ניפגש בכיכר

היורו נגמר, האולימפיאדה הסתיימה ובשבת נאלץ כולנו לקבל בחזרה את ליגת העל. אלא שבניגוד לשנתיים האחרונות, בהן התרגלנו לשליטה המוחלטת של בית"ר ירושלים שרמסה כל דבר שנקלע בדרכה, הפעם זה לא יקרה.

אחרי ההתרסקות מול ויסלה קראקוב, המכונה שנבנתה בבירה לא נראית פתאום כל כך מאיימת, ובכלל, סיר הלחץ של בית"ר אחרי שגמרה את העונה בתחילת אוגוסט עוד יתפוצץ. המושיע הגדול לואיס פרננדס לא ממהר לחזור לטדי, היו"ר אלי ארזי קורא כמעט כל יום על הרצון להחליפו, המאמן יצחק שום כבר מזמן לא ישן בשקט, הכוכב הגדול דרק בואטנג רב עם האוהדים ונמצא בדרך החוצה והבוס ארקדי גאידמק מתעסק בכלל בקמפיין שלו לראשות עיריית ירושלים. הצעצוע שלו לא ממש מעניין אותו.

עכשיו היזכרו שוב ביכולת השערורייתית של שחקני בית"ר במשחקי ההכנה ובתצוגת הנפל בפולין, תוסיפו את הקהל המשוגע שילחץ עליהם מהדקה הראשונה ולא יקבל פחות ממאזן מושלם, ותגיעו למסקנה חד-משמעית – האליפות השלישית ברציפות מעולם לא נראתה רחוקה יותר.

אז מי כן תעשה את זה? מכבי תל אביב? החבר'ה בקרית שלום הביאו אמנם את היהלום מאור בוזגלו, אבל הוא לא יוכל להחזיק לבדו את הקבוצה הזו, שלא הגיעה שנים לשום הישג. חוץ מזה, תמיד אפשר לסמוך על אבא בוזי שיזרוק מילה מיותרת ויהרוס לילד, בדיוק כמו שעשה במכבי חיפה. אז מי יירש את נמני? יוסי שבחון? נו, באמת.

גם מכבי חיפה לא תעשה את זה. העונה האיומה שעברה על הקבוצה לא שינתה את המדיניות של יענקל'ה שחר, זו שהמציאה באמצע שנות ה-90 את הביטוי "עונה פיננסית". עם מאמן בינוני כמו אלישע לוי, שאימן עד כה בקבוצות קטנות, ורכש "נוצץ" כמו לאוניד קרופניק וג'ון קולמה, אפשר אולי להתמודד על מקום בגביע אופ"א. באליפות זה לא יגמר

ומה עם הפועל תל אביב? הבולגרים נשארו, גילי ורמוט חזר מגלות בבלגיה, אבל לאליפות זה לא יספיק, בטח כשכל שחקני החיזוק שלך נאבקו בעונה שעברה נגד הירידה בהפועל כפר סבא. הם נכשלו, אגב.

המסקנה, חברים, היא אחת ויחידה: 25 שנים אחרי, בעונת הפרידה שלה מאיצטדיון הקופסא האגדי והמפואר, תנחת אליפות המדינה בעיר היהלומים. כבר שנתיים שמכבי נתניה מגיעה למקום השני ומשאירה אחריה את כל הקבוצות הגדולות, והשנה, בעזרתם הנדיבה של הפולנים שהחריבו את רוח הקרב של בית"ר, זה סוף סוף נראה אפשרי.

שטראובר יספק את הסחורה בשער, לואיס מארין ימשיך להיות העוגן בהגנה, ברוך דגו ורביד גזל יהפכו את הקישור ליצירתי, שכטר ילהיב את הקהל, ושלושת החלוצים הזרים יבקיעו. אם כל זה לא מספיק, על הקווים בנתניה יעמוד השנה אלוף העולם לותר מתאוס, שיודע דבר או שניים על כדורגל ועל משמעת גרמנית, ולא ייתן לחבורה הצעירה להסתפק במקום השני כמו בשנתיים הקודמות. לא מאמינים? ניפגש אי שם בחודש מאי, ליד ובתוך המזרקה של כיכר העצמאות בנתניה. תבואו, יהיה כיף!