המנהיג: טל בורשטיין חוזר אל מרכז הבמה של הכדורסל הישראלי
יותם הלפרין הצטיין, יניב גרין לחם וגיא פניני עקץ אבל הגיבור האמיתי של הניצחון באיטליה הוא הגארד בן ה-30 שנכנס לתפקיד המנהיג. טל בורטשיין מתקמבק
נבחרת ישראל בכדורסל ייצרה תחושה של משהו חדש. נבחרת של פורוורדים, אתלטים, מהירים, צעירים יחסית, מה-NBA (עמרי כספי) ואלופת ספרד (ליאור אליהו) ועד עודד קטש ודן שמיר על הקווים. ואולי בתוך כל ההתלהבות הזו נשכחו שני חיילים וותיקים: טל בורשטיין ויניב גרין. לגרין היה באיטליה משחק די הירואי. הוא כנראה לא פצוע כפי שכולם רצו שנחשוב והוא, כמו תמיד כמעט, שוב היה מצוין בנבחרת. גם יותם הלפרין, עוד סוג של ווטרן, היה טוב מאד. אבל הכי טוב מבין הוותיקים היה בורשטיין.
טל הוא כדורסלן עם תשע נשמות. הוא עבר מאמנים שלא האמינו בו, בשנותיו הטובות ביותר שיחק ליד מגה סטארים ועדיין הצליח לשמור על מקום בחמישייה, עבר פציעות נוראיות בגיד האכילס ובעקב, ריבים עם מכבי ת"א, עומסים בלתי נתפשים, הגירה לקבוצה קטנה בספרד וחזרה כמו גדול לצהובים.
אם בורשטיין ייתן למכבי בעונה הקרובה את מה שנתן אמש לנבחרת אז צפויה לקבוצה של דייויד בלאט עונה לא רעה בכלל. כשבורשטיין טוב אז לא רק הוא מרוויח מכך אלא כל הקבוצה, כי טל הוא דבק. הוא שחקן שמשחק למען האחרים הרבה יותר מאשר לעצמו. הוא שחקן ששחקנים אוהבים ומאוד מעריכים גם מחוץ למגרש. "הוא מהווה מבחינתי דוגמא ומופת", אמר לי לפני ימים ספורים יובל נעימי, עוד אחד מהמצטיינים אמש.
בורשטיין אינו רכז אבל זכה לנהל משחק בגיל צעיר, וזה נטמע בו גם כאשר נאלץ לשחק כסקנד גארד או סמול פורוורד. אתמול סיים עם 6 נקודות בלבד אך היו לו 5 אסיסטים (לבא אחריו, הלפרין, היו שניים בלבד) ועוד הרבה מאוד מסירות שתרמו לסלים. בורשטיין לא רק מוסר. הוא מוליך כדור מצוין, שומר טוב, ריבאונדר, ובעיקר מלמד את כולם איך צריך לשחק. לא בדיוק מלמד, אבל מכוון ומדריך ומפקד. סוג של מאמן על המגרש. מפקד, כבר אמרנו?
טל בורשטיין כבר בן 30 וחצי אבל הקילומטראז' נותן לו לפחות עוד שלוש-ארבע שנים. בעבר רצה לנוח בקייצים אך בכל פעם נענה לקריאת הנבחרת. קפטן. בשנתיים האחרונות הפציעות אילצו אותו להיעדר. אך כעת הוא חזר. ואתמול כבר היה 28 דקות על המגרש. אז נכון שבורשטיין לא ממש מצטיין בשום דבר פרטני אך הוא עושה כמעט הכל טוב מאוד. לכן הוא גדול השחקנים בכדורסל הישראלי בעשור האחרון.
