הטוב, הרע והלא נורא – סיכום רבע הגמר שציפינו לו
רבע הגמר של יורו 2020 לא הבטיח רבות ואף אחד לא ציפה לשחזור היכולת משלב שמינית הגמר. זאת אחת הסיבות שקיבלנו רבע גמר סטנדרטי ללא הפתעות ועם כמות שערים נחמדה, וזה לא אומר שזה דבר רע
אסור לפספס: לוח השידורים של משחקי היורו האחרונים >>
מכירים את זה שאתם קמים בבוקר והיום עובר בצורה רגילה, בלי אף הפתעה או דרמה עד שאתם נרדמים בלילה? ככה בדיוק הרגיש שלב רבע הגמר ביורו 2020. 4 משחקים, 12 שערים, ארבעת הפייבוריטיות עלו לחצי הגמר ורק הארכה אחת. ממוצע השערים נשאר גבוה, עם 3 שערים למשחק, שכנראה יצומצם בקרוב עקב ההגנות הטובות של ארבעת הסמי פיינליסטיות.
עוד בנושא:
אנגליה הביסה את אוקראינה – ותפגוש בחצי הגמר את דנמרק >>
איטליה הדיחה את בלגיה – ותפגוש את ספרד שעלתה בתום דרמה >>
הטוב:
היה משעמם וצפוי. בפעם הראשונה בטורניר, לא ראינו הפתעות בקשר לזהות המנצחת וקיבלנו כמעט בול את מה שחשבנו שנקבל. בכל השערים הכדור נכנס לרשת עד הדקה ה-13 לטובת הפייבוריטית (נכון שהשער של בונוצ'י נפסל, אבל הוא הלחיץ עוד יותר את הבלגים ונתן ביטחון לאיטלקים), שפתח קצת את המשחק ואילץ את האנדרדוג לצאת מהמגננה ולנסות לכבוש את השוויון. ברוב המשחקים השער השני הגיע בין הדקה ה-42 לדקה ה-46, כשהשער המצמק במשחקים שהיו יותר צמודים על הנייר הגיעו כמה דקות אחר כך. למעט אנגליה – אוקראינה, שהיה חד צדדי ברמה קיצונית, כל המשחקים היו צמודים והרגישו ככה עד הרגע האחרון, כשהזיכרונות מה-28.6 ישבו בראש של כל הצופים (שוויץ-צרפת, ספרד-קרואטיה). למה זה טוב? כי היינו צריכים לחזור לקרקע ולזכור שעם כמה שאנחנו אוהבים סינדרלות ודרמות, אנחנו גם רוצים לראות יותר קרבות בין נבחרות גדולות, כמו שנזכה לראות בשני חצאי הגמר.
הרע:
עייפות. כמו שכתבתי בסיכום הקודם, העונה האחרונה הייתה כל כך עמוסה עם לוז רגיל בתוך לוח זמנים קצר מאוד. עכשיו, אחרי 5 משחקים לכל קבוצה, אנחנו רואים שהשחקנים חייבים עוד זמן התאוששות בין משחק למשחק. הקבוצות שנכנסו להארכה בפעם הקודמת (איטליה, ספרד, שוויץ ואוקראינה) נראו מאוד מותשות במחצית השנייה, בה כל אחת מהקבוצות לא הייתה במיטבה וספגה אבידות שעלו, או שיעלו לה, בהמשך הטורניר. יהיה מעניין לראות איך ספרד, שנגררה להארכה גם הפעם, תגיע למשחק מול איטליה שאיבדה את השחקן הכי טוב שלה עד עכשיו ונראתה יחסית מסוגרת ומותשת נגד הבלגים אחרי שספגו את השער המצמק.
לא נורא:
כשאין חדש תחת השמש, אפשר להתחיל להתכונן לחצי הגמר יחסית צמוד, עם משחק קלאסי מצד אחד ומשחק "מפתיע" מצד שני. למעט אנגליה, שעדיין לא חוותה בעיות כלשהן בטורניר, כל נבחרת תגיע עם מעמסה מהסיבוב הנוכחי לחצי הגמר. ספרד, איטליה ודנמרק הראו פגיעות ועייפות ברבע הגמר שככל הנראה יפגעו בהן בהמשך, אך לא מן הנמנע שדווקא אנגליה, שהתקשתה הכי הרבה דווקא נגד סקוטלנד עד כה, תהיה זאת שתפשל ולא תעפיל, אם תהיה זחוחה אחרי שלא ספגה בכל הטורניר מול נבחרת שכבשה מעל 2 שערים בממוצע למשחק עד כה.
איטליה-ספרד ככל הנראה מתפתח להיות ה-משחק של הטורניר. משחק על כל הקופה בין 2 נבחרות שההישג האחרון שלהן היה במשחק אחת מול השנייה בגמר יורו 2012. שתי הנבחרות מגיעות בצורה יחסית שונה, כשהאיטלקים מגיעים עם נבחרת מלאת ניסיון וותק במדים הלאומיים. מי שממלא את המקום הזה בנבחרת הספרדית הם סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה מברצלונה, כשכל השאר הם חסרי ניסיון במעמדים גדולים במסגרת הלאומית וחווים לראשונה הצלחה בנבחרת, כמו המאמן לואיס אנריקה.
המשחק השני, בין אנגליה לדנמרק, יהיה בעיקר בסימן הרגש. האוהדים האנגליים ידועים בתור מפתחי ציפיות גדולים ובסוף הכל קורס להם מול העיניים, בדרך כלל באיזו תבוסה או upset אדיר. בשלוש השנים האחרונות הם הצליחו להגיע פעמיים לחצי גמר טורניר גדול, ששווה לשליש מהכמות ההיסטורית שלהם עד כה, ואולי הפעם הציפיות להחזיר את הכדורגל הביתה הן לא בשמיים. הדור הנוכחי הוא ככל הנראה הטוב ביותר שאנגליה ראתה בכל תולדותיה, ובניגוד לבלגים, הם חייבים לנצל את זה בשביל זכיות. מי שתנסה למנוע ממנה לעלות שלב ולהמשיך את רצף הכישלונות האנגלי בחצי הגמר (ארבע הדחות רצופות מתוך 4 ניסיונות מאז הזכייה במונדיאל 66) היא הנבחרת שקיבלה נס משמיים. אחרי שאיבדו את אריקסן (כמעט לתמיד) והפסידו את המשחק הראשון לפינלנד, אף אחד לא נתן סיכוי לדנים החביבים לעלות שלב. הם עשו זאת בהירואיות, תוך כדי שהם כובשים 4 שערים נגד רוסיה במשחק הקובע ועוד 4 נגד ויילס בשמינית הגמר בדרך להיות הסוס השחור של הטורניר והסינדרלה התורנית של יורו 2020. כמו נבחרת שלושת האריות, גם האדומים לבנים הגיעו פעם אחת לגמר של טורניר גדול וגם זכו בו, ככה שחצי הגמר הזה יהווה חוויה מתקנת לאחת הקבוצות.
כל ארבעת הנבחרות ראויות לתואר ומלאות ברגש כמעט אין-סופי. כל גמר שנקבל יהיה מרתק, וזה מה שאנחנו רוצים בסופו של דבר מחצי גמר – ארבע הנבחרות הטובות בטורניר נפגשות לשני דו-קרבים מסקרנים ולא צפויים, שבסופם 2 הנבחרות הטובות ביותר יפגשו לקרב על תואר אלופת אירופה.