שוב הגזמנו: הכדורסל בישראל בינוני וחסר יסודות
נבחרת ישראל תעפיל ככל הנראה לאליפות אירופה הבאה, אבל מה זה באמת משנה? השחקנים עדיין בינוניים וחסרי יסודות, התקשורת מגיבה בהגזמה לכל הצלחה, והנבחרות הצעירות נוחלות קיץ שני רצוף סדרת כשלונות מביכה וירידה לדרג ב'. בורוביץ' מציע לשים את היסודות בידיים של אנשי מקצוע זרים
נבחרת ישראל הפסידה אמש בבית לנבחרת פחות טובה ממנה. איטליה די גרועה. יש לה את אנדריאה ברנייאני, די מצוין לרמה האירופית, וגם את בלינלי, אבל כמעט כל היתר חוטבי עצים ברמות משתנות. להפסיד להם בבית זה לא מכובד ובעיקר מלמד על כך שגם אנחנו מאד בינוניים וכמו תמיד, ההתלהבות בתקשורת ובציבור מהנבחרת שלנו היתה מוגזמת.
ישראל ככל הנראה תעפיל לאליפות אירופה. זה לא אומר כלום. בכל משחקי הקמפיין לא היו לישראל יותר משני שחקנים טובים. אתמול אלה היו כספי והלפרין, וגם הם היו רחוקים מלהיות טובים מאד. העובדה שהלפרין, כדורסלן ליגה כושל כבר שנים, מקבל כל כך הרבה דקות בנבחרת (30 בממוצע) אומרת את הכל. אין לנו שוטרים מספיק טובים (מה לעזאזאל קרה לפניני ובלות'נטאל?!), אין לנו רכזים (אוחיון לא לרמות הללו. גם לא נעימי כרכז), ואין לנו גבוהים (גרין חצי פנסיונר ורות'בארט משום מה לא מקבל טיפת קרדיט).
ניתן גם להתאכזב מאד מהיכולת של טל בורשטיין, שהיה מצוין בשני המשחקים הראשונים ומאז כמעט ולא עשה כלום. איך הוא מצפה להיות שחקן חשוב במכבי בעונה הבאה ביכולת הזו? אפשר גם להתאכזב מאד מליאור אליהו, שלאחר עונה לא מרשימה בקאחה לבוראל ממשיך להפגין את אותן מאורות ילדות: חוסר יציבות וחוסר הגנה. כספי זה כספי - באמת שחקן ברמה אחת ואפילו יותר מעל הנבחרת, אך בהתחשב כי רמת הנבחרת כל כך בינונית מינוס, שגם כספי לא מעולה. אך ביחס לאחרים הוא כן. ולהעביר ביקורת עליו לא יהיה הוגן או רציני.
זה קיץ שני ברציפות שכל הנבחרות הצעירות של ישראל נוחלות כשלונות חרוצים, ולכן כולן בדרג ב' האירופי. וזה תקדימי. כבר שנים שקצב טיפוח הכשרון שלנו יורד בטור הנדסי. גם השחקנים היותר טובים שהצמחנו (אליהו ופניני) לא היו בנבחרות הצעירות, אך גם הם, ובעיקר השני, כדורסלנים מאד חסרים. אם מביטים כיום על נבחרת ישראל מגלים אולי כשרון כלשהו והתלהבות וגיבוש אך עדיין חסר שכל ובעיקר חסרה הגנה. וגם יכולת.
להיות בין 16 הבכירות באירופה, יבשת כדורסל שאינה המובילה בעולם, כאשר ברבות מן הנבחרות הכוכבים לא מגיעים לשחק, זו לא חוכמה גדולה. ספק אם יש יותר משתי מדינות בכל היבשת הזו שהכדורסל בהן יותר פופולארי מישראל (ביחס לכדורגל). אולי זוהי רק ליטא. אבל איפה ליטא ואיפה אנחנו. ואין צורך כמובן לדבר על ההבדלים בשיעור האוכלוסיה. במדינה עם 7 מיליון תושבים, כפול מליטא, שרבים מהם אוהבים ומתמצאים בכדורסל, אפשר היה לצפות להישגים הרבה יותר מרשימים (בכל הגילאים).
כיוון שזה לא קורה, וכיוון שאנחנו יודעים שהבעיה היא כבר ארוכת שנים, חייבים להביא ליטאים, סרבים, סלובנים, ואמריקאים כדי לגדל את דורות העתיד שלנו. זוהי לא השקעה כספית גדולה, אך היא מחייבת אותנו למחול על כבודנו ולהבין שאנחנו במשבר חריף.
אנחנו מבינים שאנחנו במשבר, למרות שהנבחרת תעפיל לאליפות אירופה (כנראה). השאלה היא עכשיו מה מולי קצורין יעשה בתפקידו כיו"ר הוועדה המקצועית. מולי, עתיד הכדורסל הישראלי בידך. האם תמשיך במסורת הפוליטיקות הקטנות ומינוי המאמנים המקומיים שכבר שנים נכשלים בטיפוח כשרונות או תביא לכאן אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה באירופה ובאמריקה בטיפוח כשרונות?
