רבותיי, ההיסטריה חוזרת: בכר איבד שליטה

המיצוי של המאמן ומדיניות הרכש. שרף על הקריסה של ב"ש

הפועל באר שבע היא כישלון ענק. ברק בכר מתח את החבל יותר מדי, ואחרי שלוש אליפויות אולי אפשר להגיד שהוא מיצה את עצמו בנגב. המאמן איבד את השליטה ואת השקט הנפשי, נגרר לרכישות חפוזות והחליט לשלב בהרכב שחקנים שבקושי התאמנו פעם אחת ביחד, האם זה מקצועי? מה זה אומר על שאר השחקנים ועל קבלת ההחלטות של הצוות המקצועי? ההיסטריה השתלטה על המועדון והדבר היחיד שנותר לב"ש, לאחר איבוד האליפות בשלב כל כך מוקדם והדחה מהגביע בשמינית הגמר, הוא להילחם על מקום בפלייאוף העליון, כשגם שם מקומה ממש לא מובטח.


לב"ש יש מדיניות של רכישת שחקנים זרים מקבוצות ליגת העל, ולאלונה ברקת אמנם יש כסף לממן את התענוג ולשלם לשחקנים מקבוצות כמו חדרה פי ארבעה וחמישה ממה שהם קיבלו לפני כן, אבל נשאלת השאלה - איפה הסקאוטינג של המועדון? למה באר שבע לא מוצאת את השחקנים הללו לפני כן? האם ניסו אביטן הוא הסקאוט שלה בעניין קווין טאפוקו, אלי טביב הוא הסקאוט שלה בכל מה שקשור לאריק סאבו, אשר אלון הוא הסקאוט שלה בעניין טוני וואקמה ואיזי שרצקי הוא הסקאוט שהביא את נייג'ל האסלביינק? איפה הצוות המקצועי של האלופה הגאה? למה הם צריכים לשלם פי ארבעה וחמישה על שחקנים שכבר הגיעו לארץ?


ההחלטות המקצועיות ממשיכות להיות בלתי מובנות. חנן ממן היה גורם מרכזי ובכיר באליפות האחרונה של באר שבע, מה קרה שפתאום הוא בכלל לא נספר? האם זה בריא שבכל משחק השיטה משתנה ומתבצעים חמישה שינויים בהרכב? זה נראה כמו איבוד עשתונות. לא יכול להיות שמאמן כמו בכר, שזכה בשלוש אליפויות רצופות, מגיע למצב של פשיטת רגל.

את ג'ון אוגו היו צריכים לשחרר כבר לפני שנה. הניגרי מנהל משא ומתן לאחרונה עם שתי קבוצות מטורקיה, ולא יכול ולא מצליח לתרום לקבוצתו הנוכחית על כר הדשא. כל מה שקורה העונה לא מתאים למועדון, לבעלים ולמאמן. אי השקט מורגש כמובן גם במשחקים, כשאפילו קבוצה שמשחקת עם עשרה שחקנים החל מהדקה ה-70 במשחק שנגרר עד לפנדלים. שלא לדבר על הניצחון בסיבוב הקודם, 0:1 על בית"ר ת"א/רמלה משער בדקה ה-120. זה מראה על עומק המשבר הטוטאלי. אולי בכר צריך להסיק מסקנות אישיות ולהניח את המפתחות ואף על פי שאני לא רוצה לראות את זה, הוא איבד את השליטה בקבוצה הזאת.


צר לי על אלונה, כי חשוב שב"ש תהיה קבוצה מובילה בליגה, עם קהל מצוין ואצטדיון ביתי מובהק, ובאופן כללי אני מאחל לרוב המאמנים בעולם שאחרי שלוש אליפיות תהיה להם גם עונה פחות טובה, אבל עונה פחות טובה זה לא אומר להיות במרחק של 20 נקודות מהמקום הראשון והדחה כל כך מוקדמת מהגביע. כמה שחקנים נקנו ברעש גדול ושוחררו בלי לקבל צ'אנס. ברק בכר מסתמן כהפתעה הכי רעה של העונה, ולא ברור לאיזה שפל חדש האלופה יכולה להידרדר.