בוקר טוב אליהו: כיצד תשפיע החזרה של ליאור אליהו למכבי ת"א על הקריירה שלו?
במקום להילחם ולהשתדרג בקאחה לבוראל, אליהו חזר למערכת התומכת ולקהל האוהד של מכבי. אם הוא לא יתעורר במהרה ויעשה סוויץ' מנטלי, הוא אולי יהיה הישראלי הטוב ביבשת אבל בטח שלא הנציג השני שלנו ב-NBA
כשליאור אליהו חתם רשמית בקאחה לבוראל ויטוריה, אחד ממכריו אמר ש"הוא יחזור מהר כי הוא לא רגיל להיות רחוק כל כך מהבית" - הרי הוא קשור מאוד למשפחתו ואפילו לא גר בבית מלבד זה של הוריו. שנה אחת עברה, אחת מתוך ארבע בחוזה, והפורוורד חוזר הביתה למכבי ת"א. הנבואה הגשימה עצמה ומהר מדי. בראייה הכוללת, הקבוצה התחזקה והשחקן חוזר למערכת שתנוע סביבו. אבל אם מסתכלים על הפרטים הקטנים מקרה אליהו 2010 שווה ערך ליוסי בניון בצעירותו באיאקס. או אם תרצו, ההבדל בין הישראלי הטוב ביותר ביבשת הזו לזה שמשחק ב-NBA.
אליהו חוזר למקום מוכר. למעמד אותו הוא אוהב, לאוהדים שסוגדים לסגולותיו ההתקפיות הבאמת מיוחדות אך עוד שנה עברה ומבחינה מקצועית הוא לא השתפר. בספרד מספרים על שחקן שלא ניסה לעשות הגנה כפי שהמאמן, דושקו איבאנוביץ', דרש ולכן לא קיבל כמעט הזדמנויות בחמישייה, אולי בגלל האימונים הקשים שגרמו לו ללא מעט פציעות. אבל גם תחת דייויד בלאט לא ברור כיצד העסק יעבוד, כי לא מדובר באותה מכבי אותה עזב: המשחק יהיה מבוקר וממושמע יותר, והרי אליהו הוא מאסטר במגרש הפתוח.
בנוסף ריצ'ארד הנדריקס וסופוקליס שחורציאניטיס אמורים להשתלט על עמדות 4 ו-5 ואליהו יתופקד כסמול פורוורד. ב-NBA, לשם הוא רוצה להגיע כבר שנים ומצהיר על כך בפומבי, אינך יכול לשחק בתפקיד זה ללא יכולת קליעה בטוחה מחצי מרחק, בטח אם אינך יכול לקלוע מעבר לקשת. בשנים האחרונות הכלל הזה חל גם על קבוצות העילית ביבשת. מכבי ת"א רואה עצמה ככזו, ובצדק. והעובדה כי מאז שהגיע לנוקיה לראשונה ועד היום אליהו לא עבד שעות על שעות מדי יום וישן על קו השלוש, או מאחוריו, יפגעו. בו ובה.
אליהו לא אהב את ספרד. יותר מכך, הוא ראה בויטוריה חור נידח ושונה לגמרי מבחינת סגנון החיים מזה לו הורגל. לכן גם הסכים לחזור למדים הכל כך מוכרים במכבי, להילה והתהילה - גם במחיר כספי מסוים. את הנזק קיזז באמצעות קבלת חוזה ארוך טווח. בגדול, למרות הבלחות במשחקים חשובים ו-18 נק' במשחק בו הוכתרה קבוצתו לאלופת ספרד מול ברצלונה, הוא איכזב ביחס לחוזהו. וחבל, כי שנה במקום שקט כל כך הייתה יכולה להיות הקפיצה המשמעותית שתביאו לחלום הגדול מוכן יותר ובנוי נכון יותר.
הקאמבק ארצה הוא אמירה ש"אני לא מוכן להיות שחקן משני כל כך או לעבוד על אספקטים במשחק שלי שאינם קיימים אך חיוניים להפיכתי לשחקן מושלם יותר". במילים אחרות: עדיף להיות ראש לארנבות מאשר זנב לאריות. נכון שאיבאנוביץ' קשה ונוקשה, וצריך לומר שייתכן שתחת מאמן אחר הסיכוי שהרומן היה פורח גבוה יותר, אבל ויטוריה לא סתם הפכה לחממת כדורסל סטייל לובליאנה של שנות ה-90. בניגוד לסלובנים שייצאו שחקנים בסיטונאות לקבוצות היורוליג הגדולות, הבאסקים עשו זאת ל-NBA - נוצ'יוני, סקולה וספליטר לדוגמה.
סביר להניח כי ליאור אליהו יככב במכבי ת"א. ממוצעיו שוב ינסקו לשמיים, הקהל בהיכל ייזכר בנוסטלגיה ויתאהב מחדש בשעיטה המטורפת להתקפה, בדאנקים וביכולת לעשות סל מכלום באמצעות תנועות רבות ומגוונות באיזור הצבע. סביר גם שבלאט ידע כיצד להפוך אותו לשחקן שתורם משמעותיות לאלו שלצידו. אבל חשוב מכך: האם ליאור אליהו מודל 2010-2011 אכן מתקרב לרגע בו הפוטנציאל הפנומנלי שלו יתגשם, האם זו תהיה השנה בה לא יתעצל לעבוד בכל הכוח על נקודות התורפה שעוד קיימות במשחקו?
כאן דרושה הקרבה ועבודה קשה, סופר קשה. גם מנטלית - כמו זו שעשה בניון והרי תראו לאן הגיע בסבב האירופי השני שלו, הבשל. אבל מבחינת הפורוורד שאלת השאלות היא האם בגיל 25, בו אמורה הפריצה הגדולה והמיוחלת להגיע, ליאור יכול להביט במראה ולומר על עצמו שהוא עושה הכל כדי להיות הישראלי השני בליגה הטובה בעולם ולא רק הכחול-לבן הטוב באירופה? נכון להיום, התשובה עדיין שלילית.
