על קו התפר: רשמים מהניצחון של מכבי ת"א בקובנה

כאשר היא בפיגור של שבע נקודות דקות ספורות מהפתיחה, ובפיגור 8 דקות ספורות מהסיום, יפה מאוד שמכבי תל אביב הצליחה לנצח. לא כל שכן כאשר היא גם מפסידה בתחילת השבוע בביתה לבני השרון. יפה שניצחה קבוצה ליטאית, מדינת כדורסל שמתעלה בעשרות מונים על ישראל. ועוד את ז'לגיריס קובנה. מול 5,000 צופים באולם ביתי ביותר. וכעת לסייגים: ספק אם אתם מכירים שחקנים בז'לגיריס למעט טראוויס ווטסון, שלא בדיוק עשה חיל גם כאשר שיחק בהפועל ירושלים. ספק אם יש בז'לגיריס כשרון מינימלי כדי לקרוא תגר על מכבי. והיא עדיין עשתה זאת. האמת שכמעט ניצחה. הייתה צריכה לנצח. הייתה כל כך קרובה, אבל נכנעה בסיום. ועל כך מגיע קרדיט למכבי. למרות שלא ממש שיחקה כדורסל. למרות שמרבית שחקניה לא הופיעו. למרות שלמעט שחורציאניטיס ופרקינס וקצת אליהו כל השאר לא שיחקו. אבל מכבי ניצחה.

היו כאלה שבפגרה זלזלו במכבי שהחתימה את ביג סופו. כל מחנה פיני גרשון. אפילו ארז אדלשטיין, שלא הבין מדוע מכבי עושה זאת. רבים לא הבינו. גימיק, הם חשבו. החתמה של ייאוש. אבל סופו הוא השחקן החשוב ביותר במכבי. אין לה כלום בפנים בלעדיו. גם בחוץ אין לה יותר מדי. צ'אק אידסון נותן המון הגנה, אבל הוא עדיין אנמי. הפעם לפחות קבר את השלשה החשובה במשחק בהתקפה הלפני אחרונה של מכבי. דייויד בלו לא בכושר. ג'רמי פארגו מאוד לא יציב ולמרות שיש לו הבזקים וכשרון, אולי הוא לא מספיק טוב לרמות האלה כעת כשחקן חמישיה. דורון פרקינס? אליו ודאי אי אפשר לבוא בטענות, למרות שגם הוא אובר-אצ'יבר. וכל היתר? מעט מאוד. מעט מעט מאוד.

במה עוסק אדוני?
מכבי הבטיחה מקום ראשון בבית המוקדם. חתיכת הישג לקבוצה. מחמאות רבות לדייויד בלאט. הקבוצה עדיין נותנת נשמה בהגנה. אבל איפה הברק? איפה היכולת? כנראה לא צריך יותר מדי יכולת כדי לסיים מקום בראשון בבית המוקדם שמכבי קיבלה. אך זה עלול שלא להספיק בשלב הבא. אם מכבי מפסידה בשלב הטופ 16 ואפילו לא מעפילה לרבע הגמר, זהו כשלון קולוסאלי במונחיה. בצדק, אגב. אבל מכבי חייבת להתחזק. זה כל כך ברור שהיא צריכה גבוה, וגם קלעי יכול לעשות לה טוב. יש לה כעת סגל עמוק, אבל יותר מדי שחקנים בו לא מספיק טובים. וחמור מזאת: הם לא מספיק מתמחים. אתה לא יודע מה פארגו מביא לך. גם לא מה אידסון בדיוק נותן. בטוח שלא בורשטיין ופניני. גם לא בלו. עם זה אפשר להפתיע, ואפשר מאוד לאכזב.

דרוש סיוע
איזה כשרון עצום ביג סופו. בכלל שחקן NBA, אבל עדיין עושה שטויות לפעמים. לא תמיד מסיים בפנים, מאבד כדורים, מקבל לעתים החלטות לא נכונות. ומנגד יש לו כל כך הרבה תכונות טובות. נלחם. מבין את המשחק. בעל כשרון עצום. כלים טכניים ולא רק פיזיים. שחורציאניטיס הוא ההברקה הגדולה של מכבי בפגרה. רק בגלל ההחתמה שלו מגיע לה להעפיל לרבע גמר, ואולי אפילו לפיינל פור. אבל צריך לעזור לו. צריך לשים עוד גבוה איכותי לידו וכזה שיוכל להחליף אותו. כי ביג סופו צריך לנוח לפחות 16 דקות בערב.

חולשת הסביבה
עדיין, יש שתי קבוצות עם מאזן זהה לזה של מכבי ביורוליג - סיינה ופנרבחצ'ה-אולקר. סיינה איבדה כמעט את כל שחקניה הטובים, אבל הוסיפה את בו מקאלב (היה צריך להגיע למכבי כפוינט גארד). גם בפנרבחצ'ה השחקן המצטיין בהפרש גדול הוא הרכז רוקו לני אוקיץ'. הקרואטי כבר עבר הרבה מאוד קבוצות בגילו הצעיר. ראינו אותו לא מעט ונכון שיש לו כשרון (בפנר הוא קולע 15 נק' למשחק), אבל הוא גם שחקן מאוד בלתי יציב ודי חסר. אם הוא הכוכב של קבוצתו, זה אומר כל מה שצריך לדעת. הרמה של היורוליג העונה היא שפל חדש. מכבי תוכל לנצל זאת. גם זכיה אינה מחוץ לתחום. מצד שני, מכבי יותר מדי פעמים נראית בדיוק ברמה של יריבותיה החלשות. אז נכון שהיא יותר אתלטית. ונכון שיש לה מאמן נפלא. אבל לעתים נדמה כי יש בה פחות מדי כשרון. ואולי זו מיומנות שחסרה. אחד מן השניים. זה לא משנה. ולעתים נדמה כי דווקא יש בה מספיק כשרון ומיומנות. ובמיוחד בהשוואה ליריבותיה נטולות האתלטיות והחלשות.

על התפר הזה מכבי נעה: בין להרשים ללהביך. בינתיים, מצבה טוב.