הניצחון במוסקבה מרשים, אבל עדיין לא מבטיח שום דבר

סוף סוף משחק יורוליג שכיף לראות. העובדה שמכבי ניצחה עשתה את זה עוד יותר כיף בעבור אוהדיה, אך גם הייתה מפסידה עדיין הייתה שותפה למשחק יורוליג מצוין - דבר בהחלט לא נפוץ בליגה הזו. המשחק היה רחוק מלהיות מושלם. המחמירים אף לא היו מכנים אותו מאוד איכותי, אבל סוף סוף ראינו כדורסל כפי שהוא אמור להיות משוחק. עם נשמה, כאשר שתי הקבוצות במשחק, כאשר המומנטום עובר מצד לצד ושתי הקבוצות מסוגלות ליצור ריצות מרשימות, גם כאשר מוליכות וגם כאשר הן בפיגור. האמת שחימקי הייתה יותר טובה בפרמטר האחרון, אך גם מכבי ידעה להיחלץ מפיגור של שש נקודות בדקות האחרונות. זה מאוד לא פשוט כאשר זה קורה במגרש חוץ והיריבה עמוסת בטחון לאחר שמחקה פיגור עצום. אבל מכבי של בלאט לא מוותרת: מהרגע הראשון עד האחרון השחקנים נלחמים, רצים, מקריבים גוף בכל מיני דרכים. לא תמיד זה יפה. לא תמיד הכשרון ניכר. זו לא קבוצה מוכשרת במיוחד. היא מלאה פגמים כרימון, אולם באופן מסוים גם זה מוסיף לקסמה. והנה היא כבר עם מאזן 1:3.

אבל אסור להיסחף, כי אחרי הכל לא מדובר בקבוצה מאוד טובה. גם דורון פרקינס, שעשה אתמול אלף ואחד דברים קטנים שעזרו לנצח את המשחק, הוא שחקן התקפה מאוד מוגבל. גם ג'רמי פארגו המוכשר חושב שהוא יותר טוב מכפי שהוא. צ'אק אידסון הוא עדיין אידסון, למרות שאמש היה לו משחק טוב מאוד. הבטחון עלה, המסירות וההחלטות נפלאות, אבל הוא עדיין קצת פחדן והיכולות ההתקפיות שלו מוגבלות (לא קלעי או חודר מצוין). לדייויד בלו, שקבר את שלשת הניצחון, בכלל היה משחק גרוע. ליאור אליהו הראה מעט מדי. גיא פניני הוא שחקן של דקות מעטות מעולות. ריצ'רד הנדריקס בינתיים מראה אפילו פחות.

וסופו זה סופו. השחקן הכי מוכשר במכבי, אבל עדיין כזה שעושה לא מעט שטויות. גם הוא מוגבל. כל הקבוצה הזו מוגבלת. אולם אם להיות כנים, הכדורסל באירופה מוגבל והיורוליג מאוד מוגבלת. לכן מכבי תיאלץ להתמודד העונה עם קבוצות שמרביתן עוד יותר מוגבלות ממנה. כדי שהעונה הזו תיחשב לטובה מאוד היא תצטרך גם לנצח קבוצות מוכשרות ממנה. בינתיים זה לא קרה. מאידך, היא נפגשה רק מול קבוצה אחת שנחשבת טובה ממנה (קאחה לבוראל), וגם זה לא בטוח. אולם, אין לזלזל בחימקי מוסקבה. קית' לנגפורד הוא שחקן מצוין שלא היה אתמול כזה בעיקר בגלל השמירה של מכבי. פלאנייניץ' טוב מאוד, פרידזון ומוניה מסוכנים, אפילו קרסימיר לונצ'אר שיחק טוב. לראול לופס היו דקות נהדרות במחצית הראשונה. אך כמשחברים הכל יחד לא מקבלים קבוצה טובה ממכבי, אולי אפילו לא כאשר היא משחקת בביתה.

מכבי פתחה את המשחק עם יתרון 2:16 ולמרות שהמשיכה בצורה הרבה יותר טובה מהאופן בו המשיכה מול פרטיזן, לאחר שבבלגרד יצרה יתרון 2:18, עדיין נאלצה מכבי לראות איך יתרונה מתכרסם ברבע השלישי שבו הייתה גרועה. בסופו של דבר, הכל בכדורסל הוא עניין של Execution (הוצאה לפועל). ברבע השלישי מכבי יצרה מספיק מצבי קליעה סבירים, אך השחקנים פשוט לא פגעו. זה גם יוצר הרבה יותר איבודי כדור. אך מכבי של בלאט יודעת ליצור מצבי קליעה טובים ובעיקר יודעת ליצור בלאגן בהגנה. כי ההגנה הבסיסית של מכבי לא מספיק טובה לעתים. לא בגלל תכנון, אלא פשוט כי אלה היכולות של השחקנים. פארגו לא שחקן הגנה מספיק טוב, גם לא אליהו, בלו, בורשטיין או שחורציאניטיס. פרקינס הוא עילוי הגנתי וגם הנדריקס שומר נהדר, אך העובדה שמכל הקומבינציה הזאת מצליח בלאט לרקוח קבוצת הגנה טובה היא סוג של פלא. גם בהתקפה נאלצת מכבי להתמודד עם חוסרים, וכאמור היא עושה זאת טוב מאוד סך הכל.

אולם, אם מישהו חושב שיש כאן קונטנדרית רצינית לתואר הוא טועה. הסיכוי היחיד של מכבי לככב העונה ביורוליג ללא חיזוק משמעותי בעמדות הפורוורד-סנטר והסקנד-גארד היא רק אם היורוליג תהיה חלשה באופן מיוחד. מאידך, כמעט כל עונה מגיעה קבוצה לא מספיק טובה לפיינל פור. זה יכול לקרות העונה עם מכבי. אך אם מכבי רוצה להגדיל את סיכוייה להיות במאי בטורינו ולעשות זאת בצורה קצת יותר חלקה, היא חייבת חיזוק. במובן זה, כלום לא השתנה בעקבות הניצחון הכל כך יפה על חימקי מוסקבה.