שובו של המכביזם

כששרן ייני הבקיע את שער הניצחון לזכות מכבי תל אביב מול בני יהודה בדקה ה-93, נשמעה אנחת הרווחה האדירה של כל אנשי מכבי כהד רועם, שהגיע הרחק מעבר למוסכים המלוכלכים הצמודים לאצטדיון בלומפילד.

הצהובים ודאי פיללו לפתיחת עונה רגועה יותר, שהניצחון על הקבוצה המבולבלת של גיא לוזון יגיע מבלי להזדקק למזל, או להרמות המדויקות של מאור בוזגלו ברגעיו האחרונים של המשחק. אלא שלמרות הניצחון הדרמטי, שיכול היה להפוך בקלות לתיקו 1:1 שהיה מבעיר את המערכת הלחוצה בקרית שלום, יכולים רן בן שמעון, אבי נימני ואולי אפילו עוזי שעיה ואביב בושינסקי להיות רגועים. מכבי תל אביב חזרה.

אולי אלו מספר המשבצות שעיטרו את החולצות הצהובות, שהזכירו את שנות התשעים העליזות, אולי סתם הנחישות שהפגינו שחקני מכבי בחצי השעה הראשונה של המשחק. מה שבטוח, למכבי תל אביב חזר הזיק "הרע" בעיניים. אותו מבע שאפיין אותה כל כך בתקופות הטובות שלה, כשעל המגרש שיחקו שלח, ברומר וקלינגר עם הדם הצהוב בעורקיהם, מתובלים באבי נימני שלא מפסיק לרקוד על הדשא. האתוס המכביסטי מפאר קבוצה דורסת שרואה את הלבן בעיני יריביה ולא חושבת לרגע למצמץ. אותו האתוס חזר לשרור אתמול בבלומפילד.

בשנים האחרונות אבד המכביזם המפורסם מאחורי פניהם המבוהלים של יובל שפונגין ומושיקו מישאלוב. העונה זה כבר נראה אחרת לגמרי: איליה יבוריאן הוא בדיוק החלוץ המושלם לקבוצה שמתיימרת להיות המאיימת ביותר בליגה, כזה שלא מפחד לשחק מלוכלך כשצריך וללכת מכות כשאפשר והשופט לא רואה; ג'ונתן אסוס הוא קשר שנוכחותו יוצרת תחושה ביתית בכל איצטדיון בארץ; וכשלשני אלה מצטרף הטריו מאור בוזגלו-יוסי שבחון-ג'יזרמו ישראלביץ', שעשה אתמול הגנה כמו שלא עשה במשך עונה שלמה בהפועל כפר-סבא, ברור כי בין רגעי הטירוף והרוע ישחקו העונה במכבי גם קצת כדורגל. גם אם מכבי תל אביב לא תצליח לקחת מבית"ר את האליפות השנה, במשימה אחת, ואולי חשובה עוד יותר, היא כבר עמדה: המכביזם חזר לליגה.