת כמות הספיגות הנמוכה בליגה (בצוותא עם מכבי פתח תקווה) - 19 שערים, שמאפשר לה להחזיק בהפרש השערים הטוב ביותר, 17+.

מכבי נתניה - בית"ר ירושלים הערב, 20:50 בערוץ 10, ישיר עם צ'ט פייסבוק בספורט nana10

אלא שבדקה ה-90 של המשחק אתמול מול בני יהודה, הובהר סופית שהצמד שקידם את הפועל תל אביב, גם מעכב אותה. אחרי נסיגה גדולה ביכולת של יבואה, שלא הצליח למצוא את הרשת בששת משחקי הליגה האחרונים, התחיל גם אניימה לפשל, בעיקר בהתמודדות עם כדורי גובה, אבל זה היה רק הסיפתח לעבירות משמעת חסרות אחריות שפגעו ועוד יפגעו בקבוצה. עד שבהפועל הבינו שסמואל יבואה חשוב להם יותר מאשר הם לו, וירדו מהעץ שטיפסו עליו בעקבות הנסיעה הארוכה ללוויית אימו, הנחית עליהם וינסנט אניימה בעיה חדשה אחרי השלכת הכדור המטומטמת (תסלחו לי, אין מילה מדויקת יותר בשפה העברית) על קובי מויאל עם שריקת הסיום. בשניים, שלושה או ארבעת משחקי הליגה הקרובים, הפועל תתגעגע מאוד לאניימה, שתירץ את ההתנהגות הפראית בתירוץ הפתטי "רק צחקתי". בהפועל עוד יבכו על הבדיחה הזו.

בעיות המשמעת והמחויבות הקבוצתית של השניים הן לא סיפור חדש. אלי אוחנה, שאימן את יבואה בהפועל כפר סבא, הזכיר השבוע שגם בעבר יבואה לא חזר בזמן מביקורי המולדת, וינסנט אניימה הורחק בעונה שעברה מארבעה משחקים אחרי שחבט ללא סיבה בבלם בני יהודה, סלבר הודזיץ'. לא ברור מהם המשקעים שנותרו לניגרי מקבוצתו לשעבר, אבל האגרוף ההוא עלה להפועל תל אביב בשני הפסדים ותיקו בשלושת משחקי הליגה בהם לא שיחק (מתוך הארבעה מהם הורחק), בהם הידרדרה הקבוצה עד למקום ה-11 בליגה, ונשפטה למאבקי הישרדות עד סוף העונה. מה שיש לגוטמן בידיים העונה כבר לא ישתנה, אבל בקיץ הוא יצטרך לבדוק טוב את מי הוא מביא במקום שני האסים, שכנראה ימשיכו לתחנה הבאה. כי זרים ברמה גבוהה – גם מקצועית וגם אנושית – כנראה כבר לא נראה כאן יותר.

אליפות בלי מאמן (ובלי חלוץ טבעי)

מכבי חיפה המשיכה להפגין את הבינוניות המעייפת של השבועות הרבים האחרונים, אלא שהפעם לא היה לה את המזל או אותה הברקה אישית שיתנו לה 0:1 קטן על מכבי פתח תקווה. אולי להכרות של רוני לוי עם הירוקים יש חלק בכך, אבל קשה שלא להפיל את התיק על יניב קטן. כי איך שלא הופכים את חיפה של העונה, מגיעים אליו. לחיפה של העונה אין חלוץ אמיתי (תמבינקוסי פאנטיני כבש שער אחד ב-12 המשחקים האחרונים), אין עושה משחק (רפאלוב ממשיך ביכולת החלשה שלו), ושני הקשרים האחוריים שלה, ג'ון קולמה ובירם כיאל, מאבדים אינסוף כדורים ונראים לא מחוברים חברתית. בגלל כל אלו, התלות בקטן עצומה, אולי מוגזמת.

החלוץ החיפאי לא הפיק לקחים מהמפגש הקודם עם רוני לוי, ושוב לא לחץ את ידו לפני המשחק. אחרי שנתן את אחד המשחקים החלשים שלו העונה, ונראה לא מרוכז, חייב קטן להבין שלשחקן שמוביל קבוצה לאליפות אסור לעבור ימים כאלה. כמו קטן, גם אלישע לוי ממשיך לשלם על הטעויות שלו, ובמקרה של המאמן מדובר בהחלטות של חודש ינואר, כשהתעקש להביא בלם זר במקום חלוץ. אנדרסון ווסט לא יושב אפילו על הספסל בגלל יכולת חלשה, ואוסיי רנספורד לא רק שמראה את היכולת שציפו ממנו, הוא גם לא ממש משחק כחלוץ. וכך קורה שבדקה ה-67 של משחק בית בדרך לאליפות, נאלץ אלישע נאלץ להחליף את פאנטיני המאכזב במוחמד גאדיר, ונשאר למעשה בלי אף חלוץ טבעי במשחק שהוא חייב לנצח.

מכבי חיפה, הקבוצה הכי אטרקטיבית בכדורגל הישראלי מתחילת שנות ה-90, הופכת תחת אלישע לוי לקבוצה של 0:0 ו-0:1. רק לשם ההשוואה, באליפויות של 2004/5 ו-2005/6 תחת רוני לוי, כבשה חיפה 2 שערים בממוצע למשחק, בעוד שהעונה יש לה רק 35 כאלה ב-24 משחקים - ממוצע של 1.4 שערים למשחק בלבד. באחד-עשר המשחקים האחרונים, כבשה המועמדת מספר 1 לאליפות 8 שערים בלבד.

גם הקהל בחיפה מבין את זה, ומצביע ברגליים: רק 7,000 צופים הגיעו לעוד משחק בית בדרך לאליפות, מספר נמוך בהרבה מזה שנהג לגדוש את יציעי קרית אליעזר באליפויות הקודמות. ביציע ג' כבר לא בונים על שלישיות ורביעיות, ומסתפק בתחביב המאוס מפעם: קללות לרוני לוי. לפחות זה נותן לאלישע לוי עוד שבוע של שקט.