באסה במקום בארסה

המשחק בקרית אליעזר היווה צומת דרכים חשובה לרן בן שמעון. ניצחון על הירוקים היה נותן דחיפה מוראלית גדולה, מקרב את מכבי תל אביב לפסגה ובעיקר עוזר מעט בשחרור הלחץ. בפועל, ההפסד השני מול יריבה לצמרת השאיר את מכבי תל אביב עם 9 נקודות בלבד בשבעה מחזורים, ואת המאמן הצעיר והרהוט של פעם היסטרי ועצבני.

במכבי תל אביב מספרים שבן שמעון מרוחק מהשחקנים, מדבר אליהם בהתנשאות וכבר איבד את אמונם. במקביל, טוענים שם, הוא משקיע ממרצו בריצוי הבוס אלכס שניידר, בלי ממש לספור אנשים נוספים במערכת. דוגמא טובה לכך ניתנה לקראת משחק הליגה מול הכח עמידר רמת גן. שניידר, שמביע עניין גדול בנעשה בקבוצה, הביע את מורת רוחו על כך שג'ונתן אסוס לא זוכה לדקות משחק. כמעשה קסמים, פתח אסוס בהרכב דווקא באותו משחק, בו הבוס הגדול ישב ביציע.

בן שמעון, שהיה סגור במכבי תל אביב כבר בחודש מרץ, יש האומרים בתמיכת אברהם גרנט, התעקש על הבאתו למכבי של הבלם איגור טומאסיץ', אחריו עקב מספר שנים. הבלם בן ה-33 חתם בקבוצה על חוזה לשנתיים המוערך ביותר מחצי מיליון דולר, אבל בפועל אינו מספק את הסחורה. גם מאור בוזגלו, איליה יבוריאן, דולי ג'ונסון וגיז'רמו ישראלביץ', שחקנים בהם חשק בן שמעון, עלו לא מעט כסף אך לא מספקים את הסחורה. במקביל, הסתפק בן שמעון במגינים אורי שטרית ויובל שפונגין, אותם אימן בקבוצת הנוער, ואיפשר את שיחרורם של ארז מסיקה, רביד גזל וקובי מוסא. בינתיים, המרחק בין תכניות האליפות של מכבי מהמציאות הן כמרחק מוסא מהנבחרת.

בשיחה שערך בן שמעון עם האוהדים ערב פתיחת העונה, נשאל המאמן לגבי בניית הסגל הבעייתית שלו, והסביר בביטחון כי הוא בונה קבוצה על פי שיטת המשחק של ברצלונה. המאמן, שאת קרית שמונה אותה אימן בשנתיים האחרונות דימה למילאן, רחוק בינתיים מהמאזן של גוארדיולה. בן שמעון, שזכה במשרה הרמה ללא ניסיון רב מדי, עמל על הסגל כמעט לבדו, בעוד אליל האוהדים אבי נמני ממונה לתפקיד יועץ מקצועי בלבד. מבחינת האוהדים הצהובים, זהו בסיס הכישלון של האיש על הקווים.

את קריירת האימון שלו החל בן שמעון בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב, ולאחר מכן חזר להפועל חיפה, בה שיחק בשיא הקריירה הקודמת שלו. המטרה של הקבוצה באדום היתה חזרה לליגת העל, אבל בתום שנה רווית סכסוכים עם הבעלים יואב כץ כבר הפליג המאמן הלאה, לקרית שמונה. שחקנים ששיחקו תחתיו בליגה הלאומית מחמיאים להבנת המשחק שלו, ולא זוכרים מצבים של התנשאות ויוהרה, כפי שקורה לכאורה במכבי תל אביב.

בין אנשי המקצוע שעבדו עם בן שמעון בשנים האחרונות קיים קונצנזוס לגבי כישרונו, הבנת המשחק שלו ובעיקר הפוטנציאל שלו להגיע לרמות הגבוהות, במקביל ליחסי האנוש הטובים שלו, והיכולת לזהות הזדמנות ולקפוץ עליה. אלא שהקפיצה האחרונה, על אחת העגלות המלחיצות בארץ, היתה כנראה מהירה מדי. ואולי מדובר דווקא בעוד סימפטום של תופעת האינסטנט של דורנו, אותו דור לא מעמיק שחושב שכל אדם יכול להפוך באחת לראש ממשלה, שר האוצר או מאמן נבחרת ישראל. או להבדיל, להצליח לנצח עם גיז'רמו ישראלביץ' כמגן שמאלי.