יצא גם מזה, המלך

אבי נמני, בקטנה

אבי נמני השחקן היה מאלה שהכל בא להם בקלות: תזוזה קלה עם הרגל, ופוף, הוא עבר שחקן; 88 דקות של בינוניות בדרבי הסתיימו בדרך כלל עם כדור ברשת; חצי חיוך, והקהל הפך עולמות בשבילו. אלא שהחיים של נמני המאמן הפכו קשים. פתאום, הקטנות האלה לא מספיקות בשביל לגרום למכבי תל אביב להראות כמו קבוצת כדורגל, ומד הלחץ עולה ועולה.

גם היו"ר של נמני בפאניקה

אפשר להבין את הכעס של נמני על השופטים. בדרבי הקודם הם פסלו למכבי שער שיוויון חוקי, השבוע יתכן ונגזל ממנה פנדל בדקה ה-90, לפני הנוק-אאוט של טלקיסקי. אפשר גם להתווכח על הסגנון או על תנועות הידיים המאיימות, אבל אין ספק שכניסה לחדר הלבשה של שופט במחצית הדרבי היא לא ראויה, ובטח לא חכמה. לא כשעומד נגדך עונש הרחקה על תנאי לשלושה משחקים.

אבל נמני המאמן הוא כנראה בכל זאת נמני השחקן, זה שבתנועת גוף קטנה מוציא את עצמו מהבור. וכך, האיש שצעק על השופט משיח ש"השופטים שונאים את מכבי, ואני שונא את השופטים", הצליח להפוך את הודעת תובע ההתאחדות על העמדתו לדין בעזרת מכתב התנצלות, בו הבטיח ש"אני נותן את דברתי שלא אנהג עוד כפי שנהגתי אתמול". לותר מתיאוס, שנענש העונה יותר מפעם אחת על עבירות קלות יותר לכאורה, אוכל את הלב. איך לא חשבת על זה קודם?

מכבי צפון תל אביב

עד לפני עשור, שלטה מכבי תל אביב בצורה מוחלטת בכדורסל הישראלי. היא הכתיבה מדיניות באיגוד, החתימה שוב ושוב את כוכבי הקבוצות היריבות, החזיקה קבוצת בת בליגה השניה ולא שמטה ולו תואר אחד. שלוש השנים האחרונות, בהן ירדו הצהובים מכל נכסיהם, גרמו למישהו שם לעשות חושבים ולהחליט: חייבים להחזיר עטרה ליושנה.

הצלתה מקריסה של עירוני נהריה על ידי מכבי תל אביב היא פועל יוצא של המדיניות הזו. עיתון "מעריב" חשף השבוע שמכבי הסכימה לממן את שכרו של ג'ייסון וויליאמס בנהריה, תמורת הקצבות המנהלת לנהריה בשנתיים הבאות. אחרי שצירפה אליה את שחקני נהריה ארון מגי ורביב לימונד, הקלה מכבי משמעותית את הגרעון של הקבוצה הצפונית, שתוכל עכשיו להמשיך ולפעול. בלי ששמנו לב, הפכה עירוני נהריה למכבי צפון. העיקר שכולם מרוצים ואף קבוצה לא מתפרקת באמצע העונה.

המיתון העמוק בכלכלה העולמית עשוי אולי להקטין בכמה עשרות אחוזים את תקציב עשרות המיליונים של מכבי תל אביב, אבל יש בו משום גזר דין מוות לקבוצות הקטנות, ובכדורסל הישראלי מדובר בכל מי שלא לובש צהוב. הצעד של מכבי אמנם הציל מהתמוטטות קבוצה חשובה מאיזור פריפריאלי, אבל הוא מהווה סכנה אמיתית לתחרותיות ורוח הספורט. הרי אף אחד לא היה מהמר נגד נהריה אם, נניח, היא היתה עולה בצורה סנסציונית לגמר מול מכבי תל אביב.

האנגליות שולטות

הפנדל המוחמץ של טונטו מרומא, ששלח את ארסנל לרבע גמר ליגת האלופות מאחד המפגשים הפחות מרתקים בשמינית הגמר, המשיך את מגמת השליטה של הקבוצות האנגליות בכדורגל האירופי. שימו לב למספרים: בעונה שעברה הגיעו 3 אנגליות לחצי הגמר, כשהרביעית, ארסנל, הודחה ברבע הגמר על ידי אנגלית אחרת, ליברפול. גם לפני שנתיים היו אותן שלוש אנגליות – מנצ'סטר יונייטד, ליברפול וצ'לסי - בחצי הגמר, כשארסנל עפה בשמינית. לפני שלוש שנים הגיעה ארסנל בשיאה לגמר. ובסך הכל: ארבע אנגליות בשלושת הגמרים האחרונים, שבע מתוך 12 בחצאי הגמר של אותן עונות.

קצרה היריעה מלפרט את הסיבות למהפך, שהפך את הקבוצות האיטלקיות - אלו ששלטו בזירה לפני האנגליות – ללהקה של זבובים שעפים בזה אחר זה בשמינית הגמר. אבל העוצמה הפיסית והמנטאלית, שמתובלת בגאונות של אותם שחקנים זרים שדוהרים לממלכה בגלל הכסף הגדול והתהילה של הפרמיירליג, הביאו לכך שעם קצת מזל בהגרלה, גם השנה נקבל גמר של צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד. ובלי אברם, איך נאמר, זה כבר לא יהיה אותו דבר.