נגעה בשמיים, צנחה לאדמה

בתשעה באוגוסט 1995 בשעה 20:15 לפי השעון השוויצרי (המדויק), מכבי תל אביב החלה את המסע האירופי שאמור היה להכניס אותה לספרי ההיסטוריה. המשוכה היחידה שעמדה בדרכם של הצהובים מלהפוך לקבוצה הישראלית הראשונה אי פעם בליגת האלופות הייתה קבוצה שוויצרית צנועה. "החרגולים" מציריך נחשבו אמנם לקבוצה טובה, אבל בהחלט כזאת שניתן לדלג מעליה בדרך לכסף הגדול ולתהילה של שלב הבתים. לצערם, הכישלון היה מפואר. מכבי פספסה את ההזדמנות ההיסטורית ההיא ונאלצה לחכות שמונה שנים עד שהגיעה בפעם הראשונה והיחידה בתולדותיה למפעל היוקרתי. כמה שעות לפני הקרב הראשון מול באזל נשאלת השאלה האם הצהובים יפיקו את לקחי העבר ולא יתנו ל"טראומה השוויצירית" לחזור שנית?מכבי של עונת 95/6 עברה מהפך לא קטן. אברהם גרנט שהוביל את הקבוצה לאליפות עזב ודרור קשטן נכנס לנעליו. השלד המוביל של הקבוצה שכלל את אלכסנדר אובארוב, אמיר שלח, הברומרים, ניר קלינגר, אבי נמני, איציק זוהר ואלי דריקס נשאר בתוספת ויקטור מורוז שהגיע מב"ש והחלוץ הבלארוסי הכישרוני יבגני קשנצב, שקשטן הביא כחיזוק.למשחק בציריך מכבי יצאה מלווה ב-400 אוהדים בדרך למשימה החשובה ביותר בתולדות המועדון. 15 אלף אוהדים חיכו לצהובים באצטדיון "הרטרום" בציריך, אבל כל זה לא הפחיד את התל אביבים. "ליגת האלופות נראתה לנו אז כמו להגיע לחלל", נזכר כוכב הקבוצה דאז, איציק זוהר, "באנו למשחק בידיעה שגראסהופרס קבוצה מעולה, אבל היינו מאוד מוכנים".תחילת המשחק לא בישרה טובות עבור הצהובים, "השוויצרים התחילו את המשחק חזק מאוד, היינו די בהלם מהאינטנסיביות", נזכר כוכב העבר הצהוב אבי נמני. למזלם של הצהובים עמד אז בשער אלכסנדר "שורה" אובארוב שנתן משחק הרואי. בעשרים הדקות הראשונות הציל שורה ארבעה מצבים בטוחים עד שבדקה ה-20 הכדור נכנס, אבל השער נפסל בטענת נבדל. רק בדקה ה-30 יצאה מכבי להתקפה הראשונה במשחק, אבל ויקטור מורוז בעט גבוה מעל השער. מרגע הזה משהו השתחרר אצל הצהובים והם נכנסו למשחק כשבדקה ה-45 איציק זוהר כמעט וכבש מנקודת הקרן.למחצית השניה עלו שחקניו של קשטן באותה התנופה שאפיינה את סיום החצי הראשון, אבל כבר אחרי 4 דקות השוויצרים ציננו את ההתלהבות. מוראט יאקין, ההוא שהסתובב עם שיער חלק עוד לפני שאלי אוחנה קנה את השמפו הראשון שלו וכיום מאמן באזל, ניצל הרחקה לא טובה של נועם שוהם ובעט כדור שפגע בעלי אברהם וחדר לרשת, 0:1 לחרגולים.למרבה הפלא, השער דווקא לא שבר את מכבי, שמרגע זה ואילך השתלטה על המשחק. "היינו בטירוף אחרי הגול, שכבנו עליהם והם לא הבינו מאיפה זה הגיע", מספר זוהר: "שלוש דקות אחרי השער בעטתי לקורה ושתי דקות אחר כך הכנסתי כדור לקשנצב בין כמה מגנים, שמתי אותו לבד מול השוער צוברבולר והוא השווה ל-1:1", נזכר קשר העבר בערגה.גם אחרי השער המיוחל מכבי לא הפסיקה ללחוץ על הדוושה. "השוויצרים מאוד פחדו מהכדורים החופשיים שלי ונזהרו עם עבירות ליד הרחבה. בנוסף גם השופט לא היה כל כך בעדנו והיו לו שריקות מוזרות", מספר זוהר: "למרות זאת בסביבות הדקה ה-60 בעטתי כדור חופשי מ-35 מטר ישר לחיבורים וצוברבולר הוציא את זה בשנייה האחרונה". בדקה ה-78 סובב נמני שני מגנים ושיחרר כדור שכבר עשה דרכו אל הרשת אבל נעצר רק בקורה. "שיחקנו מצוין, היינו הרבה יותר טובים והגענו להמון מצבים. השגנו שם תוצאה מצוינת, שהייתה אמורה להספיק", מוסיף מספר 8.