בחינת מתכונת: רשמים ראשוניים ממכבי ת"א החדשה

אמנם זה רק משחק שני, אבל כבר עכשיו אפשר לראות בבירור שמכבי תל אביב היא קבוצה שונה לגמרי ממה שהייתה בעונה שעברה. המשחק מול פרוקום, אותה יפגשו הצהובים ביורוליג, היה מבחן רציני ראשון לסגל החדש של דייויד בלאט וחוץ מרבע שני חלש הצהובים סיפקו לא מעט דקות יפות של כדורסל על הפרקט בוורוצלאב. בעיקר בהגנה. נכון שזו רק ההתחלה וצריך עוד המון זמן לגיבוש, לחיבור ולכימיה, אבל יש כמה נקודות שבולטות מאוד כבר כעת.

קודם כל, אין שחקן מטרה. מכבי לא מצאה מחליף לאלן אנדרסון וכדאי לה למצוא אחד כזה כמה שיותר מהר. נכון ששחורציאניטיס הוא כח אדיר בצבע וכמעט כל כדור שהולך אליו פנימה מביא איתו תוצרת, אבל האיש מתעייף אחרי ארבע דקות רצופות על הפרקט. אחרי חמש הוא כבר כמעט לא זז, בטח כשמדובר בהגנה, ולא ברור מה בלאט יעשה כשהוא על הספסל.

גרין וכדיר נראים כרגע כמו קישוטים על הספסל, ג'ף פוט התגלה (כצפוי) כשחקן לא בשל לרמות האלה והוא בדרך להשאלה בבולגריה, וריצ'ארד הנדריקס עם ה-2.03  שלו מוצא את עצמו בעמדה מספר 5 במרכז ההגנה האיזורית. רדקו וארדה, לא מבכירי הסנטרים באירופה, ממש לא התקשה מול הנדריקס. אז מה יהיה כשקבוצת יורוליג רצינית תעמיד סוללה של גבוהים משמעותיים מול מכבי? מי יעצור אותם בצבע? מי יחסום? מי ייקח ריבאונד? כרגע, לא ברור.

מצד שני, למכבי יש לא מעט כלי נשק.  בדקות שדורון פרקינס וג'רמי פארגו משחקים באותה חמישיה, מכבי מציגה צמד גארדים קטלני. פרקינס קיבל את המפתחות ואת הבטחון שהוא הרכז המוביל. פארגו, שנתן רבע אחרון מצוין מול הפולנים, יוסיף את מימד החדירה וקליעה בלי הגבלת טווח. ליאור אליהו, הרכש הכי נוצץ של הקיץ, צפוי ליהנות על הפרקט העונה ולייצר המון נקודות כמו שהוא יודע. הוא ינוע ללא כדור ויקבל את הכדורים בדיוק במקומות שהוא אוהב. כאן זה לא ויטוריה. דייויד בלו (תודו שזה אחלה שם), שהצטיין מול פרוקום, הראה שגם קשת השלוש החדשה ממש לא עושה עליו רושם. בלו כבר הראה הקיץ בנבחרת שהוא התבגר ועושה הרושם שהוא יעלה עוד מדרגה השנה.

ולסיום, נקודה למחשבה: מעניין אם העונה השניה של צ'אק אידסון בצהוב תהיה טובה יותר מהראשונה. כזכור, הגארד הגיע עם המון ציפיות להפוך למנהיג של הקבוצה ובסך הכל די אכזב. אין ספק שהעונה הזו תהיה ציון דרך גורלי לקריירה שלו. אולי גם גורלי למכבי.