סוף טוב, הכל טוב? על רכישת הפועל תל אביב

היום (רביעי), בדקה האחרונה של תוספת הזמן, רגע לפני שנגמר לנאמנים הכסף לצורך התפעול השוטף של הקבוצה (דבר שהיה מביא ככל הנראה להפסקת הפעילות המיידית שלה), אישר בית המשפט את העברת מועדון הכדורגל הפועל תל אביב מידי אמיר כבירי ויתר בעלי המניות, לידי קבוצת משקיעים בראשות האחים ניסנוב.

בכך למעשה, נותק הקשר בין הראל אחזקות, החברה שהחזיקה במועדון עד עתה לבין הקבוצה, אשר מעתה ואילך תנוהל תחת תאגיד אחר, חדש. חברת הראל אחזקות תיכנס לפירוק ובקשה בעניין כבר הוגשה הבוקר על ידי הנאמנים. הקבוצה לכאורה ניצלה מהתרסקות מוחלטת ותוכל להמשיך את פעילותה בליגת העל, לפחות עד לסוף העונה.

בית המשפט, בהמלצת הנאמנים, קיבל את הצעת הרכש של קבוצת ניסנוב והעדיף אותה על פני הצעה אחרת וכמובן, העדיף אותה על שתי האפשרויות האחרות שעמדו על הפרק - סגירת הקבוצה או הפעלתה בתקציב הישרדות, דבר שככל הנראה היה כמעט בלתי אפשרי, ספורטיבית וכלכלית. העברת הזכויות לקבוצת ניסנוב עוד צריכה לקבל את אישור הוועדה להעברת זכויות של ההתאחדות ולהפקיד ערבויות בבקרה, אולם בנסיבות, קשה להאמין שאותה ועדה תערים קשיים על ההעברה, בעיקר נוכח מצוקת הזמנים, המזומנים והעובדה כי בית המשפט אישר את ההעברה.

אז מה המשמעויות העיקריות של העברת הזכויות לקבוצת ניסנוב?
1. לקבוצה יורדו 9 נקודות. נוכח כניסת הראל אחזקות לפירוק והיעדר הסדר נושים בתוך תקופת ההקפאה, הבהיר בית המשפט שאין כל עילה שלא להפעיל את הוראת התקנון בעניין. יצוין, כי בתחילה, הצעת קבוצת ניסנוב הותנתה באי הורדת הנקודות, לאחר שבית המשפט הבהיר את המצב המשפטי, הסירה קבוצת ניסנוב את ההתנייה ובכך נסללה הדרך לקבלת הצעת הרכש שלה. לקבוצה אמנם שמורה הזכות לערער על כך בפני מוסדות השיפוט של ההתאחדות, אולם לעניות דעתי, הסיכוי שערעור כזה יתקבל הוא קלוש ביותר.

2. המפרקים/נאמנים מתנתקים לחלוטין מן הקבוצה והיא תתנהל מרגע אישור ההעברה על ידי ההתאחדות כמו כל קבוצה אחרת וללא פיקוח של בית המשפט.

3. כל שחקני הסגל והמאמן נשארים כרגע בקבוצה. אף שחקן אינו משוחרר, בטח לא באופן אוטומטי והבעלים החדשים יוכלו להחליט את מי הם משאירים ואת מי הם משחררים, מי בתמורה ומי ללא תמורה. כנ"ל לגבי עובדי המנהלה.

4. הבעלים החדשים לקחו על עצמו לשלם את כל החובות לשחקנים הזרים ולקבוצות הזרות אשר נפסקו כנגד הקבוצה במוסדות השיפוט של פיפ"א ולהתמודד עם כל התביעות העתידיות בעניין. מדובר ב"אבן ריחיים" כבדה ביותר, אשר הוערכה על ידי הנאמנים בכ-30 מיליון ש"ח, אשר ירדו מקופת הפירוק. 

עניין זה, של קבלת אחריות על החובות הבינלאומיים, היה מבחינת הנאמנים נקודה קריטית ביותר. קבלת האחריות המלאה עליהם באופן מיידי וללא סייג על ידי קבוצת ניסנוב היווה נשק "שובר שוויון" להעדיף את הצעתם על פני ההצעה השנייה, שכן, אי תשלום החובות הללו היו יכולים להביא את פיפ"א להטיל על הקבוצה סנקציות ספורטיביות כבדות ואף להביא לסגירתה.

חשוב להדגיש בהקשר הזה שמוסדות פיפ"א אינם כפופים לחוקי מדינת ישראל ולדיני חדלות הפירעון הישראלים, ופיפ"א הייתה עשויה לדרוש את פירעון החובות כתנאי לאי הפעלת הסנקציות, גם אם הדבר מהווה העדפת נושים אסורה לפי הדין הישראלי.

כנגד קבלת האחריות על החובות הבינלאמיים, העבירו הנאמנים לקבוצת ניסנוב שניים מהנכסים העתידיים הגדולים ביותר שלה, על חשבון הנושים האחרים: זכות התביעה מול אלי טביב והחברות שבבעלותו וכן זכות התביעה לקבלת דמי סולידריות מקבוצת גוואנגז'ו בגין העברת ערן זהבי אליה.

אכן, סוף טוב למועדון האדום, אשר ניצל ברגע האחרון מכלייה ולפחות מן ההיבט הספורטיבי, הוא יוצא לדרך חדשה. יחד עם זאת, נושי הקבוצה, אלה שלכאורה הליך הפירוק אמור להגן, יצאו בנזק כבד מאוד, ייתכן שאף לא בר תיקון.

קופת הפירוק איבדה את נכסיה העיקריים ולמעט 2 אחוזים מתקציב הקבוצה בשלוש השנים הבאות, אשר יועברו לקופתה (סכום שינוע בין מיליון לשני מיליון, תלוי בתקציבים שתעמיד), אין כרגע שום מקור הכנסה אחר שהנושים יוכלו להיפרע ממנו. בניכוי הוצאות הפירוק ושכר טרחת המפרקים, ספק אם ייוותר בקופה דבר ולמעשה, הסיכוי שהנושים יקבלו ולו מקצת מהחוב אליהם, נמוך ביותר.

מדובר בנזק כבד לעשרות ספקים וצדדים שלישיים אחרים (העובדים יוכלו להיפרע, לפחות לגבי חלק מהחוב אליהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי והבטוחות שהבקרה עומדת לממש). מצד שני, נוכח המצב הכאוטי אליו הגיע הקבוצה, חלון ההזדמנויות הצר שבו ניתן היה לפעול ולהציל את הקבוצה והנסיבות הקיצוניות האחרות, מדובר בפתרון רע, אולם עדיין, הטוב ביותר מכל חלופה אחרת שעמדה על הפרק.