ניפגש בביהמ"ש: המצב המסובך של מכבי נתניה

האליפות לעונת המשחקים הנוכחית הוכרעה לפני מחזורים רבים ועיני כולנו נשואות לפלייאוף התחתון ולמאבק הדרמטי המתנהל נגד הירידה. על המאבק הספורטיבי המרגש הזה מעיב מצבה הכאוטי של מכבי נתניה והאיום הממשי המרחף על הופעתה לשני משחקיה האחרונים.

בתסריט ששום במאי הוליוודי לא היה מתבייש בו, הפכה מכבי נתניה, אשר לכאורה, הביאה את עצמה לחוף מבטחים, לגורם מרכזי אשר יקבע את זהות היורדות לליגת המשנה בתום העונה. רצה הגורל, ומכבי נתניה תשחק בשני המחזורים האחרונים נגד הפועל עכו והפועל חיפה, שתיים מתוך שלוש הקבוצות אשר תצטרפנה (ככל הנראה), להפועל פתח תקווה ותיפרד מליגת העל.

ובדיוק בעיתוי הדרמטי הזה, כאשר כמעט הכל תלוי בה, ולאחר שהצליחה בדרך נס להתנהל לאורך העונה, חרף כל הספקות והקשיים, נשברו במכבי נתניה הכלים.

מדובר במקרה שאין לו אח ורע בישראל ב-20 השנים האחרונות (לפחות) ושהקושי להתמודד איתו, לאור ההשלכות והמצב בטבלה, הוא חסר תקדים. למיטב זכרוני הפעם האחרונה בה לא הופיעה קבוצה למשחק (וגם עקב שביתת שחקנים) הייתה הפועל תל אביב, אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת, באותה עונה היסטורית בסופה ירדה לליגה הארצית.

היה ומכבי נתניה, חס וחלילה, לא תופיע למשחק הליגה הקרוב, דינה אחד הוא – ירידת ליגה אוטומטית. סע' 22[י][1] לתקנון המשמעת קובע כי קבוצת ליגת העל אשר אינה מופיעה למשחק ליגה תוצא מיד עם הרשעתה מן הליגה ותוכל לחדש את פעילותה בליגה נמוכה יותר.

לכאורה, לשון הסעיף אינה מותירה לבית הדין המשמעתי כל שיקול דעת ואם ירשיע את הקבוצה בעבירה של אי הופעה למשחק לפי סע' 20 [א] לתקנון, העונש האוטומטי שיושת עליה יהיה ירידת ליגה. מצד שני, מעולם מאז חוקק הסעיף לא עמדה קבוצה מליגת העל בעבירה של אי הופעה למשחק, כך שייתכן שבית הדין יסבור כי יש בידו שיקול דעת בבואו לפסוק את עונשה של הקבוצה ועונש הורדת הליגה אינו עונש חובה.

כמי שהיה שותף לניסוח סעיף תקנוני זה ולדיונים שקדמו לו, אני סבור כי מדובר בעונש חובה, קטגורי, שהוא התוצאה היחידה האפשרית היה ומכבי נתניה לא תופיע למשחק. עם כל הקושי והכאב, אין לעניות דעתי פתרון אחר וקבוצה בליגת העל אשר אינה מופיעה למשחק שלא כתוצאה מהתערבות כוח עליון אינה ראויה ליטול בה חלק.

אולם דומה שלא זה הקושי האמיתי שיעמוד בפני מוסדות ההתאחדות, גם ובעיקר מאחר שהסיכוי שתרחיש כזה יתקיים הוא נמוך יחסית ואיני רואה תסריט בו הקבוצה אינה מופיעה לחלוטין למשחקה הקרוב. הקושי האמיתי והריאלי יותר יתעורר היה ומכבי נתניה תופיע לשני משחקיה עם קבוצת הנוער של המועדון או לחילופין, עם הרכב טלאים אשר רחוק מההרכב אשר נלחם בעור שיניו להציל את המועדון מירידה בשליש האחרון של העונה.

הרי אם תעלה נתניה לשני המשחקים עם הרכב נחות משמעותית ותהיה בשר תותחים ליריבותיה, הרי היא תכריע במו רגליה את גורל הירידה, כאשר העיוות הספורטיבי יזעק (ובצדק) לשמיים והטעם המר של העונה עוד ייזכר שנים רבות.

מה, אם כן, יהיה דינה של הקבוצה במקרה כזה?
סע' 10[2] לתקנון האליפות, שהוא סעיף תקנוני עתיק יומין, קובע, כי כל קבוצה חייבת לעלות למשחק את הרכבה החזק ביותר. הטעם לקיומו של סעיף זה הוא ברור ואינו צריך פירושים, שכן, היעדר חובה כזו משמעה פתח רחב להטיות של תוצאות משחקים ועיוות מוחלט של משחקי הליגה (בעיקר בליגות הנמוכות).

ברם, ישנו קושי ראייתי גדול לאכוף את הסעיף, שכן, "ההרכב החזק ביותר" הוא עניין סובייקטיבי – מקצועי, שאינו ניתן לבחינה בערכים מוחלטים. כמו כן, ובעיקר בליגות המקצועניות, נכנסים אלמנטים נוספים כמו חלוקת עומס בין שחקנים, מתן מנוחה לשחקנים, מתן הזדמנות לשחקנים צעירים וחסרי ניסיון ועוד שיקולים לטווח ארוך – אלמנטים שהופכים את התקנה לעוד יותר קשה ליישום.

בשל קושי ראייתי זה, נעשה שימוש משמעתי מועט ביותר בסעיף זה בתקנון האליפות ולא זכור לי מקרה בו קבוצה בליגת העל או בליגה הלאומית הועמדה לדין בגין אי הופעה בהרכב החזק ביותר שלה.

ואולם, מקום בו קבוצה אינה מקיימת את הוראות הסעיף באורח מובהק, אשר לא ניתן להצדיק בשום דרך בשיקולים ספורטיביים וכאשר נעלה מכל ספק כי הטעם לאי קיום הסעיף אינו ספורטיבי ובעיקר – כאשר לצעד כזה השלכות דרמטיות על צדדים שלישיים, אין מנוס מהעמדתה לדין של הקבוצה בעבירה על סעיף זה ואף חובה לעשות כן.

המעניין הוא שבהעמדה לדין בעבירה על סעיף זה, בניגוד לסעיף של אי הופעה מוחלטת למשחק, התקנון אינו קובע עונש קטגורי, אלא משאיר לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר לקבוע את העונש ההולם את המקרה, אם כי סביר כי נוכח הנסיבות, ההשלכות והעיתוי, העונש יהיה חמור, כזה שעשוי אף הוא לשלוח את הקבוצה לליגת המשנה.

כך או אחרת, התוצאה של פגיעה בספורטיביות במחזורי הסיום תגלגל את ההכרעה לפתחם של בתי הדין, אשר ייאלצו בלית ברירה, פעם נוספת, לקבל הכרעות קשות ולספוג חיצים של ביקורת, תהא החלטתם אשר תהא.

אין לי אלא לקוות שיימצא הפתרון אשר ימנע את הסחרור הזה, יחסוך לכולם את הצורך לעבור ממגרש הספורט למגרש המשפטי והעונה תסתיים באופן ספורטיבי והוגן.