במכבי יצאו אמנם בתחושת אכזבה קלה מהמשחק, אבל ההרגשה הייתה שבארץ הסיפור יוכרע. המאמן קשטן ניסה לשדר דריכות כשאמר: "שער החוץ הוא בהחלט מקדמה, אבל צריך לזכור שליגת האלופות עדיין לא בכיס". למרות זאת, במכבי הייתה הרגשה שהם עם רגל וחצי בשלב הבתים. גם נמני הראה בטחון אחרי המשחק: "כל מי שנותן סיכויים 50-50 או 60-40 , נשאר עם המספרים על הנייר", אמר אז. בפרספקטיבת הזמן, זוהר מבין שבמכבי שררה אז שאננות: "היינו בטוחים שהתוצאה הזאת תספיק לנו, כבר התחלנו לחלום על ליגת האלופות. ידענו שעם הקהל אצלנו בבית נגמור את העבודה".שבועיים לאחר מכן, ב-23 באוגוסט, מילאו 15 אלף צופים את איצטדיון בלומפילד כשבעיני רוחם הם כבר רואים את המפגשים מול אריות אירופה. גם ניר קלינגר, הקפטן, גייס את כל המדינה לטובת הצהובים לפני המשחק: "כל מי שיש לו קצת זיקה למכבי צריך להיות מאחורינו בגומלין". אבל כבר בדקה החמישית המציאות טפחה על פניהם של הצהובים. יעקב הילל ביצע עבירה סמוך לקו ה-16. אלכסנדר קומיסטי הוציא מרגליו כדור חלש שעבר בין שחקני החומה, ונכנס לרשת תוך שהוא מנצל את חוסר הריכוז של אובארוב שרק הביט בכדור מתגלגל פנימה."קיבלנו גול שטותי ששורה יכול היה לקחת, סתם גול מכלום", נזכר זוהר באכזבה. שלוש דקות לאחר מכן קלינגר יכול היה להשוות אבל החמיץ ממצב קורץ. קשטן שלח למערכה גם את מליקה ודריקס אבל הצהובים פשוט לא הגיעו למשחק. "שלטנו כל המשחק והגענו להרבה מצבים, אבל לא היינו חדים", טוען נמני. גם זוהר לא נכנס למשחק ובעט שלוש בעיטות חופשיות שכלל לא התקרבו אל הרשת: "לא ידענו לעמוד בלחץ מבחינה מנטאלית ובסופו של דבר פספסנו את זה באשמתנו".האכזבה במכבי אחרי המשחק הייתה עצומה. " לא יצאתי מהבית שלושה שבועות, זה היה כמו להפסיד את גמר ליגת האלופות, נכנסתי לדיכאון רציני", מספר זוהר. לדעת בלם הקבוצה דאז, אמיר שלח, לקח לשחקנים זמן לעכל: " רק אחרי כמה שנים הבנו שהיינו במרחק נגיעה מליגת האלופות, בסיום המשחק אמנם התאכזבנו, אבל לא הבנו את גודל ההחמצה". נמני תולה את הסיבות לכישלון בחוסר הניסיון של הקבוצה: " ליגת האלופות נראתה כמו חלום רחוק בזמנו, זה היה מאוד חשוב להגיע לשם אבל המודעות שלנו לא הייתה כמו היום. בסופו של דבר הנאיביות גרמה לנו לא להעפיל".מכבי אמנם הצליחה להתאושש מהמפלה והמשיכה לאחת העונות הטובות בתולדותיה שהסתיימה עם דאבל היסטורי. לדעת זוהר, גם התארים לא השכיחו את האכזבה: "היינו קבוצה יותר טובה והגיע לנו לעלות. התחושה הזאת ליוותה אותנו במשך כל העונה ולדעתי הכישלונות שבאו בשנים הבאות היו תולדה של הכישלון נגד השוויצרים". שלח חושב אחרת: " אירופה זה תמיד סיפור אחר. אני לא חושב שהיה קשר למה שקרה אחר כך כי עובדה שלקחנו את הדאבל באותה עונה".18 שנה לאחר הקרב ההיסטורי חוזרת מכבי לשווייץ במטרה ברורה - לבצע תיקון. לדעת נמני, הסיפור הפעם שונה לגמרי:"אמנם הכדורגל השוויצרי התקדם מאז אבל גם מכבי. צריך לבוא לשום כשווים מול שווים, להסתכל להם בעיניים ולעשות את זה". גם זוהר חושב שהפעם זה אפשרי יותר מתמיד: "הביחד שלהם (שחקני מכבי) חזק מאוד וזה הכי חשוב, אני מאמין שבעזרת הקהל הפעם הם לא יפשלו".לפני יותר ממאה שנים בבאזל הכריז חוזה המדינה הרצל על הקמת בית יהודי בארץ ישראל. הערב בבאזל אולי אינו בעל חשיבות כה גדולה, אבל הוא בהחלט יכול להכניס את מיץ' גולדהאר ושחקניו לספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי, אם רק יפיקו את לקחי העבר.

נגעה בשמיים, צנחה לאדמה

18 שנה לגראסהופרס. התיקון של מכבי ת"א הערב בבאזל?